הרכב של שלושה שופטים בבית המשפט המחוזי בנצרת גזר 18 שנות מאסר על עבריין מין (33) שהודה והורשע במסגרת הסדר טיעון במעשי סדום, מעשים מגונים, החזקת סכין שלא כדין, איומים ופציעה בנסיבות מחמירות.
הנאשם פתח חשבון פייסבוק תחת שם בדוי וב-6 בינואר פרסם מודעה בקבוצת דורשי עבודה בפייסבוק בה רשם כי הוא מחפש עובדת לניקיון וטיפול אצל קשישה בעפולה תמורת 50 שקל לשעת עבודה. אישה שראתה את הצעת העבודה השיבה כי בתה מתאימה ולבקשת הנאשם עברו השניים לשוחח ב"מסנג'ר", שם מסרה האם פרטים על בתה, כמו גילה, מקום מגוריה ומספר הטלפון שלה.
הבת יצרה קשר עם הנאשם במסנג'ר והוא הציג עצמו בכזב כאיש צבא, שיקר לגבי מוצאו ומסר לה פרטים נוספים. בסופו של דבר קבע איתה שתגיע לעפולה בבוקר ה-9 בינואר ואז ינחה אותה להגיע לבית הקשישה.
כשהצעירה הגיעה לתחנה המרכזית בעפולה בבוקר ה-9 בינואר ויצרה קשר טלפוני עם הנאשם, הוא הנחה אותה להגיע באוטובוס לשכונת גבעת המורה בעפולה עלית, ולאחר שירדה בשכונה, הנחה אותה טלפונית להגיע לפתח בסיס צבאי נטוש, שם המתין לה. בהגיעה לפתח הבסיס פגשה בנאשם שהוביל אותה דרך שביל. כשהגיעו קרוב לאחד המבנים פחדה הצעירה למראה המקום המוזנח, והסתובבה על מנת לצאת מהבסיס.
בתגובה, הנאשם חנק אותה, הצמיד אותה אליו בחוזקה והזהיר אותה לא להשמיע קול. אחר כך גרר אותה עד לפתח המבנה, שם הרים אותה בידיו, עלה איתה במדרגות והוריד אותה בתוך המבנה. או אז שלף סכין מכיסו ואיים כי במידה ותצעק ולא תעשה כרצונו – יקבור אותה.
הצעירה ניסתה להדוף את הנאשם ממנה, אולם הוא חנק אותה ואיים: "עכשיו אל תנשמי, אם תנסי לברוח אהרוג אותך ואף אחד לא יעלה על זה". הוא הצמיד את גופה לקיר כשגבה אליו, ואמר לה שעליה להתפשט אחרת יהרוג אותה, דחף אותה לקיר וביצע בה עבירות מין. בשל הכאבים שחשה צעקה והוא פסק.
אחר כך הוביל אותה לרחבה מחוץ למבנה שם הורה לה לשבת לצידו, הוציא שוב את הסכין ואמר לה כי עליה להצטלם אתו כשהיא מנשקת אותו בפניו ובפיו ומחייכת. היא עשתה כדבריו.
בעודו אוחז בסכין הורה הנאשם לצעירה להיכנס שוב למבנה, תוך שאיים להרוג אותה. בתוך המבנה הצמיד אותה לקיר וביצע בה שוב עבירות מין.
בהמשך הורה הנאשם למתלוננת להתלבש והוביל אותה למבנה נוסף, לחדר בו היה מזרון, ואמר כי אם תעשה כרצונו ישחררה. הוא הורה לה להתפשט ולאחר מכן ביצע בה שוב עבירות מין אכזריות. לאחר מכן שלף את הטלפון הנייד שלו ואמר לצעירה כי בכוונתו להסריט את האקט ועליה לחייך במהלכו ולומר בקול רם שהיא אוהבת את מה שהוא עושה. כמו כן חייב אותה לומר בקול כי אסור לו לספר לאימה על "יחסי המין שקיימו" לאימה, והוסיף ואמר כי אם תתלונן במשטרה יפיץ את הסרטונים.
הצעירה עשתה כהוראתו, הוא הסריט את האקט ובסיומו התלבש, הורה גם לה להתלבש, אחז בזרועה והוביל אותה אל מחוץ לבסיס הנטוש עד לתחנת אוטובוס סמוכה. בדרך איים כי אם תעשה שטויות יחזיר אותה לבסיס ויאנוס אותה. רק לאחר שעלתה לאוטובוס עזב את המקום.
הנאשם שהודה אמנם במיוחס לו בחר לנהל הליך הוכחות, ורק לאחר שהמתלוננת העידה בבית המשפט במשך שעות ארוכות, הגיעו סנגוריו להסדר טיעון עם הפרקליטות. סוכם כי כתב האישום יתוקן והנאשם יודה ויורשע במיוחס לו ללא הסכמה לגבי העונשים, כך שטרם גזר הדין טענו הצדדים באופן חופשי.
הפרקליטות הציגה לבית המשפט תסקיר נפגעת עבירה שהתייחס באופן נרחב לפגיעה בצעירה ולהשלכותיה. "החוויה הקשה והמשפילה אותה חוותה המתלוננת ערערה את בטחונה, תפיסת עולמה, ערכיה ודמויה, וגרמה לה לנזקים עמוקים וכואבים, המשליכים על כל תחומי חייה", קבע התסקיר, בעוד שנציגי הפרקליטות הדגישו כי הצעירה נאלצה להעיד בבית המשפט במשך שעות ארוכות, וחזרה על האירועים לפרטי פרטים בטרם הנאשם הודה במיוחס לו במסגרת הסדר טיעון. "אין ספק כי מדובר בחוויה קשה מנשוא, אשר אף בה יש להותיר צלקות, בנוסף על הפגיעה האכזרית שספגה המתלוננת מידי הנאשם".
כמו כן הפנתה התביעה לעברו הפלילי המכביד של הנאשם, המלא בעבירות אלימות ("כנגד גוף ורכוש"), ובין היתר גם עבירות מין חמורות והפרות צווי פיקוח על עברייני מין. למעשה, את העבירות בתיק הנוכחי ביצע בזמן שהיה נתון תחת צו פיקוח ועומד נגדו מאסר על תנאי בר הפעלה.
הסנגורים, עו"ד דניאל וייס ועו"ד אגא סוהאד מטעם הסניגוריה הציבורית, ביקשו לקבוע מתחם ענישה של ארבע עד שמונה שנות מאסר. הם הפנו לנסיבות חייו של הנאשם, נכה 100 אחוז שנולד ברשות הפלסטינית במציאות קשה, אשר ביקש מספר פעמים לעבור טיפול בהפרעותיו המיניות, אך לא זכה לטיפול ייעודי או שיקום מונע. הסנגורים הוסיפו וציינו כי שבוע לפני ביצוע העבירות פנה הנאשם למיון פסיכיאטרי וביקש להתאשפז, אבל נענה בשלילה.
"המקרה דנן הוא מהחמורים והמזעזעים שנחשפו בפנינו, בסוג זה של עבירות", ציינו בגזר הדין השופטים אסתר הלמן, יפעת שטרית וסאאב דבור, "הנאשם העביר את המתלוננת, שהיא אישה צעירה, חסרת מעמד בארץ, קשת יום וחסרת ביטחון, מסכת של תלאות, שכללה מעשים מיניים מן החמורים ביותר. כל זאת, תוך איומים קשים (ואף תוך שימוש בסכין) לפגוע בחייה, ולפרסם סרטונים המתעדים אותה נהנית כביכול מן המגע עימו… אין ספק, כי מסכת התעללות מעין זו מחייבת ענישה הולמת ומרתיעה, שתבטא את שאת הנפש ממעשיו של הנאשם ותעביר מסר מרתיע לאחרים ולנאשם עצמו. מימד נוסף של חומרה טמון בעובדה כי הנאשם, כטורף המשחר לטרף קל, שם לו ביודעין למטרה את המתלוננת, אשר הינה אישה מוחלשת, חסרת מעמד בארץ, חסרת שייכות ושפה וחסרת מעגלי תמיכה כלשהם".
השופטים, כמו נציגי הפרקליטות, הגדירו את הנאשם כ"פצצה מתקתקת". מלבד המאסר, הורו להפעיל תשעה חודשי מאסר על תנאי מתיק קודם, שלושה מהם בחופף למאסר שנגזר עליו עתה. בסך הכל ירצה 18 וחצי שנות מאסר מיום מעצרו. כמו כן קבעו השופטים כי יפצה את הצעירה, קורבן העבירה, בסכום של 80 אלף שקל, והמליצו לשב"ס לשלבו בהליך טיפולי מאחורי הסורגים.
את הפרקליטות ייצגה עו"ד צאלה פרייברג. את נפגעת העבירה ייצגה עו"ד מונא אבו אליונס מהלשכה לסיוע משפטי.
עוה"ד אגא ועו"ד וייס מסרו בתגובה: "אנו לומדים את ההחלטה ונשקול את המשך צעדינו".
לא מבינה למה אנחנו צריכים לשלם את הסנגוריה הציבורית. שיקח עורך דין עצמאי. למה המיסים שלי צריכים לשלם את טובי ויקרני עורכי הדין לפושעים נאלחים