מבקר המדינה על הנהלת בתי המשפט: "פעלה ללא סמכות להסיר תוכן על שופטים"

שתף כתבה עם חברים

המבקר אנגלמן כתב דוח נגד ראשי הרשות השופטת, על הצנזורה הפסולה והבלתי חוקית שהפעילו כדי למנוע פרסומים "פוגעניים" על שופטים

מבקר המדינה אנגלמן ונשיאת בימ"ש העליון אסתר חיות (צילומים: יונתן זינדל ואבשלום ששוני, פלאש 90)

הנהלת בתי המשפט הפעילה מנגנון של "אכיפה עצמאית" מול מפעילי אתרים שונים ברשת, לשם הסרת פרסומים שליליים כנגד שופטים – ללא הסמכה חוקית.
כך כותב מבקר המדינה מתניהו אנגלמן בדוח שעניינו "פעילות הנהלת בתי המשפט להסרת פרסומים הפוגעים בשופטים". לעתים מדובר היה אמנם בפרסומים מכפישנים, משולבים לכאורה בעבירות פליליות כמו פגיעה בפרטיות והטרדה מינית – אך היו גם פרסומים אחרים ולגיטימיים שאינם כאלה, ומכל מקום הנהלת בתי המשפט לא הוסמכה בחוק לבצע אכיפה כזאת, באמצעות פנייה ודרישה מהאתרים. 

לפי הנתונים המובאים בדוח המבקר המתפרסם היום (10 מאי), פעילות מנהל בתי המשפט מול פייסבוק ואתרים נוספים, להסרת פוסטים נגד שופטים בטענה להסתה וביצוע עבירה פלילית לכאורה, החלה ב-2015, עם 17 פניות שונות. ב-2016 קפץ מספר הפניות של הנהלת בתי המשפט לאתרים ל-97 בקשות "הסרת תוכן", רובן נענו על ידי האתרים ו-22 נדחו. ב-2017 שיגר מנהל בתי המשפט 85 בקשות הסרת תוכן לאתרים, ויותר מ-50 התקבלו על ידם. ב-2018 ירד מספר הפניות ל-22, וב-2019 – שלוש בלבד, זאת בעקבות הביקורת הציבורית הרבה שהתעוררה על הנהלת בתי המשפט והפרקטיקה הפסולה, שמצאה ביטויה גם בפרסומים בנושא.  

המבקר אנגלמן כותב כי מנהל בתי המשפט במשך מרבית התקופה, מיכאל שפיצר, פעל לפנות לאתרים בבקשות "הסרת תוכן" על בסיס קבלת "הסכמתם הוולונטרית" לכאורה – על בסיס נוהל פנימי שגיבש הוא בעצמו יחד עם יועמ"ש הנהלת בתי המשפט, עו"ד ברק לייזר.
רק לאחר חשיפת פעולות "הצנזורה השקטה" של הנהלת בתי המשפט, לאור אי חוקיותן התערב היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט באמצעות סגנו רז נזרי בעניין. נזרי הקפיא את הפעילות התמוהה של מנהל בתי המשפט, שקיבל מן הסתם גם הסכמה שקטה מנשיאי בית משפט העליון – וב-2019 פרסם נזרי, בשיתוף המנהל החדש של בתי המשפט, השופט יגאל מרזל, נוהל פומבי לעניין.
הפעם הנוהל הגדיר קריטריונים קשיחים להסרת תוכן (רק במקרי קצה של עבירות פליליות מובהקות), וקבע כי פניית מנהל בתי המשפט לאתרים ל"הסרה וולונטרית" תתבצע לאחר התייעצות עם היועמ"ש ותפורסם לציבור. העובדה היא שלאחר התערבות היועמ"ש, ירד כמעט לאפס מספר הבקשות שהופנו על ידי הנהלת בתי המשפט בעניין – והן הפכו נדירות.  

המבקר אנגלמן מסכם בדוח המתפרסם היום כי "פעילות זו לא נכללה במפורש במסגרת הסמכות המנהלית שהוקנתה בחוק בתי המשפט למנהל בתי המשפט". המבקר מזכיר כי "עקרון שלטון החוק במשטר דמוקרטי חל על רשויות השלטון וממנו נגזר עקרון חוקיות המינהל. על רשות שלטונית לפעול מכוחן של נורמות חקוקות. ככלל, נקיטה בהפעלת כוח שלטוני ללא הסמכה סטטוטורית – אסורה". המבקר ממליץ להסדיר להבא את סמכויות הנהלת בתי המשפט בעניין – בחקיקה. 

בתגובת לממצאי הביקורת, מסרה הנהלת בתי המשפט כי "בעשור האחרון מתמודדת הרשות השופטת עם תופעה הולכת וגוברת של ניסיונות לפגיעה בשופטים, רשמים ועובדי מערכת בתי המשפט, לרבות באמצעות הפצת מסרים שליליים במרשתת. מסרים אלה כוללים ביטויים שיש בהם השפלה, ביזוי ופגיעה בכבודם של נושאי המשרה האמורים בקשר למילוי תפקידם. בחלק מהמקרים מדובר בפרסומים אשר עלולים לפגוע באמון הציבור במערכת בתי המשפט וכתוצאה מכך בתפקוד הרשות השופטת, ואשר עולים לכאורה כדי עבירה פלילית באופן אשר מצדיק בחינת פעילות לשם הסרתם".
הנהלת בתי המשפט ציינה כי היא מחילה על עצמה "אמות מידה מחמירות בכל הקשור לפעילותה הוולונטרית להסרת פרסומים מהמרשתת; ולראיה משנת 2019 ועד ינואר 2022 היא עשתה זאת חמש פעמים בלבד".

מנתוני הפרקליטות עולה כי אתרים נענים לבקשות ב-60 אחוז מהמקרים (צילום להמחשה מתוך סרטון של הפרקליטות)

אכיפה "וולונטרית"
מבקר המדינה בחן בנפרד גם את פעילות פרקליטות המדינה באמצעות מחלקת הסייבר, בפנייה לאתרי הרשתות החברתיות, על מנת להסיר תכנים. בכל שנה מגישה הפרקליטות אלפי בקשות כאלה באמצעות פנייה ישירה לאתרים על בסיס וולונטרי ("רצון טוב" מצדם).
הפרקליטות מבקשת להסיר בעיקר פוסטים המסיתים לטרור, מטעם גורמי טרור, ופרסומים גזעניים. במקרים אחרים, על בסיס וולונטרי, מבקשת הפרקליטות מפייסבוק, יוטיוב, אינסטגרם או אתרים אחרים, להסיר גם פוסטים שבהם נטען להטרדה מינית או איומים על עובדי ציבור עד כדי סיכון שלומם. מנתוני הפרקליטות, האתרים נענים לבקשות ב-60 אחוז מהמקרים.

לדברי מבקר המדינה, יש מקום להסדיר גם פניות אלה בחקיקה ולהפוך את האכיפה מוולונטרית למחייבת, באמצעות קבלת צווי בתי משפט. שר המשפטים גדעון סער ניסה לקדם כבר יוזמה כזו באמצעות הצעת החוק הקרויה "חוק הפייסבוק", שנתקלה בביקורת ציבורית וחשש מפני צנזורה מרחיבה ברשת ופגיעה בחופש הביטוי.
מבקר המדינה סבור כי על הפרקליטות לקדם הסרת תכנים של איומים והטרדה מינית, גם כשמדובר בהגנה על אזרחים, ולא רק הגנה על עובדי ציבור. כיום הפרקליטות פועלת מול האתרים להסרת פרסומים הפוגעים בעובדי ציבור בלבד.

המבקר אנגלמן ממליץ כי הפרקליטות תקדם הגנה דומה ו"תתן מענה גם לנפגעים מקרב הציבור הרחב" מפני פרסומים מאיימים ופוגעניים ברשת, העולים כדי עבירה פלילית. "מומלץ, כי משרד המשפטים ישקול להנגיש לכלל הציבור את שירותי האכיפה במישור הוולונטרי", כתב המבקר.
כיום "יחידת הסייבר (בפרקליטות) ממליצה לציבור הרחב להגיש תלונות במשטרה במקרים שבהם התוכן הפוגעני עולה כדי עבירה פלילית, ואינה מפרסמת לציבור את האפשרות להגיש אליה בקשות מאת הציבור הרחב להסיר תכנים שונים מהמרשתת", הוסיף.

 

השארת תגובה
הירשם
להודיע ​​על
0 Comments
משוב מוטבע
הצג את כל ההערות