לקראת כנס הרשות לאיסור הלבנת הון: רוגלות, סייבר, קריפטו ומסלול בטוח

שתף כתבה עם חברים

ניצב יגאל בן שלום, ניצב בדימוס מני יצחקי על הבמה המרכזית עם מנכ"לית הרשות שלומית ווגמן, והסנגורים של "פוסטה" על השאלות שלא יישאלו בתצוגת התכלית של המודיעין הפיננסי והמשטרה: האם עברנו לאכיפה על בסיס פרופיילינג מגזרי, מה יש בדוחות הסודיים ולמה הבנקים מתעלמים מהקריפטו

איור להמחשה: @macrovector מאתר freepik

הכנס השנתי של רשות איסור הלבנת הון ייערך מחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב וצפוי לעמוד בסימן הנושא החם של פריצה לטלפונים ומחשבים מרחוק והדבקתם בתוכנות ריגול, בין באופן מורשה ובעיקר שלא (15 פברואר).

שניים מהאורחים המסקרנים הצפויים להופיע בכנס הם ניצב יגאל בן שלום וניצב בדימוס מני יצחקי, ראשי אגף החקירות והמודיעין בהווה ובעבר, שהוזמנו להתייחס לשיתוף הפעולה המודיעיני של המשטרה והרשות לאיסור הלבנת הון בחקירות כלכליות. נציגי המשטרה הבכירים מופיעים בכנס בכל שנה; יש להניח שהפעם לא יוכלו שניהם לחמוק מסערת NSO, ויידרשו להתייחס גם לרוגלות ולכלים הטכנולוגיים המתקדמים, שהוכנסו לשירות החקירות והמודיעין בתקופתו של יצחקי, והשאלה עד כמה השתמשו בהם באופן חורג לצווי בית משפט.

ואולם, הנושא הרשמי של הכנס הוא פשיעה טכנולוגית והשתכללות העבריינים. במסגרת זו, ראש הרשות שלומית ווגמן רטנר צפויה לחשוף את מחקרי המודיעין הפיננסי המעודכנים לגבי היקף מתקפות הסייבר על יעדים בישראל, ובפרט מתקפות שמטרתן סחיטת דמי כופר מחברות וארגונים באמצעות השתלת "תולעי מחשב" שונות על ידי קבוצות תקיפה מאורגנות.
סקר עדכני של הלמ"ס ומערך הסייבר אשר פורסם ביולי 2021 קבע, כי כ-40 אחוז מהעסקים הגדולים בישראל (250 עובדים ומעלה) חוו מתקפות סייבר, אשר רובן אינן מדווחות. הרשות לאיסור הלבנת הון תאיר מעט מהמודיעין על אחד מתחומי הפשיעה הצומחים, סחיטה טכנולוגית חוצת גבולות.

הכנס יקדיש מקום גם להיבטים הכלכליים של הפשיעה היותר "ארצית" והתקיפה הכלכלית של ארגוני הפשיעה "המסורתיים" בישראל.
פאנל מיוחד יוקדש למבצע "מסלול בטוח" – המאבק בפשיעה בחברה הערבית, והמחקר של רשות איסור הלבנת הון שמיתרגם למידע קונקרטי על יעדי פשיעה ברחוב הערבי שמעניינים את משטרת ישראל, והנכסים הכלכליים שברשותם.

בנושא זה יתארחו בכנס נציגים בכירים מיחידת יהלום ברשות המסים ומלהב 433 בתחום האכיפה הכלכלית. בנושא זה אמרה ווגמן רטנר לפני מספר חודשים כי הרשות ממקדת מאמץ והפיקה מאות תוצרי מודיעין פיננסי אודות יעדים שונים בחברה הערבית, לרבות נכסים, הון שחור ונתיבי הכסף שלהם – בדגש על פעילויות של שוק אפור, סחיטת דמי חסות, והלבנת הון על ידי נותני שירותים פיננסיים.

על פי דוח שפרסמה הרשות לאחרונה, היקף גביית דמי חסות (פרוטקשן) על ידי ארגוני פשיעה בישראל מוערך בכ-400 מיליון שקל בשנה. חלק גדול מסכום זה מתנקז ל"חברות שמירה" בחברה הערבית, נגד כמה מהן ביפו ובצפון בוצעו השנה מבצעים ממוקדים אך זו טיפה בים.

פרק אחר בדוחות הרשות האחרונים קבע בדאגה כי גם האכיפה נגד פשיעה כלכלית-טכנולוגית נמצאת בפיגור. "היקף ההונאות המקוונות, בדגש על מתקפות פישינג, גדל במאות אחוזים והפך לאחד מהענפים הפליליים הרווחיים עבור ארגוני פשיעה בישראל. המעבר לשירותים פיננסיים מקוונים העצים את היקף התופעה".
צוינה גם הצמיחה המתמדת של חברות פורקס.
אתר "פוסטה" פנה לכמה מעורכי הדין הפליליסטים הבולטים בתחום החקירות הכלכליות, וביקש מהם להתייחס בקצרה לאחד מנושאי הפאנלים הצפויים, או לדוחות שהפיקה הרשות בשנה האחרונה, ולהעלות שאלות לגורמי האכיפה.

קודם תופסים, אחר כך בודקים
עו"ד שילה ענבר, לשעבר בכירה בפרקליטות המייצגת כיום בתיקי הלבנת הון גדולים, אמרה על תפיסות אקראיות ללא מידע מוקדם: "מתקבל הרושם שבשם הסיסמה של מאבק בפשיעה ובאלימות בחברה הערבית, ידה של המשטרה קלה מאוד על ההדק בתפיסות כלכליות, אצל אנשים שאינם קשורים לעבירות אלימות או לארגוני פשיעה, והחשדות נגדם מתעוררים בעיקר נוכח העובדה שהם משתייכים לחברה הערבית ומחזיקים רכוש 'בולט לעין'. לדוגמה, אדם ממוצא ערבי שמשתייך למשפחה מסוימת, שעבר בשכונה מסוימת ברכב למבורגיני… זה מספיק כדי לתפוס את הרכב. קודם כל לתפוס ואחר כך לבדוק, אולי הוא חייב כסף לרשות המסים, אולי נפתח נגדו בחקירה בגלל הרכב היקר".

"במקרה אחר", אומרת עו"ד ענבר, "אדם נעצר במחסום קורונה ובחיפוש אקראי נמצא ברכב סכום גדול של כסף. במקרים אחרים, המשטרה מגיעה לבית עם צווי חיפוש לנשק או סמים. בפועל, לא נתפס נשק ולא סמים, אז תופסים כסף של בן משפחה אחר מזה שרשום בצו, וגר באותו מתחם, וסביבו מתחילה להיבנות חקירה. בסופו של יום, העבירה היחידה שנשארים איתה היא עצם העובדה שיש בידי אדם רכוש שלא דווח לרשויות… במקום להוציא לאותו אדם שומה אזרחית, בונים חקירה פלילית של הלבנת הון. התופעה הזו בעיניי בעייתית – 'לתפור את החליפה סביב הכפתור', חקירה סביב ממצא שנתפס בחיפוש אקראי ללא מידע מקדים, כשלא מדובר ביעדי פשיעה מובהקים".
"הפרקטיקה הזו", אומרת עו"ד ענבר, "עלולה ליצור אכיפת יתר מגזרית. האם זה סביר לאכוף את החוק נגד מגזר מסוים יותר מאשר נגד מגזר אחר? האם המטרה מקדשת את האמצעים – לבצע חיפוש ותפיסה כלכלית בהליך פלילי שלא בטוח שהיה מתקיים אילולא האדם היה ערבי, בהינתן חלופות של הליכים מנהליים ואזרחיים? זה בעייתי, וקיים חשש למדרון חלקלק. כבר היום הרבה יותר קשה לשחרר את הרכוש הזה בבתי המשפט בסופו של יום, תחת הבון טון של המשילות ברחוב הערבי, אבל בסופו של דבר עילות מעצר ותפיסה הן זהות, בין שמדובר באזרח יהודי או ערבי".

הבנקים בשלהם
עו"ד אורי גולדמן
ממשרד גולדמן ושות', המתמחה בייצוג נותני שירותים פיננסיים, התייחס לחובות דיווח עסקאות וזיהוי לקוחות שהוטלו על נותני שירות במטבע וירטואלי, בנובמבר האחרון, ועל החזון של הרשות להכלת עסקאות קריפטו במשק הישראלי, שרחוק מיישום.
"המחוקק התקין צו פיקוח ודיווח לרשות איסור הלבנת הון על מגזר הקריפטו, על מנת להפוך אותו לבטוח ושישראלים יוכלו לבצע עסקאות, אבל אנחנו רואים שהבנקים עדיין חוסמים פעילות ועסקאות של אזרחים נורמטיביים", אומר עו"ד גולדמן, "הבנקים לא מוכנים לסמוך על נותני השירותים הפיננסיים של הביטקוין והמטבע הווירטואלי, למרות שכיום מדובר בגופים מפוקחים שקיבלו רישיון מרשות שוק ההון ומדווחים לרשות איסור הלבנת הון כשומרי סף. הגופים הלא חוקיים יצאו מהמשחק. אולם הבנקים בשלהם, מסרבים לאשר העברת כספים שמקורם בהמרת מטבע וירטואלי, ולא ברור מה התועלת בצו הפיקוח.

"הרשויות נתנו לגופים החוץ בנקאיים האלה (נותני שירותים פיננסיים) רישיון ומחייבות אותן בדיווח, כדי לאפשר פעילות כלכלית חוקית בתחום. על הבנקים לכבד את זה, לסמוך על הגופים שהיום הם חלק מהממסד הפיננסי המפוקח, ולאפשר התפתחות של הכלכלה החדשה. חלק מנותני השירותים הפיננסיים החדשניים שאני מכיר עומדים בחובות ציות לרשויות, לא פחות מהבנקים עצמם".

איפה השקיפות?
עו"ד ג'וליאן חדאד, המתמחה בייצוג בתיקים כלכליים, בין היתר של משפחות גדולות במגזר הערבי המוגדרות כיעדים משטרתיים, על דוחות סודיים ללא כיסוי: "יש לי שאלה אחת לראשי זרועות האכיפה השונות. האם יסכימו כי דוח סודי שמוגש לשופט בשלב חקירה, בהליך מעצר או תפיסת רכוש, יהיה חלק מחומר החקירה לאחר הגשת כתב אישום? אנו חייבים שהדוחות הסודיים יהיו שקופים ויועברו לסנגור בשלב המתאים, כי המשטרה ורשות המסים 'מורחות' את השופטים וכותבות טענות ללא ביסוס, כדי להרוויח זמן בהליכי מעצר ותפוסים. אנו רוצים להבטיח דוחות סודיים ללא פגמים וללא סילופים, ומעריך שהמהלך יגביר את הבקרה על זרועות האכיפה ויפחית משמעותית את ימי המעצרים שלעתים אין בבסיסם הצדקה".

דרושה חקיקה מתאימה
עו"ד בת אל חיים יואל מתייחסת לצד נוסף של המטבע, תרתי משמע, ומתרכזת בעבירות דארקנט.
"כעוסקת בחקר עבירות בדארקנט באמצעות מטבעות וירטואליים, משמח מאוד לראות את התעוררות הדיון בנושאים אלו", אומרת עו"ד חיים יואל, "מדובר בדיון משפטי ומדיני שיש להשקיע בו מאמצים ומשאבים ולהביא למיצויו בחקיקה מתאימה. ללא חקיקה מתאימה, הרי שעל כל תפיסה ועל כל פעילות של רשות חוקרת, בית המשפט ימצא עצמו ממציא את הגלגל מחדש כדי לבחון חוקיות צווים/ חדירות /חיפושים ועוד".
"הוכר בפסיקה", מוסיפה עו"ד חיים יואל, "כי האנונימיות במרחב המקוון היא זכות חוקתית. ההתמודדות המשפטית הקיימת בנושא חשיפת משתמשים ברשת, או האנונימיות מתמצה בענייני לשון הרע. ובהעדר פסיקה וחקיקה מתאימה, אכיפת עבירות כלכליות, ביצוע חיפושים/מעקבים/חדירות למחשבים/ וכל עניין שיש בו הסרת הצפנה של משתמש – החל מהצפנה 'פשוטה' של תיבת דואר ועד הצפנה בתוכנות הצפנה ובארנקים דיגיטליים – מחייבת דיונים וחקיקה שתסייע להימנע מפגיעה בזכות החוקתית לאנונימיות.
"בהעדר חקיקה והתייחסות מדינית, המדינה מעודדת התנהגות של 'מערב פרוע', בו קודם מבוצעות פעולות רוגלה ואח"כ שוברים את הראש איך להכשיר פעילות בלתי חוקית. והדברים הולכים ומסתבכים ככל שהעבירות חמורות וככל שאמצעי ההצפנה חזקים ונדרשות פעולות המעלות שאלות חוקתיות משמעותיות".

 

ענישה מקלה? סיסמה של הפרקליטות
עו"ד ניר ישראל ממשרד ישראל-חדאד, סנגור בתיקי מס והלבנת הון ולשעבר תובע ביחידה לתיקים מיוחדים במע"מ, מבקר את מסקנות דוח "הערכת הסיכונים" בתחום הלבנת הון שפורסם בנובמבר האחרון, בו נטען כי חלה ירידה לכאורה ברמת הענישה בתיקי מסים גדולים.
"אנו רואים החמרה דה פקטו בענישה", אומר עו"ד ישראל, "מהרגע שפורסם תיקון 113 לחוק העונשין – הבניית שיקול הדעת בענישה, אנו מגלים שרשות המסים הוציאה 'מחירון' ענישה ביחס ישיר לסכום המס שנגרע מהקופה הציבורית, כאשר הפרמטרים האחרים משניים. הטענה לענישה מקלה היא סיסמה מבית היוצר של הפרקליטות, שאינה מתיישבת גם עם דוח ועדת דורנר, שהיה מאוד ברור: עונשי מאסר לא פותרים שום בעיה, בטח לא יוצרים הרתעה במציאות בה רשות המסים מנהלת תיקים פליליים שבע, שמונה או עשר שנים אחרי ביצוע העבירות הנטענות".

אגב, באותו דוח של הערכת הסיכונים בתחום הלבנת הון, שפורסם על ידי הרשות, נטען כי קיים רפיון בטיפול בתחום המורכב של חשבוניות פיקטיביות, לכל אורך השרשרת, החל מירידה בצוותי החקירה המיוחדים (צח"מים) המשותפים לרשות המסים ולמשטרה בחשיפת פרשיות גדולות, עבור במחסור בצוותי פרקליטים מקצועיים וייעודיים, ועד להיעדר תקני שיפוט בתחום הכלכלי.

יתכן שהרחבת בית המשפט הכלכלי המחוזי בתל אביב תהיה חלק מהמענה. כזכור, בחודש האחרון מונו שישה שופטים כלכליים חדשים בתל אביב, ביניהם הכנ"רית לשעבר סיגל יעקבי, עו"ד מיכל רוזן עוזר והשופטת דנה אמיר. בכנס הרשות לאיסור הלבנת הון יתארח לראיון השופט הבכיר במחלקה, סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב חאלד כבוב, המועמד למינוי לבית המשפט העליון שניהל את תיקי ניירות הערך הגדולים, שזכו לעדיפות בבית המשפט הכלכלי. את השופט כבוב תראיין היועצת המשפטית של הרשות לאיסור הלבנת הון, עו"ד מאיה לדרמן.

עו"ד אייל בסרגליק מבכירי הסנגורים של הצוארון הלבן בוחר לסכם בנגע החילוטים המקפיא לעתים כל רכושם של חשודים בעבירות כלכליות, בראשיתה של חקירה, היוצר אפקט ומנוף של לחץ על הנחקרים. המדינה מקווה כי הוספת תקני שיפוט ותביעה לתיקים הכלכליים, תביא לעליית מדרגה נוספת בהיקף החילוטים הסופי.
"חוק איסור הלבנת הון נחקק לצרכים של לחימה בארגוני פשיעה, ובהון השחור שמגיע למדינת ישראל", אומר עו"ד בסרגליק. "אט אט הפך מנגנון החילוטים, למנגנון להוצאת הודאות שווא מחשודים והפעלת לחצים פסולים על חשודים להודות. עם השנים נוספו גם עבירות המס, עבירות שבעבר נאמר שלעולם לא יכנסו למנגנון החילוטים, ונכנסו. בעוד הפרקליטות טוענת כי אנו בתת-חילוט, הלכה למעשה החילוט המסיבי חוצה כל גבול, עסקים קורסים, משפחות נהרסות, וצריך בסופו של דבר לקבע מנגנון אחר וסביר שמחד ישמור על תכלית החילוט ומנגד לא יגרום לקריסה שלמה".

קראו גם:
הרשות לאיסור הלבנת הון בדוח מיוחד: ההונאות ברשת והפורקס בשיא

הצ'יינג'ים של ההייטקיסטים

השארת תגובה
הירשם
להודיע ​​על
0 Comments
משוב מוטבע
הצג את כל ההערות