עתירות לבג"צ נגד שחיתות שלטונית, כמו גם אקטיביזם שיפוטי, הפכו זה מכבר למושגים מזוהים עם ה"שמאל", כביכול, ולמילות גנאי בפי מנהיגי הימין. ראש הממשלה בנימין נתניהו ושרת המשפטים אילת שקד תוקפים את רשויות אכיפת החוק ואת בית המשפט באופן יומיומי. שקד אף מבטיחה מהפכה משפטית שתצמצם את זכות העמידה של עותרים מהציבור הרחב הדורשים צדק, ותעביר את בחירת שופטי בית המשפט העליון לידי הדרג הפוליטי, תוך ביטול הוועדה לבחירת שופטים.
עו"ד אביה אלף, יושבת הראש החדשה של התנועה לטוהר המידות ולשעבר מנהלת המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, ומי שהמליצה להעמיד לדין את ח"כ אביגדור ליברמן, מסרבת להיכנס לפינה הפוליטית הזו. "תקינות השלטון וטוהר המידות הם לא נכס של מפלגה זו או אחרת", היא מבהירה בשיחה עם "פוסטה" זמן קצר לאחר מינויה לתפקיד. "אני לא יודעת איזה פתקים חברי התנועה שמים בקלפי, וזה לא עניין של ימין או שמאל. אנחנו עותרים לגבי כל מה שנראה לנו לא תקין.
"אם אתה שואל לגבי דו"ח מבקר המדינה על התקשרות המשטרה עם חברת 'המימד החמישי' של בני גנץ, למשל, אנחנו נבדוק גם את הסיפור הזה. לא נקבע עמדה מראש, כי קל להכפיש, אבל אם היתה התקשרות לא תקינה, הנושא ייבדק כמו שאר הנושאים, בהחלט".
אחרי מספר חודשים בהם פעלה התנועה לטוהר המידות ללא יו"ר, מאז פרישתו של פרופ' עוזי ארד (ראש המועצה לביטחון לאומי לשעבר), נבחרה בשבוע שעבר עו"ד אלף ליושבת הראש. במשך תשע שנים ניהלה אלף את המחלקה הכלכלית בפרקליטות, והובילה תיקי צווארון לבן גדולים. אחרי פרישתה בשנת 2013 כתבה את הספר "תיק ליברמן – כתב האישום שלא הוגש", בו היא מתארת את פיתולי הפרשה ומותחת ביקורת קשה על היועמ"ש דאז יהודה וינשטיין, שמסמס את התיק שהיה בשל לדעתה לכתב אישום.
כיום מרצה אלף בפקולטות למשפטים באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת תל אביב, ובמקביל עוסקת במתן ייעוץ משפטי לגופים שונים ובפעילות ציבורית. "התנועה לטוהר המידות התאגדה לפני כשנה וחצי", היא מספרת. "רוב חבריה הם בכירי השירות הציבורי לשעבר. זו תנועה לא גדולה, סוג של כוח משימה משפטי בתחום המאבק בשחיתות השלטונית. זו הסכנה למדינת ישראל היום, הכרסום בנורמות שלטון תקינות".
בין חברי התנועה אפשר למצוא את מנהל המחלקה הבינלאומית לשעבר בפרקליטות, גל לברטוב, השופטת ברכה אופיר-תום, ראש הרשות להגנת עדים לשעבר אריה לייבו ליבנת, דליה צמריון חלק, שהיתה סנגורית מחוזית, וגם פורשי תנועת אומ"ץ והתנועה לאיכות השלטון, כמו האלוף יעקב (מנדי) אור ועו"ד שמואל שנהר. המימון לפעולות מגיע מתרומות ומקמפיין מימון המונים.
"המאבק בשחיתות שלטונית אינו רק דרך עתירות לבג"צ, אבל לשימוש בכלים משפטיים יש ערך מוסף גדול", אומרת עו"ד אלף. "ראש הממשלה נתניהו נחקר בתיק 4000 רק אחרי שאנחנו הגשנו עתירה". תחילה נערכה חקירה מוגבלת של רשות ניירות ערך נגד שאול אלוביץ ובכירי בזק, בחשד לדיווחים כוזבים ועבירות ניירות ערך. החקירה כללה גם את מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר, אך עדיין לא כללה את ראש הממשלה ואת הצד של אתר וואלה. התיק כבר הועבר לפרקליטות, לפני שעשה סיבוב פרסה ונפתח לחקירה האמיתית.
"בנובמבר 2017 עתרנו לבג'צ, מדוע לא חקרו את נתניהו, כי מיפינו את הדברים ולא הבנו מדוע אפילו לא נבדק הפן של טוהר המידות, כשהוא היה שר התקשורת בעת הרלוונטית, וראינו שכל הכוורת סביבו נגועה. יום לפני הדיון בעתירה, הודיעה לנו הפרקליטות שראש הממשלה נחקר. להגיד שרק בגללנו? קטונתי. אבל זה היה גורם מאיץ".
בפרשת תיק 3000 עדיין לא נרשמה הצלחה דומה. בשלביה הראשונים, עתרה התנועה באמצעות היועץ המשפטי והרוח החיה בה, עו"ד יובל יועז, בשת"פ עם עו"ד אביגדור פלדמן, לעליון, בדרישה לחקור את נתניהו, שלא הוגדר אפילו כחשוד. העתירה נדחתה רק ימים ספורים בטרם נחשפו הגילויים החדשים בעניין בן הדוד נתן מיליקובסקי והמניות שהיו לנתניהו בחברה, שהפכה בשלב מאוחר יותר לספקית פלדה ליצרנית הצוללות.
לאור המידע החדש, פנתה התנועה ליועמ"ש אביחי מנדלבליט, בדרישה לחידוש החקירה, וביקשה גם שהמדינה תוותר על הוצאות שפסק בית המשפט לחובתה. "היינו מצפים שמנדלבליט יודיע לעליון שהתגלו נסיבות חדשות, ועל כן יש לעכב את פרסום פסק הדין", אומרת עו"ד אלף. "פרשת המניות עשויה להאיר באור אחר את ניגוד העניינים האפשרי של נתניהו בצוללות".
בג"צ אחר שהניב תוצאה, הוא עתירה שהגישה התנועה נגד מינוי ראש המל"ל (מועצה לביטחון לאומי) לשעבר יעקב נגל ורו"ח איריס שטרק, כנציגי ציבור בוועדת גולדברג למינויי בכירים. "עתרנו משום שהם מקורבים לנתניהו. בג'צ הורה למדינה לנמק את המינוי, ובתוך כמה ימים הם הודיעו על פרישה מיוזמתם", מציינת עו"ד אלף. לאחר החלפתם, הוועדה בהרכבה החדש, פסלה את מינויו של מועמדו של השר גלעד ארדן למפכ"ל, ניצב צ'יקו אדרי, בשל הסתרת דיווחים.
בעניין חוק היועמ"שים שהשרה שקד ביקשה לקדם, הקובע ששרים ישתתפו בבחירת היועצים המשפטיים של משרדיהם, גייסה התנועה למאבק את לשכת עורכי הדין. "למלחמה על שלטון החוק צריך קואליציות. הופענו לפני הועד המרכזי עם גופים נוספים, ושכנענו להתנגד לפוליטיזציה במינוי יועמ'שים", אומרת אלף. ללשכת עורכי הדין, בה היא משמשת גם כיו"ר ועדת איסור הלבנת הון (במחוז מרכז), יש כוח לקדם אג'נדות ערכיות.
מה דעתך על התוכניות החדשות של שקד לבחור את שופטי בית המשפט העליון בהחלטות ממשלה ובכנסת?
"אני חושבת שהשיטה בישראל ראויה, והוכיחה את עצמה לאורך שנים: ועדה שבה נציגים ממערכת המשפט, נציגי לשכת עורכי הדין ונבחרי ציבור. אני חושבת שלייבא שיטה ממדינות אחרות זה בעייתי, כי כל שיטת משפט בנויה על איזונים. באיזונים הקיימים בשיטת המשטר בישראל, השיטה עובדת ונכונה. מה שברור הוא שבית משפט חייב את אמון העם. גם משום כך, אני סבורה שבחירה על ידי נציגים פוליטיים, ורק על ידם, לא תתאים אצלנו".
