עו"ד שפטל על עוקץ אסירים באמצעות הטלפון שלו: "לא חשבתי שזו תרמית"

שתף כתבה עם חברים

אסירים שמוגבלים בשיחות הטלפון שלהם השתמשו במספרים של עורכי דין המייצגים אותם לכאורה, על מנת לנתב מהם את השיחות ולעקוץ בתי עסק, תוך שהם מתחזים לטכנאים של בזק * עו"ד שפטל: "המתחזים התקשרו אלי 10 פעמים לאחר שהתלוננתי על תקלת תקשורת" * הסדר טיעון מקל נחתם עם בנו של אחד האסירים שמשפטם נמשך

 

שיחות טלפון מהכלא, עוקפים את המגבלות (צילום ארכיון להמחשה: נתי שוחט, פלאש 90)

אילן ראובן (46) ואושרי אבוטבול (30) הם שני נוכלים בעלי רזומה "מפואר" של עקיצות והונאות מסוגים שונים, שנשפטו לשנות מאסר לא מעטות.
אבל זמן קצר אחרי כניסתם לכלא התברר שגם בית הסוהר אינו מונע מהם לכאורה לשכלל את השיטות.
בעבר פעלו השניים כל אחד לחוד – עד אשר שב"ס הושיב אותם בתא אחד ב"אגף השמור" בכלא השרון, האמור להיות ברמת אבטחה גבוהה במיוחד. מרגע זה, כך לפי כתב האישום האחרון בסדרה נגדם, הם החלו לבצע עקיצות מתוחכמות – ביחד, הכל תחת עינו ה"פקוחה" של שב"ס, ובאמצעות מכשיר הטלפון הצמוד לתאם, מכשיר משוכלל במיוחד של מערכת טכנולוגית המכונה "שחף", שהוכנסה לשימוש בשנים האחרונות והיתה אמורה לנטר הונאות בדיוק מהסוג הזה, באמצעות זיהוי קול אישי.

לפי כתב האישום בתיק אשר עדיין מתנהל בימים אלה, ראובן ואבוטבול הוציאו שיחות טלפון מהכלא באופן שיטתי לחנויות ברשתות גדולות, חנויות בתחנות דלק ודוכנים של חברות למכירת סלולר בקניונים. הכל באמצעות השיטה ידועה כ"עוקץ המנכ"ל" בה נהגו עבריינים רבים מצרפת שעלו לישראל.
במקרה של ראובן ואבוטבול, הם הזדהו בפני המוכרנים הזוטרים בחנויות, כבעלים של הרשת והורו להם למסור כספי פדיון יומי, או סחורה שהיתה בחנות לידי שליח, לצורך העברת הכסף או הסחורה למקום אחר.

לפי כתב האישום, הנוכלים המתחזים היו שני האסירים – אבוטבול וראובן, המוכרים כבר כאסירי הונאה ולכן היו מוטלות עליהם מגבלות טלפוניות רבות בהתקשרות מבית הסוהר, אותן הם היו צריכים לעקוף כדי לבצע את ההונאה, אבל כאן בדיוק מגיע החלק המעניין והמתוחכם בכתב האישום.
בפרק הזה נמצאת דמות מפורסמת אחרת, עו"ד יורם שפטל, בו "שיטו" האסירים אשר השתמשו במספרי הטלפון שלו, כדי להעביר שיחות יוצאות מהכלא דרך עורכי הדין, ללא ידיעתם כמובן, בדרכם של האסירים ליעדי העוקץ בפועל- קניונים וחנויות. אבל לא רק שפט, גם מספרי הטלפון של עורך דין עופר אשכנזי שמשו אותם כדי לעקוף את מגבלת השיחות היוצאות שלהם כחלק מאמצעי הזהירות של שב"ס בהנחיית המשטרה.
אבוטבול וראובן היו מוגבלים בהוצאת שיחות ממכשיר הטלפון הצמוד לתאם באגף השמור, רק לעורכי דין שקיבלו ייפוי כוח לייצג אותם, שיחות לבני משפחה נעשו תחת פיקוח משרדו של מנהל האגף.
אבל שני האסירים מצאו דרך להתגבר גם על ההגבלות האלה ולעקוף אותן, לפי האישומים – בתחכום רב.

האסירים התקשרו לעורך הדין שפטל בביתו ובמשרדו, כאשר אחד מהם התחזה לכאורה כטכנאי של "בזק" שנשלח לתקן תקלה בקו. לפי כתב האישום, עו"ד שפטל האמין שהוא משוחח עם טכנאי של בזק והקיש בהנחיית הטכנאי המתחזה מספר ספרות, אשר הפעילו שירות "עקוב אחריי" למכשירי "פרי-פייד" בהם בחר המתחזה.
לאחר הקשת הספרות, עברה השיחה ממכשירו של שפטל למספר "פרי פייד" בלתי מזוהה אחד, וממנו למכשיר "פרי פייד" נוסף שני, בהם החזיקו לכאורה מקורבים לאסירים מחוץ לכלא.
באמצעות אותם מכשירים מתווכים, נטען, השיחות הועברו אל יעדי העוקץ ומכאן היתה הבמה פתוחה לתעלולי האסירים לכאורה להוליך שולל מוכרים בחנויות במעין "משחק תיאטרון" קולי.
בחלק מהמקרים, נטען כי האסירים השתמשו באותה שיטה במספר טלפון במשרד עורכי דין נוסף, לאחר שעבדו על מזכירת המשרד.

אושרי אבוטבול (צילום מהתוכנית של חיים הכט בקשת)

שי מבזק על הקו
עו"ד שפטל הוזמן לפני מספר חודשים כעד תביעה בתיק המתנהל בבית משפט השלום בפתח תקווה. שפטל ידוע כ"טכנופוב" שאינו מחזיק אפילו במכשיר נייד. בעדותו הוא סיפר כי הכל התחיל כאשר האסיר אושרי אבוטבול התקשר אליו וביקש ייצוג בתיק מסוים, על מנת ששפטל יירשם כעו"ד אליו אבוטבול מורשה להתקשר.
כעבור זמן מה, סיפר שפטל, התקשר אליו הביתה "טכנאי בזק" והציע לתקן אצלו תקלה בקו, כשלדברי שפטל אכן היתה תקלה שגרמה לו להאמין למתחזה. "אני מקבל המון הודעות במשיבון בבית, ויום אחד המשיבון נעלם…", כך סיפר בעדותו, "אחרי פרק זמן אני מקבל טלפון מאדם שמציג עצמו כשי מבזק ואומר שהוא יכול להחזיר את המשיבון, ואומר לי לחייג מספר ארוך שמתחיל ב-74#. הוא אמר לי 'תחייג למספר הזה, ואני אצלצל אלייך בחזרה, אל תענה והמשיבון יחזור'. עשיתי מה שהוא אמר לי, חייגתי למספר אבל המשיבון לא חזר".

עורכת דין שהיתה בביתו של שפטל העידה גם היא במשפט וסיפרה כי אלמונים היו מתקשרים לביתו של שפטל עד 15 פעמים ביום, במשך כמה שבועות, ממספר טלפון אשר זוהה על ידה כיוצא מבית סוהר. לדבריה, המתקשרים לא היו עונים לשיחה, עד שבסוף הזהירה את שפטל כי מדובר בנוכלים או כאלו שרוצים לגנוב שיחות.

לחלק מהשיחות כאמור ענה שפטל בעצמו.
"ככה היו עשר פעמים לפחות", אמר שפטל בעדותו על שיחותיו עם "הטכנאי" שהתקשר לתיקון תקלת משיבון כביכול. "כל פעם הוא נתן לי להקיש מספר אחר. בסוף התקשר מישהו שהציג עצמו כמפקח, והבטיח שהפעם זה יסודר סופית. לא חשבתי שזו תרמית".
פתק עם מספר טלפון שביקש ה"טכנאי" משפטל להקיש, נשאר על שולחן העבודה של עורך הדין בביתו, והוא מתועד בחומר הראיות.
אגב, שפטל לא ייצג לבסוף את הנאשם אבוטבול בתיק כלשהו, הפנייה אליו היתה אמתלת שווא, חלק מההונאה של האסיר.

יורם שפטל (צילום: פלאש 90)

הבן והאייפון
על פי כתב האישום, ב-7 ביוני 2020 התקשרו מי הנאשמים, אבוטבול או ראובן, מבית הסוהר לדוכן הטלפונים של חברת "בסט מובייל" במתחם ביג ביקנעם. בפועל, מאחר שהאסירים הוגבלו להתקשר רק לעורכי דין, השיחה יצאה מבית הסוהר לאחד מעורכי הדין שאושרו על ידי שב"ס – מהם השיחה הועברה למספר אחר לכאורה, טלפון "פרי פייד" שאינו משויך למנוי, וממנו ל"פרי פייד" נוסף – עד שלבסוף נחתה השיחה בחנות הטלפונים ביקנעם.
מוכרן ענה לצלצול, והמתחזה הציג עצמו כאמיר נוי, מנהל רשת "בסט מובייל".

בתוך שעתיים וחצי, בשתי שיחות שהתבצעו, המתחזה הורה למוכרן לרכז 66 מכשירי אייפון ולהכין אותם לטובת שתי הזמנות שבוצעו על ידי לקוח, ולמסור את המכשירים לשליח שיגיע לחנות. לדוכן הגיע נהג מונית שנשלח לכאורה על ידי האסירים או סייעניהם, ואסף את הסחורה – 66 מכשירים בשווי 120 אלף שקל. זה היה אחד משבעה מקרי עוקץ, והגדול ביותר, שנטען כי בוצעו על ידי שני האסירים טלפונית מתוך כלא השרון, בתוך מספר חודשים בתחילת שנת 2020.

אוריאן ראובן, בנו של אילן, בן 22 אשר אינו אסיר, נאשם יחד עם אביו בתיק הזה. נטען כי הוא סייע לו בהעברת השיחות מבית הסוהר ליעדן, בהיותו אחד "המתווכים" שהחזיק במכשירי הטלפון עם מספרי פרי-פייד אשר שימשו כ"תחנות ממסר" בדרך מכלא השרון – לחנויות.
ראובן הצעיר, שמיוצג על עו"ד טליה גרידיש, הואשם בתחילה במעורבות בשמונה מעשי עוקץ עם אביו ועם אבוטבול – שמונה עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות בצוותא.

עו"ד גרידיש טענה כי אין ראיות כנגד הצעיר, ופרקליטות מחוז מרכז הסתמכה על מארג נסיבתי של שימוש על ידו באחד המכשירים שנגנבו מ"בסט מובייל", כדי לנסות ולקשר אותו לכאורה לביצוע העוקצים ללא ראיות של ממש לכך.
בשלב זה, לאחר שמיעת חלק מהעדים, הגיעה הסנגורית להסדר בעניינו של אוריאן, במסגרתו הפרקליטות למעשה חזרה בה מכל האישומים וקיבלה את טענת ההגנה להיעדר ראיות למעורבות בהונאות. אוריאן הודה בעבירה יחידה של קבלת נכס שהושג בפשע, מאחר שהחזיק כאמור אחד ממכשירי הטלפון שנעקץ בתרמית.
בהתאם להסכמות, הכפופות לאישור בית משפט, הפרקליטות תבקש להטיל עליו שלושה חודשי עבודות שירות בלבד ולשלם קנס של 2,000 שקל.
התיק נגד שני האסירים נמשך.
יש לציין, כי גם אילן ראובן וגם אושרי אבוטבול מתמודדים כיום כנגד תיקים נוספים המתנהלים נגדם במקביל, בגין הונאות נוספות והליך ההוכחות נמשך, כאשר ניסיונות גישור עם שני אלה עדיין לא הבשילו.

השארת תגובה
הירשם
להודיע ​​על
0 Comments
משוב מוטבע
הצג את כל ההערות