פלילי | פשיעה חמורה | פשיעה מקוונת וסייבר
צ'ילה עזרא (45), אזרחית הונגריה שהובאה לארץ לפני 23 שנה כדי לעבוד בזנות, תקבל מעמד קבע כתושבת ישראל.
כך פסק בית הדין לעררים שקיבל את ערעורה נגד החלטת משרד הפנים – רשות האוכלוסין וההגירה – שסירבו לבקשתה לקבלת מעמד קבע מטעמים הומניטריים (9 דצמבר).
סיפורה היוצא דופן של עזרא, שתועד גם בסרט זוכה פרס אופיר לשנת 2019, "זונה כמוני" (יס דוקו), תואר בהרחבה במסגרת פסק הדין של הדיין מרט דורפמן.
צ'ילה עזרא נולדה בהונגריה לאמה בת ה-18. כשמלאו לה שלוש נישאה האם לגבר אלכוהוליסט ואלים. צ'ילה נשרה מלימודים והתחילה לצרוך אלכוהול וכדורי הרגעה. בגיל 16 עזבה את הבית ושבועיים לפני שמלאו לה 18 ילדה את בתה.
באחד הערבים בשנת 1997 היא בלתה במועדון לילה והכירה שני גברים, שהיו חלק מכנופיה אשר חטפו אותה ואת חברתה, והעבירו אותן לדירה בבודפשט שם החזיקו בהן בכוח. צ'ילה נשלחה לישראל עם דרכון מזויף, מלווה באזרח ישראלי שטען כי היא בת זוגו. משדה התעופה נלקחה למכון זנות בעכו ואולצה לעבוד בכפייה. אחרי מספר חודשים ברחה משם, אבל לדבריה היא מצאה את עצמה ב"סיטואציה אבודה" וחזרה לעבוד במכון זנות, הפעם בתל אביב, שם החלה להשתמש גם בסמים קשים – קוקאין, LSD, אקסטזי.
במכון הזנות היא הכירה את יצחק עזרא, אסיר משוחרר ונרקומן לשעבר שעבד כפקיד קבלה. הם הפכו לזוג ונישאו בחתונה אזרחית בהונגריה בשנת 2000. אחרי החתונה צ'ילה הגישה בקשה לקבלת מעמד בישראל כבת זוג של אזרח ישראלי, והחלה תהליך מדורג (שנמשך בדיעבד 20 שנה). בספטמבר 2001 הונפק לה רשיון ישיבה ארעי לשנה, אך לאחר מכן שהתה ללא רשיון תקף במשך שבע שנים.
אחרי החתונה עזבו בני הזוג עזרא את מכון הזנות וניסו לבנות לעצמם חיים נורמטיביים. איציק עבד בתחנת דלק והיא במשק בית, אך איציק חזר לסמים וצ'ילה חזרה לזנות כדי לממן את ההתמכרות של שניהם. בשנת 2006 נכנס איציק לבית הסוהר ומצבה הידרדר עוד יותר.
בשנת 2008 התגוררה צ'ילה בתחנה המרכזית הישנה בתל אביב. איציק השתחרר מהכלא והצטרף אליה. באותה התקופה פעל באזור התחנה אנס סדרתי אשר היה תוקף עובדות זנות באופן אלים ואכזרי. באפריל 2008 צ'ילה נפלה קורבן למעשיו. אחרי האונס הטראומטי היא חזרה להונגריה ונסתה לחדש קשר עם משפחתה ועם בתה בת ה-15 שגדלה אצל הסבתא – ללא הצלחה. בינתיים בישראל נתפס האנס, וונדמו ברוקלין. צ'ילה היתה אחת העדות במשפטו והוא נדון ל-28 שנות מאסר.
צ'ילה ואיציק התאחדו שנית, ובדצמבר 2009 אושר לה רשיון רשיון ישיבה ארעי שהוארך בכל שנה עד דצמבר 2014, אך צ'ילה לא הצליחה להשלים את הליך התושבות, עקב פרידתם.
בפברואר 2015 הגישה צ'ילה בקשה לקבלת מעמד מטעמים הומניטריים, כקורבן סחר בנשים. בבקשה באמצעות עורכת דינה דאז היא ציינה כי היא אינה משתמשת עוד בסמים ואינה עוסקת בזנות מזה מספר שנים. בתקופת ההחלמה היא החלה להתנדב במרפאת לוינסקי של משרד הבריאות בתחנת המרכזית בתל אביב, והיתה ממקימות עמותת "לצידך", התומכת בנשים שיצאו ממעגל הזנות והסמים.
באוקטובר 2015 נפטר איציק. בקשתה של צ'ילה לקבל מעמד בישראל מטעמים הומניטריים סורבה, אך רשיון העבודה הוארך באופן זמני. בשלב זה, בליווי עמותת "המטה למאבק בסחר בנשים" וארגוני הסיוע, נכנס לתמונה משרד עורכי הדין הרצוג פוקס נאמן באמצעות עו"ד חן תירוש, אשר החלו לייצג אותה פרו-בונו ולאסוף באמצעות חוקר פרטי מסמכים. בעקבות מאמצים אלה אישרה משטרת ישראל בנובמבר 2019 כי צ'ילה היתה קורבן סחר בבני אדם.
בראיון בלשכת האוכלוסין, השנה, סיפרה כי היא גרה בשכירות בדירת חדר בתל אביב, ומועסקת כיום שלושה ימים בשבוע כמדריכה טיפולית ב"מרפאה הניידת" לטיפול בנרקומניות ועובדות זנות, מטעם מרפאת לוינסקי. עזרא מסרה כי אין לה בני משפחה בישראל, אך יש לה חברים. רשות האוכלוסין החליטה גם הפעם להאריך את רשיון העבודה שלה רק בשנה אחת, ועל כך הוגש הערר לבית הדין.
לפנים משורת הדין, עאלק
רשות האוכלוסין טענה בערר כי זיקתה להונגריה, מדינת מוצאה, חזקה מזיקתה לישראל, היות ובתה היחידה חיה בהונגריה. הרשות פקפקה באמינות טענתה של צ'ילה כי היא אינה בקשר עם משפחתה, ובתה ניתקה איתה קשר.
במקביל, מנכ"ל הרשות, פרופ' שלמה מור יוסף, רופא בכיר בהדסה לשעבר ומנכ"ל הביטוח הלאומי לשעבר, אף ציין כי מאחר שצ'ילה עוסקת כיום בעשייה הומניטרית, בסיוע לנפגעות סחר בנשים והוצאת נשים ממעגל הזנות – הוחלט "לפנים משורת הדין" להעניק לה רשיון לשנה, ואחר כך ייבחן המשך מעמדה.
דיין בית הדין לעררים לפי חוק הכניסה לישראל, מרט דורפמן, העיר על כך בהחלטה שלו: "ברצוני להתייחס לביטוי 'לפנים משורת הדין'… לעוררת הוענק מעמד הומניטרי. מעמד זה לא ניתן לה לפנים משורת הדין, אלא מכוח נוהל הומניטרי שהתקין המשיב בעצמו. כאשר לאזרח זר מוענק מעמד בישראל מכוח נוהל כתוב, אין מקום לנקוט במונח 'לפנים משורת הדין'…
"המחלוקת נסובה על סוג הרשיון אשר הוענק לעוררת יחד עם מעמד זה… הגעתי למסקנה כי יש מקום להתערב בהחלטת הרשות אשר לשיטתי בלתי סבירה, פוגעת בעוררת בצורה חמורה ואינה עושה צדק", כתב דורפמן. "איזה רציונל עומד מאחורי החלטת הרשות להעניק לעוררת אשרה למשך שנה אחת, ללא זכויות סוציאליות? למעשה, מעמדה כמעמד עובדת זרה בישראל… העוררת במצב של חוסר ודאות מתמשך.. במהלך הדיון טענה הרשות כי היא אינה אמורה לחשוב מה יקרה בעוד שנה… נשאלת שאלה לאיזו מטרה הרשות נותנת מעמד זמני, ולא מעמד קבע ומה לדעתה אמור להשתנות בעוד שנה".
הדיין ציטט חוות דעת של גורמי מקצוע, בהם פסיכיאטר שקבע כי "בשנים האחרונות תחת טיפול תרופתי ופסיכולוגי ובעזרת מערך תמיכה שכולל חברים, עובדים סוציאליים ומטפלים, הצליחה צ'ילה להתאושש ולחזור למסלול חיים תקין ונורמטיבי… דוקא חזרה להונגריה לצמיתות עלולה לעורר זכרונות קשים ולהחמיר את מצבה".
רשות האוכלוסין טענה כי לפי הנוהלים החלים על קורבנות סחר ועבדות – כל קרבן רשאי להגיש בקשה לקבלת רשיון שהייה לשנה לצורך שיקום, על מנת שיוכלו לאחר מכן לחזור לארצם. על כך כתב הדיין דורפמן: "ככלל, הנוהלים הנ"ל חלים על קורבנות בסמוך לאחר הגעתם בישראל… הנוהל ההומניטרי שונה – ונועד לבחון האם מתקיימים טעמים הומניטריים המצדיקים הישארות בישראל…
"העוררת שוהה בארץ באופן חוקי במצטבר מעל עשר שנים", ציין הדיין, "בין אם מכוח מעמד שניתן לה במסגרת ההליך המדורג (כשבעלה היה בחיים, ז"ק), ובין אם מכוח אשרת ישיבה זמנית אשר ניתנה לה בשל התארכות הטיפול בבקשתה ההומניטרית. בתקופה זו הקימה מערך חברתי עשיר שמחליף את משפחתה והוא חיוני ביותר לשיקומה. בנוסף, המשיב לא נתן משקל ראוי לתרומה החשובה לחברה הישראלית. חרף כל התהפוכות בחייה, מצאה כוחות נפש להשתקם ואף לתרום מנסיונה לשיקומן של נשים אחרות… והיתה מיוזמות פרויקט אשפוזית לנשים, לגמילה פיזית.
"מכלול הנסיבות הייחודי, ובפרט היותה קרבן סחר לצורכי זנות בשנות ה-90, היותה קורבן לאונס אכזרי (בישראל), השתקמותה ויציאתה ממעגל הזנות והסמים, תרומתה לחברה הישראלית ועבודתה במרפאת משרד הבריאות בסיוע לאחרים… מובילים אותי למסקנה כי יש לתת לעוררת מעמד קבע בארץ".
לאחר מתן פסק הדין, רשות האוכלוסין ביקשה עיכוב ביצוע לצורך הגשת ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים.
סיפורה של צ'ילה וההליכים הממושכים מול משרד הפנים שהסתיימו זמנית, בפסק הדין אתמול, תועדו כאמור בסרטן של שרון יעיש ויעל שחר, "זונה כמוני" שמשודר ביס-דוקו.
אתר "פוסטה" עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
ניוזלטר יומי אל תיבת הדואר שלכם
מידע מורחב
One Response
חחח השופט הזה בדחן ? פשוט הזוי לגמרי . נימוקים מהתחת. אולי איזה פמינאצית מחזיקה אותו בביצים .
תרומתה לחברה הישראלית ? נו באמת !
זה נהייה טרנד, כל זונה לשעבר, אם בכפייה או אם מהגעה עצמית ברצון חופשי פתאום טוענת שמגיעה לה אזרחות.
מה הומניטרי פה ? בהונגריה יזרקו אותה לצינוק ? יש לה שם משפחה, והיא יכולה להמשיך להיות זונה ונרקומנית גם שם.