המיקום, מלון קרלטון בתל אביב, לא העיד במאום על המצוקות שעלו בכנס בתחום דיני משפחה שנערך במלון המפואר ביום חמישי שעבר (6.6). שופטים, עורכי דין ואנשי אקדמיה שנכחו בנכס, בהנחיית עו"ד מירית ענתבי, שמעו על גירושים קשים, מחלוקות על משמורת ומזונות, ניכור הורי ותלונות שווא. האמוציות סביב הנושא, שהיו שם גם קודם, התחדדו מאז קבע בית המשפט העליון ביולי 2017 את הלכת 919/15 או הבע"מ-בקשת רשות ערעור משפחה, לפיה במזונות ילדים בגילאי 6-15, כששני הורים מקיימים משמורת פיזית משותפת, חלוקת החיוב הכספי ביניהם תיקבע על פי יכולותיהם הכלכליות ובאופן שוויוני.
סליחה, מישהו יודע איך מחשבים מזונות?
עו"ד אהובה יששכר תמצתה את המציאות שנוצרה בעקבות הלכת הבע"מ, שגוררת בני זוג מתגרשים ליריבות מרה, הכוללת מאבק על משמורת וזמני שהות כדי להשפיע על סכום המזונות שייפסק. "היתה כוונה אמיתית ליצור שוויון בהורות", אמרה, "אבל ההלכה גרמה ליותר ניכור הורי ותלונות שווא. אנשים, ובעיקר נשים, בחרדה שאם הילדים יהיו יותר אצל האב, הן יקבלו פחות מזונות".
"פקידות סעד אינן חזות הכל", ענה לה השופט משה דרורי, סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים. "אני לא נותן משקל מכריע לשיקולים הערכיים של העובדות הסוציאליות. הן אוספות נתונים, ותו לא".
מדברי יושבי הפאנל עלה שהסיטואציה שנוצרה בעקבות הלכת הבע"מ, רק חידדה את הבלבול. השופטת אורית בן דור ליבל, מבית המשפט לענייני משפחה בירושלים, הציפה את הבעייתיות. "מאוד קשה לשכנע צדדים להגיע לפשרה, קשה לעורכי הדין לייעץ ללקוחות לגבי סכום המזונות, והסכום משתנה בין שופטים, בין ערכאות ובין מחוזות".
המצב, הסבירה השופטת, הוביל לרעיון של נוסחה לחישוב המזונות, אולם "על מנת להכניס נתונים לנוסחה יש צורך בקביעות עובדתיות, למשל 'הכנסה פנויה'. אם צד משלם מזונות לילד מנישואין קודמים למשך תקופה מסוימת, האם ניקח זאת בחשבון? הלוואה ל-20 שנה? איפה הרכוש נכנס לנוסחאות? איפה המדור?. אל תפעלו לפי נוסחאות", סיכמה. "כל מקרה לגופו".
השופט פליקס גורודצקי מבית המשפט לענייני משפחה בירושלים הצטרף לעמדתה, וציין שהוא משתמש בנוסחאות רק במקרים ספציפיים של חלוקה זהה והכנסות דומות. השופט אלון גביזון, סגן נשיא בית משפט לענייני משפחה בבאר שבע, הסכים עם קודמיו ואמר כי "במזונות אין נוסחה", ואף מצא פתרון למריבות בנושא המשמורת, כשבחר לנטרל את המושג 'משמורת'. "בתיקים שאין בהם הסכמה בין הצדדים", הסביר, "אני פשוט קובע זמני שהות".
פחות הסכמה היתה בנקודה שהעלתה עו"ד יששכר: תחושת החוסר צדק בין צדדים שחתמו על הסכם או קיבלו פס"ד לפני הבע"מ, לבין אלו שאחריו. לפי השופטת בן דור ליבל, רוב הפוסקים סבורים כי הבע"מ לבדו אינו מהווה שינוי נסיבות. לעומתה, השופט גורודצקי טען שעל מנת לבחון אם יש מקום לשינוי פסיקת מזונות, אור הזרקורים צריך לעבור מהמילה "מהותי" (שינוי נסיבות מהותי, ד.ל) למילה "שינוי", כלומר הבע"מ גרם להקלה בדרישה לשינוי נסיבות.
סליחה, מישהו יודע איך מקדמים הצעות חוק?
חוסר נוחות נרשם בקהל כשהבמה, שם ישבו משתתפי הפאנל, לא היתה נגישה לפרופ' פנחס שיפמן, יו"ר הוועדה לבחינת מזונות ילדים בישראל ונכה על כיסא גלגלים. עובדה זו לא מנעה מהפרופ' הכריזמטי להצחיק את משתתפי הכנס. לאחר שנשאל על הקושי לגבש הסכמה בוועדה, ענה: "נציג בתי הדין הרבניים, הרב אליהו היישריק, אמר שהוא מוכן לחתום על כל המלצות הוועדה, עם הסתייגות אחת, שהן לא יחייבו את בתי הדין הרבניים".
הקהל המנומנם, שהיה על סף הפסקת הצהריים, התנער מחדש במושב שדן בהשפעת תיקון הנחיות היועמ"ש על תלונות שווא, כשהפליליסט עו"ד קובי שקלאר הודיע כי "יש יותר עלילות שווא מפי נשים, המשתמשות בחולשתן כדי לדפוק גברים".
אי הנוחות מדבריו התבטאה היטב בדברי השופטת פאני גילת כהן, מבית המשפט לענייני משפחה בקריית גת, שגינתה את השימוש במושג "תלונות שווא", שלדעתה מלבה את האש בין הצדדים. "מדובר בהבחנה בין מצב אובייקטיבי לסובייקטיבי, ואחת הדרכים לברר אם בקשת הורה להרחיק את ההורה השני מילדיו מוצדקת, היא להורות על תסקיר מידי".
השופטת גילת כהן לא ויתרה גם למנחה, עו"ד ענתבי, שטענה שגברים מורחקים באופן אוטומטי. "אצלי צו הרחקה לא ניתן באופן אוטומטי. גם כשניתן צו במעמד צד אחד, הרי שתוך שבעה ימים נקבע דיון במעמד שני הצדדים". עו"ד שלומציון גבאי מנדלמן (ייצגה בתיק של גואל רצון), העוסקת בייצוג בעבירות מין, נשאלה האם כשתיק נסגר מחוסר אשמה ניתן להגיש תביעה בגין תלונת שווא והשיבה: "הגשת כתב אישום כזה שמורה למקרים קיצוניים בהם נקבע שהיה שקר".
סליחה, מישהו יודע איך גונבים זרע?
במושב שעסק ב"אבהות בעל כורחה" דנו המשתתפים במה שמכונה "גניבת זרע", מושג המגולל את כל האחריות לפתחה של האישה, כאילו לא הומצא הקונדום. השופטת בן דור ליבל הציגה מקרה בו ידיד של אישה שרצתה להרות הסכים לסייע לה כתרומת זרע אנונימית, אך בסופו של יום היא הגישה נגדו תביעת מזונות. "כל ניסיון שלא להכיר בהורות נועד לכישלון", הבהירה, והוסיפה כי כפועל יוצא, האב מחויב במזונות.
עם זאת, השופטת בן דור ליבל ציינה שבמקרים בהם מוכח כי האישה אמרה שהיא משתמשת באמצעי מניעה, יש והיא תחויב בחלק ניכר מהמזונות. כלומר אחת הסנקציות במקרים כאלה היא צמצום מזונות האב למינימום. דרך אחרת היא להגיש תביעת נזיקין, והפליליסט עו"ד יאיר רגב הוסיף שניתן לטפל בסוגיה גם במישור הפלילי, תוך שימוש בסעיפי המרמה בחוק העונשין.
המושב הבא דן בידועים בציבור, והשופט יהורם שקד מבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב ניפץ מיתוס. "השאלה אינה כמה זמן הצדדים יחד, אלא מה איכות הקשר, והאם הצדדים בחרו בשיתוף או לא. אין מדובר בשאלה משפטית אלא עובדתית". השופט הפתיע כשאמר כי אין הרבה תביעות של ידועים/ות בציבור, והשופטת גילת כהן הסכימה והבהירה שדווקא התחום הזה די מוסדר. "יש ירידה בהגשת תביעות מסוג זה עקב מודעות והסדרת הסוגיות הרכושיות בהסכמים, ובפרט בפרק ב".
מושב בנושא "ניכור הורי" סגר את הכנס. המסר שיצא ממנו היה זה של השופט ארז שני מבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, שטען כי תופעת הניכור ההורי איננה מגדרית אלא חוקית, וקרא ללשכת עורכי הדין לצאת נגד התופעה.
הכותבת, עו"ד דפנה לביא, היא עורכת דין לענייני משפחה ומרכזת מדור המשפחה באתר "פוסטה".
הגיע הזמן למשמורת משותפת! זכותי כאב גרוש לראות את בני ולגדל אותו שווה בשווה!!
מזעזע כנס שלם נגד נשים. איפה נעלם נושא האלימות של אבות גרושים נגד הילדים והגרושה? למה להתעסק בזה אם אפשר להכחיש את זה ולקרוא לזה תלונות שווא או ניכור הורי ולהאשים את הקורבנות. עצוב