 |
| רמי כהן |
ח"כ פאינה קירשנבאום החליטה בשנת 2010 להיכנס לשותפות בעסק ליבוא סיגריות בטעמים מחו"ל, יחד עם חבריה נלי דינוביצקי ואיגור ריז – בעלי חברה להפקת הופעות ואירועי תרבות למגזר העולים, המקושרים פוליטית.
כדי לטשטש את מעורבותה של קירשנבאום במיזם, נרשמה החברה על שם בתה, רנית קירשנבאום, ושמו של ריז. קירשנבאום הבהירה כי את השקעתה בעסק הפרטי, מעל 100 אלף שקל, יממנו שני גופים ציבוריים ש"חייבים" לה – המועצה האזורית שומרון והמועצה האזורית מטה בנימין – ואליהם יצטרף במימון ההשקעה רמי כהן, פעיל בכיר של מפלגת "ישראל ביתנו" המקורב לה.
כך עולה מכתבי החשדות ששיגרה המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה בשבוע שעבר, בתום חקירת פרשיות השוחד לכאורה של בכירי "ישראל ביתנו" ומקורביהם. בראש רשימת 16 החשודים שזומנו לשימוע ניצב שמם של קירשנבאום, מי שהיתה מזכ"לית המפלגה מאז 2003 וחברת כנסת מאז 2009 ועד 2015, וסטס מיסז'ניקוב, שר התיירות בשנים 2009-2013. לצד שניהם, חשודים במתן שוחד לקירשנבאום וקבלת שוחד מגופים ציבוריים מספר פעילים בכירים במפלגה. אחד מהם הוא רמי כהן, שהיה ממקימי ישראל ביתנו ב-1999, איש חיל האוויר, אל"מ במיל' ומי שהיה חבר אישי קרוב ואף יועץ השקעות של ראש המפלגה, אביגדור ליברמן. אותו ליברמן שיוצא נקי, שוב, גם מהפרשה הזו, גם כאשר מעטים הם המאמינים שמהלך כלשהו במפלגה יכול להיעשות מאחורי גבו.
 |
| פאינה קירשנבאום |
לפי כתב החשדות, כהן היה בעל מהלכים ובעל השפעה על ניתוב הכספים הקואליציוניים שבשליטת "ישראל ביתנו", גם כאשר הוא היה איש עסקים פרטי ללא שום תפקיד בממשלה, ועוד לפני שהתמנה למנכ"ל משרד החקלאות (תחת השר יאיר שמיר) בשנת 2013.
קירשנבאום, כאשת מפתח במפלגה, היתה אחת הדמויות איתה פיתח כהן יחסי אמון וקשר אישי קרוב. על פי כתב החשדות, בין קירשנבאום לכהן התפתחה מערכת יחסים חברית-אינטרסנטית של "תן וקח", והחלפת טובות הנאה, שאותן הם מימנו על חשבון קופת המדינה ותקציבי ציבור .
הקשר העסקי בין השניים, נטען, החל עוד בטרם נבחרה קירשנבאום לכנסת. ב-2007 היא סייעה לכהן לפתח עסקים במדינות כמו אזרבייג'ן ומולדובה. כהן שילם לה עבור "פתיחת הדלתות", אבל המשיך לשלם לה על פי כתב החשדות, ב"דלת האחורית" גם בהמשך, כאשר היא בתפקיד רשמי, והיא בתמורה סייעה לו בעסקיו, לכאורה, בכך שכפתה על גופים להם העבירה כספי ציבור להתקשר בהסכמי ייעוץ עם כהן.
הכוח של קירשנבאום נבע מהאחריות שהפקיד בידיה ליברמן: ניתוב הכספים הקואליציוניים שקיבלה ישראל ביתנו לשליטתה מכוח ההסכם הקואליציוני, מתוך תקציב המדינה. מדובר בכספים שהמפלגה היתה רשאית להקצות כראות עיניה, על פי סדר העדפות פוליטי אך למראית עין, ענייני. קירשנבאום היתה לכאורה המחליטה על אופן חלוקת הכסף: באילו גופים המפלגה תתמוך, ומה יהיה שיעור התמיכה.
 |
הכספים הקואליציוניים
בשנת 2011 קירשנבאום מקשרת, על פי כתב החשדות, בין שני גופים מהם קיבלה שוחד לכאורה, כהן והחברה לפיתוח השומרון. החברה היא זרוע כלכלית של המועצה האזורית שומרון, בראשות גרשון מסיקה, ראש המועצה, וחיים בן שושן, המנכ"ל. מסיקה פנה לנבחרי ציבור בבקשה שיסייעו למחוק את החובות, בסך כ-30 מיליון שקל, שצברו המועצה והחברה הכלכלית שלה. בפגישה בין קירשנבאום למסיקה במהלך שנת 2010, סוכם כי ישראל ביתנו תעביר 3.5 מיליון שקל מכספים קואליציוניים, אך בתמורה קירשנבאום חייבה את מסיקה, שהוא עד מדינה בפרשה, ב"עסקת ברטר" בה הוא יחזיר למפלגה או יעמיד לה שירותים בשווי מיליון וחצי שקל.
לפי כתב החשדות, בתחילת 2011 כהן פנה למסיקה ובן שושן והבהיר כי הוא מצפה לקבל כספים מהחברה לפיתוח השומרון, על פי הסיכום עם קירשנבאום. נטען כי כהן חתם מול החברה על שני הסכמי ייעוץ בהיקף של 487 אלף שקל, סכום שהוגדר לכאורה כשוחד שלקח יחד עם קירשנבאום.
 |
כמה לינקים לכתבות
בסוף 2011, כהן – עדיין כאזרח פרטי – עידכן לפי כתב החשדות את חברו משה קליסקי, חבר הנהלת איגוד הכדורסל, כי ביכולתו לסדר תקציב לאיגוד מהכספים הקואליציוניים של ישראל ביתנו. כהן מארגן פגישה משולשת, עם קליסקי וקירשנבאום. לאחריה, קליסקי יידע את מנכ"ל האיגוד, אבנר קופל, כי ניתן לקבל מיליון שקל מ"ישראל ביתנו", אבל האדם שיסדר את הכסף דורש נתח של 20 אחוז ממנו. אחרי מיקוח עם קופל, כהן מתפשר לכאורה על עמלה של 10 אחוז. קירשנבאום מעדכנת על בעיה: איגוד הכדורסל אינו בין הגופים הרשאים על פי חוק לקבל תקציב מכספים קואליציוניים, אך במהרה נמצאת גם דרך המעקף. התקציב מועבר מהמפלגה למכון וינגייט, בו פועלת אקדמיה לכדורסל, ששכר המאמנים בה מומן עד לאותו רגע על ידי האיגוד.
כהן, באמצעות חברת ב.כ. עומר בבעלותו, מוציא חשבונית לאיגוד הכדורסל על סך 98 אלף שקל ביוני 2012. בישיבת ועדת הכספים של האיגוד, דורשים חלק מהחברים תשובה מדוע צריך לשלם לכאורה למתווך עבור קבלת תקציב ציבורי. בהמשך, הנושא יתגלגל לתלונה שתוגש למשטרת ישראל. לפי כתב החשדות, בעקבות הטענות, ביקש כהן ליצור מסמכים להלבנת הקשר עם האיגוד וקבלת הכספים. נטען כי הוא יצר מסמך התקשרות כוזב בין החברה בבעלותו לאיגוד, ותיארך אותו שנה לאחור. במסמך נכתב כי ב.כ עומר תבצע עבודת לובינג.
בסוף 2012 קירשנבאום פונה אל כהן ומבקשת שיעסיק את בנה טמיר, שהיה אז חייל בשירות סדיר. במשך חצי שנה, נטען, כהן שילם לטמיר 28 אלף שקל עבור איסוף חומרים באינטרנט, "שליחת כמה לינקים לכתבות", לפי הנטען, מבלי שמעולם נפגש עם כהן. האחרון חשוד בלקיחת שוחד בפרשת איגוד הכדורסל ובמתן שוחד בהעסקת טמיר קירשנבאום.
 |
 |
| עו"ד אבי חימי | עו"ד אלי כהן |
ייעוץ כלכלי ופיתוח עסקי
כהן היה מחובר גם לשר התיירות מיסז'ניקוב, ולפי כתב החשדות החל משלהי 2009 הוא שימש יועץ חיצוני לשר, מבלי שהיה עובד מדינה. כהן הצטרף לסיורים שערך מיסז'ניקוב בנושא פיתוח "אתרי מורשת" במועצות מטה בנימין וחבל לכיש. כהן מוצג כמי שפעל כמעאכר תקציבים לכאורה, בגיבוי של השר. נטען כי מיסז'ניקוב "העמיד" אותו למועצת חבל לכיש כיועץ שהעסקתו תמומן על ידי החטיבה להתיישבות. ההתקשרות נעשתה לכאורה ללא מכרז. כהן העסיק תחתיו מומחה בתחום התיירות ודיווח למועצה על מאות שעות עבודה תמורתן דרש 100 אלף שקל. בנוסף, הוא נתן שירותי ייעוץ גם לחטיבה להתיישבות, ודיווח על 1,500 שעות עבודה. בכתב החשדות מיוחסת לו קבלת מאות אלפי שקלים במרמה עבור דיווחים כוזבים.
סנגוריו המוערכים והוותיקים של רמי כהן, עו"ד אבי חימי ועו"ד אלי כהן, אומרים כי כל גוף איתו התקשר, קיבל ממנו שירות אמיתי ומלא של ייעוץ כלכלי וייעוץ פיתוח עסקי, וכי כהן לא ביצע כל עבירה בניגוד לחוק.
