בית משפט העליון וכפל המבצעים של הרב פינטו

הרב ישאיהו פינטו

בית משפט העליון דחה פה אחד את ערעורו של הרב יאשיהו פינטו על גזר הדין של בית המשפט המחוזי. פינטו אשר נשפט לשנת מאסר בעקבות הודאתו בעבירות שוחד ושיבוש מהלכי משפט, אמור להתחיל לרצות את עונשו ב-16 לפברואר.

מקריאת פסק הדין שכתבו השופטים מני מזוז, יצחק עמית וצבי זילברטל, עולה כי השופטים ממש התקוממו מטיעוני הערעור. "המערער ניסה להתנער מההסכמות אליהן הגיע עם המדינה במסגרת הסדר הטיעון, ולערוך להן מקצה שיפורים… המערער – אדם בר-דעת שכוחו רב לו ואשר נעזר על ידי עורכי דין מהשורה הראשונה – אישר בחתימת ידו כי חתם על ההסדר מרצונו החופשי".

בקשת הרב פינטו בערעור, שיתחשבו בתרומתו לחברה ובנסיבותיו האישיות, היא בגדר דרישה ל"כפל הנחות", לפי השופט מזוז, שציין גם כי סבירות הסדר הטיעון והעונש, "נמתחת עד הקצה" לנוכח הגדרת בית משפט המחוזי לגבי חומרת העבירות: "תקיעת יתד טרויאנית בליבת מערכת אכיפת החוק". השופט יצחק עמית ציין כי פינטו "משחק בכתב האישום צעד לפנים שני צעדים לאחור, הודאה לצד חתירה תחת ההודאה".

הסנגור בשלב הערעור, עו"ד אביגדור פלדמן, טען כי השופט המחוזי מודריק שגה כשבחן מתחם ענישה אובייקטיבי חיצוני להסדר – מה שגרם לו לכוון את גזר הדין אוטומטית לרף העליון של שנת המאסר שביקשה המדינה. לטענתו, השופט המחוזי לא שקל את הנסיבות המקלות האישיות והענייניות, ואף לא נזקפה לזכותו העובדה שהוא עד מדינה. הסנגור התכוון לכך, שעדי מדינה המעורבים בפשעים חמורים ביותר, לרבות רצח וחברות בארגוני פשיעה, זוכים להקלות משמעותיות ביותר ובמרבית המקרים נמחקים אישומים רבים נגדם, או שהם עומדים לדין בהליך של צירוף תיקים ומשוחררים לחופשי.

השופט מזוז	השופט עמית	השופט זילברטל

לא כך נהג השופט מודריק במקרה הזה, וגם שופטי העליון התעלמו מההליך השכיח הזה בנימוקיהם לדחיית הערעור. "המערער זכה ל'כפל מבצעים'", חרז גם השופט יצחק עמית. "בתיק שבפנינו המערער אינו עד מדינה אלא נאשם רגיל… בפרשה אחרת ונפרדת, שעניינה ניצב ארביב, המערער אמור להיות עד מדינה, אם וכאשר יוגש כתב אישום… בהתייחס למעשים אסורים שהוא עצמו היה שותף להם. וכלשון הסדר הטיעון, המערער 'הציע ונתן, בעצמו ובאמצעות אחרים, טובות הנאה שונות לניצב ארביב ולבני משפחתו, והניצב מסר לו מידע חסוי מחקירות המשטרה'".

השופט ציין בהקשר זה כי המערער זכה לקבל את ההטבה בדמות ענישה מופחתת, "עוד לפני שנתן את התמורה בתיק השני (ארביב)".

התייחסות מזלזלת נוספת של השופטים ניתנה גם לטענת פינטו, כי הוא זכאי להקלה "לאור התנהגותו החיובית ותרומתו הרבה לחברה, ועקב מצבם הבריאותי שלו ושל בני משפחתו". השופט מזוז כתב כי שיקולים אלה נלקחו בחשבון בשלב הסדר הטיעון… "המדינה מילאה חלקה בהסכם כאשר, בין היתר, לא העמידה לדין את גברת פינטו, למרות מעורבותה העמוקה במעשי העבירה". 

השופטים באו חשבון עם פינטו גם על ראיונות שנתן לתקשורת, חרף התחייבותו בהסדר "לא להתראיין לכל כלי תקשורת עד לסיומם המלא של ההליכים המשפטיים. התחייבות זו הופרה ברגל גסה".

נדחתה גם טענת פינטו כי הסדר הטיעון פגום, מאחר וחתם עליו מבלי שאיפשרו לו לעיין בכל חומרי החקירה. באי כוח המדינה עו"ד אריה פטר ועו"ד מורן פולמן הכחישו מכל וכל כי הסתירו חומרי חקירה כביכול. לטענתם, היו אלה דווקא באי כוחו הראשונים של פינטו שביקשו בשלב ראשון להסתפק בעיון בחומרים ולא לצלם אותם, מחשש להדלפות.