בג"צ: מינוי דרעי לשר פנים עובר אך גבולי

אריה דרעי (צילום מתוך האתר "נשפיע")

בית המשפט העליון, ברוב דעות של השופטים סלים ג'ובראן ויורם דנציגר, קבע כי אין עילה להתערב במינויו של אריה דרעי לתפקיד שר הפנים, ולמרות שהמינוי הוא "מקרה גבולי" הוא אינו חורג ממתחם הסבירות.

לעומת זאת, השופט ניל הנדל בדעת מיעוט, סבר כי יש לקבל את עתירת התנועה לאיכות השלטון נגד מינוי דרעי, מאחר שמדובר ב"מקרה קיצון" של אי סבירות, המצדיק ביטול המינוי שנקבע על ידי ראש הממשלה ואושר על ידי הכנסת. 

באוגוסט 2015 דחה בג"צ עתירה קודמת של התנועה בראשות עו"ד אליעד שרגא נגד חזרתו של דרעי לממשלה ומינויו לשר הכלכלה – כ-15 שנים אחרי הרשעתו ויותר מ-20 שנה אחרי ביצוע המעשים שבגינם הורשע בעבירות שוחד והפרת אמונים. בינואר האחרון מונה דרעי לתפקיד שר הפנים אחרי התפטרותו ממשרד הכלכלה, עקב חילוקי דעות עם ראש הממשלה על אישור מתווה הגז. לאור חזרתו ל"זירת הפשע" בה בוצעו העבירות (משרד הפנים), עתרה התנועה לאיכות השלטון לבג"צ בשנית.

החקירה הפלילית החדשה כנגד דרעי, הנוגעת לנדל"ן שצבר (ואשר מרבית פרטיה חוסים עדיין תחת איסור פרסום) אינה קשורה לעתירה הנוכחית ולא השפיעה על תוצאותיה.

השופט ג'ובראן, כאמור, קבע בפסק הדין, כי חזרתו של דרעי דווקא לתפקיד שר הפנים, אמנם "טומנת בחובה משמעות סמלית ופגיעה נוספת באמון הציבור" – אולם את עבירות השוחד שביצע ניתן לבצע בכל משרד, ואין זיקה ישירה וברורה בין העבירות לבין משרד הפנים דווקא. לנוכח זאת, אין עילה לפסול את מינויו לשר פנים, לאחר שבג"צ כבר נמנע מפסילתו לתפקיד שר במשרד הכלכלה.  

השופט סלים ג'ובראן	השופט יורם דנציגר

"אכן, זהות התפקיד והמשרד מהווה קושי ייחודי במינויו של דרעי לתפקיד שר הפנים", כותב השופט ג'ובראן. "מינוי זה עלול להיתפס בקרב חלקים מהציבור כחזרה של נבחר הציבור שסרח אל אותו תפקיד אשר במסגרתו מעל בתפקידו כנאמן הציבור. מינוי זה אף עשוי להתפרש כמתן גושפנקה מצד הממשלה והכנסת לכך שלא נפל פגם באופן בו התנהל דרעי בביצוע עבירותיו… סבורני, כי קושי זה אכן מגביר במידה מסוימת את הפגיעה אשר נוצרה באמון הציבור כתוצאה ממינויו של דרעי לתפקיד שר הכלכלה", ציין השופט ג'ובראן. עם זאת, לדבריו, אישור הכנסת למינוי "מקהה את הפגיעה הנטענת באמון הציבור במידה ניכרת", ולכך יש להוסיף את שיקול הדעת הרחב המסור לראש הממשלה בהחלטות בדבר מינוי שרים. "אין בהחלטה זו להעניק חותמת ערכית, לפיה מינויו של דרעי הוא מינוי ראוי", מציין השופט ג'ובראן. "בית המשפט אינו חלק מהליך המינוי, ותפקידו מוגבל על פי עילות הביקורת השיפוטית הקבועות בדין".

השופט הנדל, לעומתו, סבור כי הנסיבות השתנו מאז הבג"צ הקודם שאישר את מינוי דרעי לתפקידו הקודם, ובמינוי האחרון למשרד הפנים יש "כדי לשנות את נקודת האיזון ולהפוך את הקערה על פיה".

"ייתכן שאדם שהורשע בעבירה בעבר, ריצה את עונשו וחלף המועד הסטטוטורי, יימצא מתאים לכהן כשר במשרד אחד, אך לא באחר", כתב השופט הנדל. "לדוגמה, אדם נהג בשכרות, ונדון למאסר בפועל. חלף זמן רב מאז ריצה את עונשו, והוא כעת כשיר להתמנות לשר. האם השאלה אם ניתן למנותו לשר התיירות זהה לשאלה אם ניתן למנותו לשר התחבורה? לדעתי התשובה ברורה. האם ראוי כי אדם שריצה תקופת מאסר בפועל ארוכה יתמנה כשר לביטחון פנים ויהיה אחראי, בין היתר, על שירות בתי הסוהר או שישמש שר המשפטים? גם כאן המענה דומה.

השופט ניל הנדל

"דעתי היא כי בנסיבות העניין, ישנה זיקה ישירה וברורה בין תפקיד שר הפנים לבין העבירות בהן הורשע דרעי", סבור השופט הנדל. לדבריו, "מהותו וייחודו של משרד הפנים מתאפיינים בכך כי בסמכותו ובאחריותו להשריש ולהנחיל, בעיקר לשלטון המקומי, ערכים (במישור הרחב והנורמטיבי) ונהלים (במישור האופרטיבי) המתמקדים בשמירה על טוהר מידות וממשל ציבורי תקין. תוצר לוואי (העומד גם כערך בפני עצמו) הוא יצירה וחיזוק של אמון הציבור בשלטון. אופי העבירות שבהן הורשע דרעי – ובפרט שוחד והפרת אמונים – חותר באופן המובהק והבולט ביותר תחת ערכים אלה ממש.

"למשרד הפנים מאפיינים ייחודיים", מוסיף השופט הנדל. "הבקרה על השחיתות השלטונית היא חלק מרכזי מאוד בתפקידו. תופעת השחיתות בשלטון המקומי בישראל איננה זניחה, למרבה הצער… משרד הפנים אחראי, בין היתר, על הצבת רף נורמטיבי-ערכי לרשויות השלטון המקומי ועל אכיפת החוק בהיבטים שונים. הוא אמור לשמש, על דרך ההקבלה, 'כלב השמירה' של המנהל התקין וטוהר המידות בשלטון המקומי".

לנוכח מאפייניו אלו, בין השאר, סבור השופט הנדל כי מינויו של דרעי למשרד הפנים אינו סביר באורח קיצוני.