 |
| אם לא תרשמו את המחיר, איך נדע? |
בית המשפט המחוזי בחיפה אישר הגשת תובענה ייצוגית נגד המועצה להסדר ההימורים בספורט עקב הטעיית צרכנים. מגיש התביעה ירון יוסף מנשר טען, כי הטוטו נמנע בכוונה מלפרסם על גבי טפסי הווינר את המחירים המדויקים של כל אפשרויות מילוי הטופס, כולל צירופי ניחושים "משולשים" ו"כפולים", כדי לפתות את המהמרים להשקיע סכומים גבוהים ככל היותר ולמנוע פרסום מראש של מחירים ש"ירתיעו".
מחירו של טור הימורים בודד (ניחוש יחיד של 16 משחקים) הוא שלושה שקלים, אולם בהימור רב טורי, כאשר למספר משחקים ממלא המהמר מספר ניחושים בו זמנית, עלות ההשתתפות מזנקת. במילוי של שני "משולשים" וחמישה "כפולים" יעלה מחיר ההשתתפות ל-864 שקל.
בתביעה שהגיש יוסף, באמצעות עו"ד דוד מזרחי, הוא טען כי הטוטו מפר הפרה בוטה את דיני הגנת הצרכן בכך שהוא נמנע מלפרסם את מחירי התמהילים השונים של ההימורים. עוד נטען, כי על אף שניתן להשתתף בהימורי ווינר בעלות מינימלית של שלושה שקלים, כעלותו של טור בודד, מידע זה מוסתר ואינו מובא לידיעת הציבור בחלק ממשחקי הווינר.
 |
התובע סבור כי התנהלות המועצה להסדר ההימורים בספורט עולה כדי הטעיה, רשלנות, עשיית עושר ולא במשפט והפרה של דיני החוזים, וטוען כי התנהלות זו מסבה נזק למהמרים, אשר אם מחירי ההשתתפות בכל צירופי הניחושים האפשריים היו גלויים להם מראש, הם היו מהמרים בסכומים נמוכים יותר. אי פרסום עלויות כל הצירופים מונע מהמהמרים לדעת את מחיר הטופס שבחרו למלא. התובע ביקש להכיר בתביעה כייצוגית עבור כל מהמרי הווינר בשבע השנים האחרונות, והעריך את סך התביעה ב-9.5 מיליון שקל.
המועצה להסדר ההימורים בספורט, באמצעות עו"ד יאיר שילה, ביקשה לדחות את התביעה. לטענתה ציבור הלקוחות מודע למחיר של טור בודד בכל סוגי המשחקים; וכל לקוח יכול לקבל את כל המידע הדרוש מבעל התחנה. מניתוח הטפסים עולה כי מדי שנה נשלחים עשרות אלפי טפסים עם טור בודד ומאות אלפי טפסים בהם מולאו פחות מ-10 טורים.
 |
| השופטת יעל וילנר |
השופטת יעל וילנר קבעה כי התובע הוכיח שמתקיימים התנאים להכרה בתביעתו כתובענה ייצוגית. שלב זה, יש לציין, הוא שלב מקדמי לפני דיון מעמיק בתביעה. השופטת, אשר שמה כלול ברשימת המועמדים לקידום לבית המשפט העליון, קבעה כי בשלב המקדמי, הוכחה לכאורה הטעיית צרכנים על ידי מנהלי הווינר. ההטעיה, על פי חוק הגנת הצרכן, נעוצה בכך שבחלק ממשחקי הווינר לא פורסם כל מידע בדבר עלות טור בודד, כפי שטען התובע, ולא פורסם תמהיל האפשרויות למילוי הטפסים ובצידן מחירי ההשתתפות. "במחדל זה יש לטעמי כדי להטעות את ציבור הצרכנים אשר אינו מקבל את מלוא המידע הדרוש לצורך בחינה מושכלת בסופה יחליט האם וכמה טורים ברצונו למלא", כתבה השופטת וילנר.
לדבריה, "על ההטעיה יש ללמוד גם מהתנהגותה של המועצה להסדר ההימורים לאחר הגשת התביעה. המשיבה שינתה את דרכיה ופרסמה בכל הימורי הווינר את עלותו של טור בודד, וכן את טבלת אפשרויות מילוי הטפסים ומחירם בהתאם". "די במבט חטוף בטבלה על מנת להיווכח כי אפשרויות מילוי הטופס הרב טורי רבות הן ובהתאם משתנה העלות, בסכומים שאינם מבוטלים. הגם שהמחיר הסופי תלוי במספר הטורים ועלותו של כל טור אינה משתנה, אין זה סביר לצפות מהצרכן הממוצע המבקש להשתתף בהימורים לערוך פעולות חשבוניות הכוללת חזקות וכפל ואשר התוצאה בסופן מגעת עד 1,296 שקל" (בצירוף של שלושה משולשים וארבעה כפולים – ז"ק).
