המדינה תובעת דיבה בלוגרים שהשמיצו את העובדת הסוציאלית הראשית

סימונה שטיינמץ (צילום מתוך התוכנית "אורלי וגיא")

פרקליטות מחוז מרכז (אזרחי) והיחידה לאכיפה אזרחית בפרקליטות הגישו תביעה בסך 600 אלף שקל נגד מוטי לייבל, אמיר שיפרמן ולורי שם-טוב, בגין לשון הרע ופגיעה בפרטיות של סימונה שטיינמץ, העובדת הסוציאלית הראשית במשרד הרווחה. בתביעה נטען כי שלושת הנתבעים, פעילים חברתיים, משמיצים באופן סדרתי עובדים סוציאליים האמונים על הגנת ילדים, במטרה להלך עליהם אימים ולהשפיע על שיקול דעתם המקצועי.

בחודש שעבר הגישו עיריית תל אביב ושמונה עובדים סוציאליים תביעה בסך שני מיליון שקל נגד לייבל ושם טוב, ונגד החברות פייסבוק, וורדפרס וגוגל, שנטען כי אינן פועלות על מנת להסיר את הפרסומים. לדברי לייבל, בשבוע שעבר הוגשה נגדם תביעה דומה נוספת בירושלים, בסך חצי מיליון שקל. מבחינת המדינה מדובר בתביעה חריגה, שהוגשה בשמה של העובדת הסוציאלית הראשית במשרד הרווחה, שטיינמץ, כחלק מנסיון "להשיב מלחמה" לשיימינג נגדה ונגד גורמי רווחה בכירים.

"בשנים האחרונות", טוענת המדינה, "הולך וגובר הצורך בהתמודדות משולבת של גורמי אכיפת החוק בהיבטיה השונים של תופעת הפגיעה בעובדי ציבור העוסקים בתחום המשפחה והרווחה. קבוצה מצומצמת של אבות ואימהות, שבעקבות הליכי הגירושין וסכסוכי המשמורת אותם חוו או בעקבות הליכי חוק הנוער או חוק אימוץ שננקטו נגדם, נוקטים בצעדים פוגעניים נגד עובדי ציבור במערכת הרווחה והמשפט, במטרה ברורה לרפות את ידיהם, להלך עליהם אימים ולהרתיעם ממילוי תפקידם הציבורי".

מוטי לייבל (עם המגאפון ביד) בהפגנה

לטענת המדינה, "הפגיעה חצתה את הקווים האדומים והגיעה עד לביתם של עובדי הציבור, לרבות פגיעה והפרת שלוות בני משפחתם. כחלק מדרכי הפעולה בהן נוקטים הפעילים, הם מפרסמים פרסומים כוזבים והכפשות, בעיקר באתרי האינטרנט, תוך העלאת תמונות מבזות ומשפילות".

לייבל הוא פעיל מרכזי בקבוצה המכונה "הורים שכולים לילדים חיים", ולטענת הפרקליטות הוא "מנהל מזה תקופה ארוכה מאבק אגרסיבי ובוטה בגורמי הרווחה ובפרט בעובדות ובעובדים הסוציאליים". הנתבע השני, שיפרמן, הוא מייסד ארגון שנקרא "א' זה אבא ואמא", הנאבק בעוולות מערכת הרווחה ובתי המשפט ביחס לאבות גרושים. שם טוב היא פעילה נוספת מרכזית ובלוגרית העוסקת בנושא. לטענת המדינה, "האתרים בהם כותבים הנתבעים מהווים כר נרחב לכתיבת והפצת לשון הרע, דברי בלע והסתה נגד עובדי ציבור, גורמי רווחה, שופטים ושוטרים".

התביעה, כאמור, מתייחסת באופן ממוקד לדברים פוגעניים שנכתבו אודות העובדת הסוציאלית הראשית. התביעה עוסקת בפרסומים כוזבים המיוחסים ללייבל, שם טוב ושיפרמן, שחגגו את פיטוריה (שלא היו) של שטיינמץ מתפקיד העובדת הסוציאלית הראשית, תוך השמתה ללעג. כך נטען, כי בספטמבר 2014 לייבל פרסם בבלוג שלו ידיעה תחת הכותרת "שר הרווחה פיטר את סימונה שטינמץ" – בליווי תמונה וכיתוב מבזים.

הפרסום מתוך הבלוג של מוטי לייבל

עוד נטען בתביעה, כי שיפרמן פרסם באתר "א' זה אבא ואמא" את הדברים הבאים: "סימונה שטיינמץ נוקמת באמא באמצעות ילדיה". כמו כן נטען, כי שם טוב פרסמה בבלוג שלה את הכותרת "סימונה שטיינמץ מציגה: תרבות השקר והמניפולציות לחטיפת ילדים מהוריהם".

התביעה מצטטת אייטם נוסף, לא חתום, בבלוג "הורים ישראל", בו פורסמה בספטמבר 2014 הכותרת: "פוטרה סימונה שטיינמץ הערפדה מוצצת דם… הפושעת… תם עידן ממלכת הזנות במחלקת העו"ס האחראיות על גירושין והסדרי ראייה".

הפרקליטות טוענת בתביעה כי "ביקורת נגד עובדי מדינה היא לא רק לגיטימית, אלא אף חיונית ונדרשת, גם אם לא תמיד היא מתאפיינת באיפוק ובנימוס. ברם, מכאן ועד לפגיעה בפרטיותו של אדם, הסתה אישית נגדו ופרסום זדוני של לשון הרע אשר נועדו להשפיל עובד מדינה, לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג,תוך ניסיון לפגוע במשלח ידו – ארוכה הדרך… שמם הטוב של עובדי ציבור, שלוותם ופרטיותם אינם מותרות. המדינה סבורה כי לא ניתן להבליג על גסות הרוח והשפלות באמצעותן מותקפים עובדי ציבור, ועל הניסיון להשפיע באופן פסול על ביצוע תפקידם…בפרט בתחום כה רגיש של דיני משפחה וקביעת גורלם של קטינים…  

"נוכח הפרסומים הבלתי נסבלים, החליטה המדינה כי הגיעו מים עד נפש". המדינה מבקשת לתת צו מניעה קבוע שיאסור על הפעילים להוציא לשון הרע ולחייב כל אחד מהם בפיצוי של 200 אלף שקל ללא הוכחת נזק – מחציתו בגין לשון הרע ומחציתו בגין פגיעה בפרטיות.

לורי שם טוב

האחרונה בסדרת תביעות

גם אם סגנונם של לייבל ושם טוב צורם, המדיניות הכוחנית של רשויות הרווחה והעובדים הסוציאלים הפכה לשם דבר בקרב הזקוקים לשירותים אלה, ואסור שהיא תחמוק מביקורת. בהקשר זה מומלץ לחזור לדברים שאמר מנכ"ל משרד הרווחה לשעבר, יוסי סילמן, בתוכנית "פנים אמיתיות" של אמנון לוי בערוץ 10 לפני מספר חודשים. במסגרת תחקיר שערך העיתונאי משה הרוש על הוצאת ילדים מבתיהם הוא שאל האם מאז שהופרטו שירותי הרווחה והפנימיות הפכו לעמותות פרטיות, נוצרה תעשייה בעלת אינטרס כלכלי להוצאת ילדים מהבית, כאשר כמעט תמיד מדובר בשכבות חלשות – האם את המיליארדים המושקעים במוסדות הרווחה לא עדיף היה להשקיע במקרים רבים בחיזוק המשפחות?

סילמן סיפק נתונים מטרידים, שתומכים בעצם בזעקת ההורים ובטענה הבסיסית של הפעילים החברתיים. לדברי סילמן, מחצית מתוך 10,000 ילדים החיים במוסדות רווחה – ניתן היה להשאיר בבית. לאורך שנים, מדובר בעשרות אלפי ילדים שנקרעו מביתם, ורשויות הרווחה נקטו בעניינם בצעד הקיצוני ביותר – ללא הצדקה.

לייבל מסר בתגובה: "קח את כיכר רבין, ונסה לדמיין שם עשרות אלפי ילדים שאת כולם הוציאו לשווא מבתיהם. אם על זה לא שווה להילחם, אני לא יודע על מה כן. התביעות הוגשו כדי להשתיק אותנו, כי לעו"סיות כואב שאנו חושפים אותן, כמו שלא חשפו אותן בעבר. הם לא יצליחו להשתיק אותנו. בשנתיים האחרונות החזרנו, בדרכים משפטיות, 40 ילדים לבתיהם. מישהו צריך להילחם למען האנשים המוחלשים.

"התביעה נגדנו היא תביעת סרק, אך נכון שאנו אומרים שהעו"סיות חוטפות ילדים, אבל יצטרכו להוכיח קשר שלנו לבלוגים ופרסומים שאינם קשורים אלינו. נשיב מאבק באותם כלים: אני אוסף חתימות של 100 אנשים שמתכוונים להגיש תביעות נזיקין נגד עובדות סוציאליות וקובלנות פליליות על עבירות של שימוש לרעה בכוח המשרה. נוכיח שעובדות סוציאליות שיקרו בבתי משפט".

אגב, ללא קשר לדברי סילמן האחרונים, ועוד בטרם נאמרו, מעניין כי שם טוב הורשעה בהליך פלילי בגין פגיעה בפרטיות של… סילמן, מאחר שהוא עצמו היה יעד להתקפותיה כאשר היה מנכ"ל משרד הרווחה. עונשה של שם טוב טרם נקבע, כיוון שהשופט שמאי בקר החליט לפסול את עצמו ממתן גזר הדין בחודש שעבר, לאחר ששם טוב פרסמה בגנותו של השופט פרסומים המהווים לכאורה עבירה פלילית בעקבות הרשעתה, והנהלת בתי המשפט אף הגישה תלונה נגדה במשטרה – מה שמרמז שוב כי הסגנון הוא הבעיה.