השופט קרא נפרד: "הפשיעה מרימה ראש עקב היחלשות המערכת החיסונית"

שתף כתבה עם חברים

"הפשיעה בכלל, ובחברה הערבית בפרט, דומה למחלה המקננת בגוף האדם" * "השסע בין יהודים לערבים מעמיק" * "כערבי נוצרי על חוק הלאום? טוב להיות בדעת רוב, אך לא נורא להיות במיעוט"

"עיקר עיסוקי היה עבריינות פלילית, משפחות פשע, דמי חסות ואלימות, ברחות סמים בינלאומיות". השופט ג'ורג' קרא נפרד משיפוט בבית משפט העליון (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

שופט בית המשפט העליון ג'ורג' קרא פרש מכס השיפוט בגיל 70, בטקס חגיגי בהשתתפות כל שופטי בית משפט העליון, היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה, היועמ"שית לכנסת שגית אפיק וראש לשכת עורכי הדין אבי חימי (29 מאי).
השופט קרא, שייזכר אולי יותר מכל כשופט אשר דן את נשיא המדינה לשעבר משה קצב לעונש מאסר, כיהן בבית משפט העליון כחמש שנים. היום הקריא השופט את פסק הדין האחרון עליו הוא חתום, בו קיבל את ערעור המדינה של בעניין המסים של רועי חיון.
לאחר הקראת פסק הדין, נשא השופט הפורש כמיטב המסורת, נאום אישי.

בדבריו התייחס קרא לרקע הייחודי שלו כשופט ערבי בן העיר יפו, שכיהן בבית משפט העליון בתקופה של ניכור מעמיק במדינה בין אזרחים יהודים וערבים. השופט קרא התייחס בין היתר לעמדת המיעוט שהיתה לו בעתירות בעניין "חוק הלאום", כשופט יחיד שביקש לפסול את החוק בשל פגיעה בשוויון, וכן התייחס למאבק בפשיעה בחברה הערבית.
"בדיוק לפני 70 שנה נולדתי ביפו, למשפחה ערבית-נוצרית החיה בארץ מזה דורות רבים", אמר השופט. "אבי עבד כמכונאי רכב בסדנת הרכב של המשטרה, ואמי מורה בבית ספר לנזירות… בגיל 13 התקבלתי ללימודים בבית ספר פרטי שהלימוד בו היה בשפה העברית… סיימתי את לימודיי בהצטיינות במקצועות עברית, תנ"ך ותלמוד. את לימודי המשפטים סיימתי באוניברסיטת תל אביב".

במשך 14 שנים שימש קרא כעורך דין פרטי. "עיסוקי כעורך דין שצמח מהשטח צייד אותי בניסיון חיים מעשי ובחוכמת רחוב… באוגוסט 1989 מוניתי לשופט בית משפט השלום בתל אביב-יפו. במהלך שנות כהונתי, עיקר עיסוקי היה בתחום העבריינות הפלילית, מעבריינות של משפחות פשע, גביית דמי חסות ועבירות אלימות קשות, המשך בעבירות של הברחות סמים בינלאומיות, תיקים מרובי נאשמים וכלה בעבירות מין".
השופט הזכיר תקופה בה הוצמדה לו אבטחה עקב איומים מצד ארגון הפשע של משפחת חרירי – עייאט, שהוא שפט את חבריו לעונשי מאסר ממושכים של עד 19 שנה, "במשך כל שעות היום והלילה במשך שלוש שנים… לצערי, קיום מידת הדין היה לצנינים בעיני מי שסברו שהינם מעל החוק. חוויה זו רק חיזקה אותי בדרכי".

כעת הגיע השופט לסוגיות אקטואליות: "בחמש השנים האחרונות בהן כיהנתי בבית המשפט העליון ידעה המדינה והחברה בישראל תהליכים פוליטיים וחברתיים מקטבים שהעמיקו את השסע בין ערבים ליהודים. כשופט בן למיעוט הערבי, תקופה זו לא היתה קלה עבורי… אולם כפי שנהגתי לומר למתמחים שלי – 'טוב להיות בדעת רוב, אך לא נורא להיות במיעוט'.

"הבאתי את הדברים לכלל ביטוי בחוות דעתי בבג"ץ חסון נ' כנסת ישראל (בעניין חוק הלאום, ז.ק)", אמר השופט קרא, וציין: "בהקשר זה ראוי להזכיר כי בשבועות האחרונים פורסמו בכלי התקשורת ידיעות בדבר קיומה של חשיבה מחודשת ומבורכת לעיגונו של עיקרון השוויון בחקיקה. כידוע, עיקרון השוויון שהינו בבחינת המובן מאליו בכל משטר דמוקרטי אינו מעוגן באופן מפורש בחוקי היסוד (שלנו)… בהעדר עיגון חקיקתי גזר בית משפט זה את עיקרון השוויון מהזכות החוקתית לכבוד, הקבועה בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו".
השופט קרא הוסיף כי ראוי שהעיגון החקיקתי בעניין הזכות לשוויון, "יקיף את כלל אזרחי המדינה", רמז לקריאות לבצע אפליה מתקנת בנוגע לאזרחים הדרוזים בלבד.

עם נשיאת בימ"ש העליון אסתר חיות (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

"כשופט שעסק במשפט הפלילי שנים לא מעט אבקש לייחד מספר מלים לסוגיית הפשיעה", הוסיף השופט קרא. "הפשיעה בכלל, ובחברה הערבית בפרט, דומה למחלה המקננת בגוף האדם… זו אף מחלה מדבקת, משהאלימות חוצה מגזרים. ככל שהמערכת החיסונית חזקה, פשיעה מתקיימת בעצימות נמוכה ונשלטת. אלא שלאחרונה המערכת החיסונית של החברה נחלשה… המרוץ אחרי הכסף הקל, היחלשות התא המשפחתי, התרופפות הסמכות ההורית, השיח האלים והעדר אכיפה והרתעה, הביאו לכך שהפשיעה הרימה את ראשה. נראה לי כי בטווח המיידי יש מקום להגברת האכיפה ויש לברך על כל צעד שרשויות החוק נוקטות בכיוון זה. בית משפט העליון נרתם להחמרת הענישה בעבירות אלימות ונשק".

השופט קרא הוסיף כי יש לנקוט בצעדים לקיצור וייעול ההליכים הפליליים וייעול שלהם. "בטווח הארוך יש להשקיע בחינוך לסובלנות, הידברות ואי אלימות. אני בטוח כי מדינת ישראל, מסוגלת להדביר מגיפה זו של פשיעה הפוגעת פגיעה קשה בבטחונם האישי של אזרחיה ובאיכות חייהם. מי ייתן ונדע ימים רגועים וטובים יותר", חתם השופט.

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה נפרדת בשם המדינה

 

 

השארת תגובה
הירשם
להודיע ​​על
1 Comment
הוותיק ביותר
החדש ביותר הכי הרבה הצביעו
משוב מוטבע
הצג את כל ההערות