העליון: רועי חיון לא יקבל חזרה 5 מיליון שקל שחולטו ממנו

שתף כתבה עם חברים

השופט ג'ורג' קרא בפסק דין אחרון לפני פרישה צידד בעמדת המדינה בערעור וסירב לאשר כהוצאה מוכרת את הכספים שכבר חולטו מחיון אשר הורשע בהימורים לא חוקיים והלבנת הון

רועי חיון
ביקש לקזז את סכום החילוט כהוצאה מוכרת". רועי חיון (צילום: יח"צ)

בית משפט העליון קיבל את ערעור רשות המסים על פסק הדין של בית המשפט המחוזי אשר התיר לרועי חיון, שהורשע בהלבנת הון לנכות משומות המס בהן חוייב את החילוט שהוא שילם בתיק הפלילי. במילים פשוטות, בית משפט העליון סירב להגדיר כהוצאה מוכרת כספים שחולטו מנאשם שהורשע (29 מאי).

פסק הדין התקבל תוך מחלוקות בהרכב השופטים – השופט ג'ורג' קרא שעמד בראש ההרכב והשופט דוד מינץ צידדו בקבלת הערעור של מס הכנסה, נגד ההכרה בחילוט לצורך ניכוי הוצאות של חיון מההכנסה החייבת במס.
לעומתם, השופט שאול שוחט, שמונה לבית המשפט העליון בדצמבר האחרון במינוי זמני, דחה את ערעור המדינה וצידד בפסק הדין של בית משפט המחוזי ובטענותיו של חיון.
לאור חילוקי הדעות בקרב השופטים לא מן הנמנע שפרקליטיו של חיון, עורכי הדין משה מזרחי ועמית קריגל, יגישו בקשה לדיון נוסף בהרכב מורחב.

פסק הדין בתיק המס של חיון הוקרא בטקס הפרידה שנערך הבוקר בבית המשפט העליון מהשופט ג'ורג' קרא, שפורש לגמלאות (29 מאי).
התיק עוסק במהות החילוט בהליכים פליליים: האם המהות היא השבת כספים שהם פרי העבירה, מידי העבריין למדינה, או שמהותו היא בהטלת עונש נוסף?

בשנת 2016 נדון רועי חיון ל-28 חודשי מאסר לאחר שהורשע בארגון וניהול הימורים אסורים, עבירות מס והלבנת הון.
במסגרת גזר הדין הוטל עליו קנס פלילי של שני מיליון שקל, ובנוסף לכך חילוט של חמישה מיליון שקלים.
במקביל לגזר הדין נחתם הסכם אזרחי בין חיון לבין פקיד השומה ברשות המסים, בו נקבע כי בשנים 2010 עד 2015 הרלוונטיות לעבירות, חיון הפיק הכנסות של 6.8 מיליון שקל עליהן הוא לא דיווח למס הכנסה, וסכום המס בגינן יעמוד על 4.7 מיליון שקלים.

ההסכם כלל בתוכו גם מחלוקת: חיון טען כי מרבית ההכנסות בגינן רוצים לחייב אותו במס כבר חולטו ונלקחו מידיו במסגרת התיק הפלילי, וביקש לקזז את סכום החילוט כהוצאה מוכרת, הוא טען כי אחרת הוא יחוייב פעמיים בגין אותם כספים שנלקחו ממנו.
מס הכנסה התנגד להקטנת השומה, ולפיכך סוכם כי חיון ישלם את המס בגובה חמישה מיליון שקל, בנוסף לחמישה מיליון שקל אשר חולטו ממנו בהליך הפלילי (ללא קשר לקנס בגובה שני מיליון שקל), ולאחר מכן יוכל להגיש ערעור אזרחי בו יבקש לתקן את החיוב, ולהשיב לו כסף.

רשות המסים: "חבות המס נותרה כפי שנקבעה בהסכם השומה" (צילום: פלאש 90)

חיון הגיש ערעור ובחודש יוני 2020 שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב לענייני מס, הרי קירש קיבל את טענתו של חיון, וכתב בהחלטה התקדימית: "נכון – חילוט שמוכר כהוצאה בחישוב ההכנסה החייבת 'יכאב' פחות… אולם באיזון הדברים תוצאה זו עדיפה על פני הטלת מס גבוה ביותר על התעשרות (בלתי חוקית) שהופקעה על ידי המדינה עצמה".
לפי השופט קירש, התוצאה של חילוט מלא, בנוסף לחיוב מלא במס, על כספים שכבר אינם בידי הנישום היא "תוצאה כואבת מדי אפילו עבור אזרח שפשע והורשע בפלילים".

על פסק הדין הזה, שהורה למעשה להשיב לחיון חלק מהמסים שנגבו ממנו בשל "חיוב כפול" לכאורה, הוגש כאמור ערעור על ידי פקיד שומה הארצי לבית משפט העליון.
השופט קרא בחר להקדיש בטקס הפרישה מבית משפט העליון את פסק הדין האחרון שכתב ובו הוא מצדד בעמדת המדינה: "כעניין שבמדיניות אין להכיר בחילוט כהוצאה מותרת בניכוי", כתב השופט קרא. "התרת הניכוי תביא לפגיעה של ממש באינטרס הציבור… מעשיו הפליליים של המשיב הם אלו אשר גרמו ל'צרה' שבה הוא מצוי… הכספים מושא המחלוקת חולטו ממנו עקב בחירתו לפעול בדרך בלתי חוקית בכוונת מכוון. לפיכך, אין אפשרות לראות בתשלומם של כספים אלה בתור הוצאה המותרת בניכוי".

השופט קרא הוסיף כי "תכליותיו של מעשה החילוט שלובות האחת באחרת: לאמצעי החילוט תכלית הרתעתית; תכלית קניינית, מניעתית וגם תכלית עונשית… החיוב במס וביצוע החילוט משרתים תכליות שונות. איני רואה כל קושי, משפטי או מוסרי בתוצאה… יתר על כן, מה לו למשיב להלין כעת, משקיבל על עצמו במסגרת הסדר הטיעון והסכם השומה, את הסיכון כי החילוט לא יותר בניכוי".
השופט מינץ הצטרף לחוות הדעת של השופט קרא: "אין לטעמי הרבה מקום לספק, כי אופיו של החילוט אינו תרופתי ('הוצאת בלעו של גזלן מפיו', ז"ק) כי אם עונשי הרתעתי", כתב השופט מינץ.

השופט שוחט בדעת מיעוט, כאמור, סבר כי יש לדחות את ערעור פקיד שומה על הפסיקה הקודמת שצידדה בעמדתו של חיון.
השופט שוחט הציע להסתמך בין היתר על הלכה שקבע בית משפט העליון בענין אילנה דמארי, מנהלת בקופת חולים "מכבי" אשר הורשעה בגניבה של 2.5 מיליון שקל מכספי הקופה ביחד עם אחר. דמארי השיבה את הכספים ובית משפט העליון התיר לה לנכות חצי מהכספים שהחזירה, מסכום המס שהוטל עליה, בית המשפט ראה בהשבת הכסף כ"הוצאה מוכרת" שהפחיתה מהכנסותיה.
גם בפסק דין דמארי ההחלטה התקבלה תוך מחלוקת בהרכב, השופטים אליקים רובינשטין ונעם סולברג החליטו בעד, והשופט ניל הנדל נגד.

השופט שוחט סבור כי בעניין חיון ניתן לראות את החילוט שבוצע כמותר בניכוי, בדומה למקרה דמארי. "מדיניות שלפיה אין להתיר ניכויים מן הטעם שהוצאו בניגוד לחוק, נוגדת את אחד מעקרונות היסוד בדיני המס – גביית מס אמת – שעניינו קביעת הכנסה לאמיתה", כתב השופט שוחט, שעמדתו נדחתה כאמור.

מרשות המסים נמסר ל"פוסטה" בתגובה, כי למעשה, "רועי חיון שילם מראש את מלוא חבות המס שנקבעה בהסכם השומה בינו לבין רשות המסים, אך שמר לעצמו את הזכות למצות הליכי השגה וערעור בכל הקשור להכרה בסכום החילוט כהוצאה. הליכים אלו מוצו עתה עם קבלת הערעור של רשות המסים על פסק הדין של בית המשפט המחוזי, וחבות המס נותרה כפי שנקבעה בהסכם השומה".

מפרקליטות המדינה נמסר בתגובה: "בפסק הדין שניתן היום בית משפט העליון קבע כי כספים שחולטו במסגרת הליך פלילי אינם מותרים בניכוי כהוצאה לצורכי מס. בכך צעד בית המשפט בעקבות פסיקה דומה במדינות אחרות כדוגמת ארצות הברית וקנדה. פסק הדין הוא אבן דרך חשובה באכיפה המשולבת, הפלילית והאזרחית, בהתמודדות עם פשיעה כלכלית. משמעותו היא כי סנקציות שהוטלו במסגרת גזר דין פלילי אינן יכולות להפחית את חבות המס של הנישום, באופן שיקהה את עוקצן על חשבון הקופה הציבורית. את המדינה ייצג בהליך עו"ד חן אבידוב מהמחלקה הפיסקאלית בפרקליטות המדינה".

ללא קשר לפסק הדין בתיק הזה, השופט שוחט יסיים ב-8 ביולי את כהונתו הזמנית בבית המשפט העליון וישוב לבית המשפט המחוזי.
השופט שוחט מונה כמינוי בפועל על ידי שר המשפטים גדעון סער ונשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות לתקופה של שישה חודשים, בדצמבר האחרון, בשל העיכוב שהיה בהגעה להסכמות על מינויים של שופטים חדשים לעליון במינויי קבע. בינתיים הושגו ההסכמות והוועדה לבחירת שופטים מינתה ארבעה שופטים חדשים לעליון – חאלד כבוב, רות רונן, גילה שטייניץ ויחיאל כשר.

השארת תגובה
הירשם
להודיע ​​על
0 Comments
משוב מוטבע
הצג את כל ההערות