דניאל חקלאי – משרד עו"ד
פלילי | צווארון לבן | דין משמעתי
עו"ד אייל בסרגליק
פלילי | כלכלי | אזרחי | עסקים ונדלן | אסירים
עו"ד אלון דוידוב
פלילי | כלכלי | צבאי
עו"ד ג'וליאן חדאד
עבירות מס | הלבנת הון | יצוג מול רשויות המס וחקירות

כך הדיח המדובב אבו עיסא את החשוד להודות ברצח החייל רון קוקיא

מדובב של שב"כ מסר לחשוד ברצח החייל "מסר מהסנגור", ובכך גרם לו לכאורה להודות כי היה שותף לרצח שביצע אחיו, ופגע בזכות ההיוועצות שלו * שופטי מחוזי באר שבע פסלו את ההודאות, הפרקליטות מאמינה שיש עוד חומרים להרשעה
שיחה עם אמא בטלפון שהמדובב הכניס לתא המעצר. זאהי אבו ג'ודה (צילום מיק חקירת המשטרה)

ב-30 בנובמבר 2017 נרצח חייל צה"ל, סמ"ר רון קוקיא, בפיגוע דקירה בתחנת הסעה לחיילים בעיר ערד.
יום למחרת הרצח עצר שב"כ בסיוע ימ"ר נגב שני אחים מהישוב כסייפה, חאלד אבו ג'ודה (24), טכנאי הרדמה במרכז הרפואי סורוקה, ואת אחיו למחצה זאהי אבו ג'ודה, גם הוא בשנות ה-20 לחייו, כחשודים בתכנון וביצוע הרצח.

חאלד הורשע באפריל 2019 בהוצאה לפועל של תוכנית הרצח – דקירתו של סמ"ר קוקיא וחטיפת נשקו, ונשלח למאסר עולם ועוד 20 שנות מאסר.
משפטו של האח זאהי מוסיף להתנהל, לו מיוחסים מספר נסיונות רצח משותפים אחיו במהלך סיורים משותפים שערכו קודם לביצוע רצח החייל.

בכתב האישום נטען כי במהלך נסיעה משותפת לתפילה במסגד אל אקצא שיתף חאלד את זאהי בתוכניותיו לבצע פיגוע ולרצוח חייל בהשראת ארגון חמאס. לפי הנטען, בחמישה סיורים מקדימים באזור ערד תצפתו שני האחים על בתי קפה וטרמפיאדות בעיר ובקרבת בסיס צבאי, אולם לא אתרו קורבן מתאים – חייל חמוש בגפו.
ביום הרצח הגיע חאלד לבדו ברכבו לערד ועקב אחר חיילים. בשלב מסוים ראה את סמ"ר קוקיא ז"ל בתחנת הסעה. לפי הנטען בכתב האישום, לפני שניגש לבצע את זממו התקשר חאלד לזאהי ומסר לו: "יש פיצה", לפי מילת קוד שסוכמה ביניהם. מיד לאחר מכן חאלד ירד מרכבו והפתיע את קוקיא במספר רב של דקירות, אחריהן חטף את נשקו ונמלט תוך שהוא מותיר אותו לדמם למוות.

לפי הנטען, לאחר מכן התקשר חאלד לזאהי ועדכן כי "אכל ושבע", וכאשר חזר הביתה זאהי סייע לו בהטמנת הנשק שנחטף מהחייל בחצר ביתם.
עוד נטען, כי חאלד הציג לזאהי גם את הסכין המגואלת בדמו של החייל, ובהמשך הערב יצאו שני האחים לאכול בפיצרייה ולתאם לכאורה עדויות.
לזאהי יוחסו עבירות של ניסיון לרצח ממניע לאומני, שיבוש מהלכי משפט, סיוע לאחר מעשה והדחה בחקירה.

התיק מסתמך בין היתר על הודאות של זאהי בחקירתו, על בסיס המלצות שקיבל ממדובב אשר הושתל בתאו.
ואולם, בהחלטה דרמטית במסגרת משפט זוטא  על קבילות ההודאות, השופטים בתיק המרכזי מבית משפט המחוזי באר שבע קיבלו את בקשת הסנגורים של זאהי, עו"ד דרוויש נאשף ועו"ד ליל פטישי, ופסלו את ההודאות שגבו מזאהי חוקרי השב"כ והמשטרה (10 אוגוסט).

החייל שנרצח, רון קוקיא ז"ל

מסר מהסנגור
שני האחים נעצרו יממה לאחר הרצח (1 דצמבר, 2017).
במשך 12 ימים הם היו מנועי מפגש עם עורכי דין, על רקע עבירות הטרור החמורות המיוחסות להם.
סנגוריו של זאהי הראו כי בשישה מתוך אותם 12 ימי מעצר קיים "חור שחור" בתיעוד ורישום חקירות המשטרה והשב"כ בתיק. פעולות החקירה בימים אלה הוגדרו חסויות ואין להן תיעוד בחומרי החקירה.
העובדה עליה אין מחלוקת היא, כי בניגוד להכחשותיו בתחילת החקירה – בסיומם של אותם שישה "ימים נעלמים", ובהודעות המתועדות הבאות שנגבו מזאהי על ידי חוקרי השב"כ והמשטרה לאחר הפסקה של שישה ימים, הוא הודה בכל אשר יוחס לו.

לטענת עו"ד נאשף, באותם ימים שבהם זאהי היה מנותק קשר מסנגורו דאז ומהעולם החיצון בכלל – שב"כ הפעיל מדובב אשר שכנע את זאהי להודות בכל העבירות.
לטענת ההגנה, המדובב טען לפני זאהי כי הוא (המדובב) שוחח כביכול עם הסנגור שמנתה לו המשפחה, והסנגור ביקש ממנו לעביר לזאהי מסר לפיו עליו להודות בעבירות תוך יישור קו עם העדות של אחיו אשר הפליל אותו. עוד הבטיח המדובב לחשוד, כי אם יעשה כן במסגרת עסקה עם חוקריו שב"כ יאפשר כביכול את שחרורו.

לטענת עו"ד נאשף, לאחר ימי החקירה העקרים הראשונים הוא הועבר לאגף אחר בכלא שקמה והופגש עם המדובב המכונה, "אבו עיסא", שהוצג לו כמנהיג אסירים אשר נמצא בקשר עם ארגון חמאס, עם עורכי דין ממשפחתו ועם שב"ס.
לדבריו, אבו עיסא הציע לו בגדים ומסר לו טלפון נייד, לכאורה מוברח, כדי שיוכל להתקשר לאמו. זאהי אכן התקשר לאמו מספר פעמים מן האגף, אבל הוא שמע את קולה והיא לא שמעה אותו, אלא שהדבר הזה הספיק ל"אבו עיסא" כדי שזאהי יקנה את אמונו.

לטענת הנאשם, המדובב הוסיף וסיפר לו כי פגש את אחיו חאלד, אשר הודה בחקירתו במעשה הרצח, וייחס מעורבות חלקית לזאהי בהכנה לרצח ובסיוע אחריו. אבו עיסא גם טען כי יצר קשר עם עורך דינו של זאהי אשר העביר באמצעותו את המסר, כאמור. אבו עיסא אמר לזאהי כי בקשת הסנגור, כמו גם בקשת משפחתו, היא כי הוא ימסור גרסה התואמת לגרסה שמסר לכאורה חאלד:
יודה במעורבות בתוכנית לרצוח חייל וליטול את נשקו;
ש"פיצה" אכן היתה מילת הקוד;
שראה את נשקו של החייל שהביא חאלד לאחר הרצח;
שהוא עצמו פרק את המחסנית מהנשק שנחטף מהחייל שנרצח.

לטענת זאהי, הוא התעקש כי לא היה שותף למעשי אחיו, אולם המדובב אמר לו שזוהי בקשת הסנגור: "העורך דין שלך רוצה שתעזור לו, שתסייע לו, כי הוא עשה הסכם עם החוקרים כדי שאתה תשתחרר. תחזור למשפחה, תעזור לאמא".
לאחר התרגיל הוחזר הנאשם לחקירות פרונטאליות נוספות, בהן "הלבינו" חוקרי המשטרה ושב"כ את ההודאות שמסר לכאורה בפני המדובב.

מאסר עולם ועוד 20 שנה. הרוצח, חאלד אבו ג'ודה, בבית המשפט (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

הפגיעה בהר הקדוש
כאמור, השופטים אריאל ואגו, אלון אינפלד ואריאל חזק קיבלו את בקשת עו"ד נאשף במסגרת משפט הזוטא ופסלו את כל ההודאות של זאהי, המהוות חלק ארי מן הראיות.
השופטים קיבלו את טענת ההגנה, לפיה תרגיל חקירה שמקורו בהפעלה לא חוקית של מדובב אשר משיא עצות כזב לנאשם בשם סנגור, מחייב לפסול את ההודאות שהוגשו בתיק. ההחלטה התקבלה למרות התרשמות שלילית של בית המשפט מהמהיימנות של הנאשם, שבחקירתו הנגדית מסר מספר גרסאות סותרות.

השופט אינפלד כתב: "למרות ממצא המהיימנות השלילי ביחס לנאשם, נמצא כי יש לקבל את טענתו העובדתית של הנאשם, לפיה היה קורבן לתרגיל 'המסר מהסנגור'. הממצא העובדתי נקבע נוכח עמדת המדינה, שלא סתרה את הטענה, ונוכח קיומן של אינדיקציות נוספות להתרחשות התרגיל.

"המדינה לא מסרה כל ראיה או כל גרסה פוזיטיבית לגבי מהלך האירועים", הוסיף השופט אינפלד שכתב את עיקר ההחלטה. לדבריו, הפרקליטות לא הביאה ראיות לסתור את טענות הנאשם, המדובב לא הובא לעדות ושני חוקרי שב"כ וחוקר ימ"ר נגב שהעידו בבית המשפט, מעבר להכחשה כללית של טענת ההגנה, סירבו להתייחס לימי החקירה החסויים ולתרגילי חקירה שבוצעו במסגרתם.

"הנאשם שינה גרסתו פעמים רבות", כתב השופט אינפלד. "אולם יודגש, גרסתו הבסיסית של הנאשם, לפיה הודה במה שהודה משום שקיבל 'מסר מהסנגור' לעשות כן, אינה מופרכת כלל ועיקר… הטענה לקיומו של אמצעי פסול מתייחסת לשלב חקירה אשר לגביו המדינה אינה אומרת לנו דבר, משיקולי חיסיון… בפועל יש לנו מספר אינדיקציות חשובות שיש בהן כדי לחזק את טענת 'המסר מהסנגור'.
"האינדיקציה הראשונה היא הודעת המדינה עצמה כי משיקולי חיסיון, לא תביא ראיה לסתור את טענות הנאשם ואף לא תמסור להגנה פרפרזה כלשהי, ולא תאפשר עדות של האדם הרלוונטי אשר יכול היה לכאורה לשלול (או לאשר) את הטענה בדבר הטעיית הנאשם בדבר 'מסר מהסנגור'. אינדיקציה אחרת היא עצם החלטת הנאשם להודות, מיד לאחר תום הפעולות החסויות".

"בכל מהלך שלב החקירה הראשון, הנאשם עמד על שלו אל מול הטחות החוקרים. שלב החקירה האחרון נראה שונה לגמרי", הוסיף השופט, "לאחר השלב החסוי, הנאשם פשוט הגיע לחדר החקירות ומסר מיד גרסה מפלילה".
אינדיקציה נוספת, לדברי השופט, היא דברים שרשם חוקר שב"כ במזכר לאחר גביית ההודאה. באחת ההערות ציין כי "הנדון ביקש להודות לחוקריו על שאפשרו לו לספר שעל ליבו".

נשאלת השאלה, תהה השופט אינפלד, "תודות לחוקרים, על שום מה? מדוע הנאשם מודה לחוקרים על כך שהוא נחקר? ההתבטאות, לפיה הנאשם מודה לחוקרים על ההזדמנות למסור הודאה, משתלבת היטב עם גרסת 'המסר מהסנגור'. גרסה שהנאשם סבר כי תזרז את שחרורו, ותיטיב עמו".

לנוכח שתיקת המדינה ביחס לתרגיל החקירה עם המדובב קבע בית המשפט כי "כממצא, בשלב החקירה החסוי מסר מדובב המכונה 'אבו עיסא' לנאשם תוכן שהוצג כעצת עורך דינו ובקשת משפחתו, שנועד להביא לשחרורו המוקדם…". לפי בית המשפט, בהתאם להלכות בפרשות יששכרוב, אלזם וחייבטוב (פסילת הודאות עקב פגיעה בזכות היוועצות, והמלצת מדובב לנחקר להודות תוך יצירת מצג שווא לגבי עצת עו"ד) – יש לפסול את הודאות הנאשם גם בתיק זה.
"מעבר לפגיעה בנחקר הקונקרטי, שהוטעה בדבר קיומו של 'המסר מהסנגור', מדובר בפגיעה מערכתית, חמורה ומסוכנת, במוסד הייעוץ המשפטי לנחקרים", כתב השופט אינפלד. "חיוני, שכל נחקר עתידי ידע כי מרחב השיח בינו לבין עורך דין הוא מרחב פרטי, מרחב מוגן. מקום, שאין לאינטרסים זרים כל דריסת רגל בו, הר קדוש, ואל ליחידה החוקרת לעלות בהר או נגוע בקצהו".
מההגנה לא נמסרה תגובה.

השארת תגובה

Comments icon

סמן כאן שאינך רובוט

נבנה על ידי אנגורה מדיה
דילוג לתוכן