כתב אישום על עבירות מרמה והפרת אמונים נגד ראש עיריית חדרה גנדלמן

שתף כתבה עם חברים

נאשם בגין אישור הקלות וחריגות בנייה בפרויקטים של הקבלן סמי לוי אשר שימש גם כמאעכר בעירייה, תוך ניגודי עניינים של ראש העיר אשר מחק לכאורה פגישות מהיומן. לוועדה להשעיית ראשי ערים הוגשה בקשה להשעייתו של גנדלמן

צביקה גנדלמן (צילום: פלאש 90)

פרקליטות מיסוי וכלכלה, על דעת פרקליט המדינה עמית איסמן, הגישה לבית משפט השלום בחיפה כתב אישום נגד ראש עיריית חדרה, צביקה גנדלמן, המייחס לו עבירות של מרמה והפרת אמונים, קבלת דבר במרמה, שיבוש מהלכי משפט ועבירה לפי חוק המחשבים (26 אוקטובר).

על פי כתב האישום, סמי לוי, קבלן ויזם נדל"ן בעל אינטרסים כלכליים משמעותיים ומאעכר מוכר מאוד בחדרה, קידם את מועמדותו של גנדלמן במערכת הבחירות של שנת 2013. לוי שימש בעבר כמ"מ ראש העיר הקודם חיים אביטן, ומילא תפקידים במנגנון העירוני כחבר מועצה מטעם ש"ס בשנים 2003 עד 2011.

על פי כתב האישום, במערכת הבחירות בשנת 2013 לוי השתמש בכוחו הפוליטי, וביכולתו להשפיע על ציבור הבוחרים בעיר, כדי למנוע את בחירתו מחדש של אביטן, עימו היה מסוכסך, ולקדם את בחירתו של גנדלמן. פעולותיו של לוי לטובת קמפיין הבחירות של גנדלמן כללו, לכאורה, פניות למועמדת מתחרה במטרה לשכנעה לוותר על מועמדותה לטובת גנדלמן, שכנוע בוחרים, ולימים השתתפות מטעמו של גנדלמן במו"מ הקואליציוני עם הסיעות האחרות שקיבלו ייצוג במועצת העיר.

בכתב האישום נטען כי לאחר בחירתו לראשות העיר ולאורך השנים שלאחר מכן, חש גנדלמן מחוייבות אישית כלפי לוי בשל התמיכה שלוי העניק לו במערכת הבחירות.
במקביל, גנדלמן חשש כי אם לוי לא יקבל ממנו יחס מועדף, לוי ישתמש בכוחו הפוליטי כדי להדיחו מכהונתו, או כדי למנוע את בחירתו מחדש, כפי שעשה לאביטן.
בשל כך, טוענת הפרקליטות, גנדלמן היה מצוי במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו הציבורי לבין רצונו להיטיב עם לוי. כמו כן, גנדלמן לא דיווח על ניגוד העניינים, לא חתם על הסדר ניגוד עניינים ולא פסל את עצמו מלדון בענייניו של לוי.

סמי לוי

על פי כתב האישום, גנדלמן לא פסל עצמו מלדון במיזמי נדל"ן של לוי. במסגרת תפקידיו כיו"ר ועדת תכנון ובנייה וראש רשות הרישוי, גנדלמן דן בבקשה של חברה בבעלותו של לוי להכשיר חריגת בנייה בבניין משרדים במרכז העיר ולקח חלק בהחלטה שאישרה את הבקשה, חתם על היתר בנייה לפרויקט נדל"ן שללוי יש בו אינטרס כלכלי מהותי, והיה שותף למתן היתר בניה לבית אבות סיעודי על קרקע בבעלות לוי.
בין היתר נטען, כי גנדלמן השתתף בדיון והצביע בעד קבלת הבקשה להיתר ומתן הקלות בנייה ואישור קומות נוספות, לבית האבות הסיעודי אשר תכננה החברה של לוי. כמו כן הוא חתם על היתר בנייה לפרויקט הכולל שני מגדלי מגורים בני 25 קומות, פרויקט בו לוי שותף ב-25 אחוז (ראו הרחבה).

עוד נטען, כי לסמי לוי היתה "דלת פתוחה" ללשכת ראש העיר, אשר טיפלה באופן שוטף בבקשות שלו, בין היתר להעסקה ולקידום עובדים ומקורבים בעירייה. גם זאת לכאורה, תוך הפרת חובת ניגוד עניינים. נטען כי עובדי עירייה אשר רצו לקדם את ענייניהם האישיים, היו פונים ללוי כדי שיפעל מול ראש העיר.

נגד סמי לוי, יש לציין, לא הוגש כתב אישום בפרשה הנוכחית והתיק נסגר – אולם לוי ליווה את כל ראשי העיר שהסתבכו, הקודמים ישראל סדן, חיים אביטן והנוכחי גנדלמן. בשנת 2011 הורשע לוי בעבירות של מרמה והפרת אמונים, שימוש לרעה בכוח המשרה ועבירות מין, ובמסגרת הסדר טיעון נגזרו עליו שישה חודשי מאסר בעבודות שירות.

עו"ד ליאור אפשטיין

בכתב האישום מיוחסות לגנדלמן גם עבירות שיבוש. נטען כי ראש העיר ומנהלת לשכתו מחקו מיומנו הממוחשב של ראש העיר חלק מהפגישות שהופיעו בו, כולל פגישות עם לוי, שגנדלמן לא רצה שייוודע קיומן. המחיקה לכאורה התבצעה לאחר שבלשכת ראש העיר התקבלה בקשה במסגרת חוק חופש המידע לפרסום היומנים.

עוד נטען, כי לאחר שנודע לגנדלמן כי חבר מועצת העירייה אוהד מרחב מסר עדות במשטרה בנושאים הנוגעים למעורבות של סמי לוי בענייני העירייה, גנדלמן העביר באמצעות נהגו אזהרה ללוי, להתרחק מהעירייה. מי שהדליף לגנדלמן את מסירת העדות וחקירתו של חבר מועצת העיר, עוד בשלב החקירה הסמויה, הוא שוטר בתחנת חדרה (אשר לא היה שותף לחקירת יאח"ה) ואשתו היתה עובדת העירייה.
לפוסטה נודע כי עם השוטר רמי יוספיאן שעזב בינתיים את המשטרה ועם אשתו נחתם הסדר מותנה במח"ש. השוטר ואשתו הודו בעבירה של הפרת אמונים הפוגעת בציבור, אך לא ינוהל נגדם הליך פלילי. במסגרת ההסדר לסגירת התיק בעניינם, הם ישלמו קנס.

הפרשה נחקרה ביחידה הארצית לחקירות הונאה להב 433. מלבד גנדלמן, הוגש כתב אישום במסגרת הסדר טיעון נגד מנהלת לשכת ראש העיר אורלי נגר בגין מחיקת היומנים, בעבירות של מרמה והפרת אמונים, קבלת דבר במרמה ועבירה לפי חוק המחשבים. גם נהגו של גנדלמן נאשם בעבירה של שיבוש מהלכי משפט.

סנגורו של ראש העיר, עו"ד ליאור אפשטיין מסר: "מרשי, מר גנדלמן עוסק היום בפרידה כואבת מאביו האהוב אשר נפטר הבוקר, בו בזמן שהתקבל כתב האישום. בימים הקרובים ישהה בקרב משפחתו, מכריו ואוהביו. שאר הדברים יטופלו בזמנם".

היועמ"ש מנדלבליט (צילום: תומר נויברג, פלאש 90)

במקביל להגשת כתב האישום פנה היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, לוועדה לבחינת השעיית ראשי רשויות עקב כתב אישום.
לפי חוק הרשויות המקומיות, שתוקן ביוזמת שר הפנים גדעון סער ב-2014, הוועדה בראשות השופט משה גל, הכוללת גם ראש רשות ופרקליט (כולם לשעבר) דנה בבקשות להשעיית ראשי ערים אשר מוגש נגדם כתב אישום. חוק זה, אגב, עומד גם בבסיס ההנמקה של סער כיום לתיקון החוק לאיסור קבלת מנדט להקמת ממשלה על ידי נאשם בפלילים.

בבקשה להשעייתו של גנדלמן, כותב היועמ"ש מנדלבליט כי תיקון החוק בעניין השעיית ראשי ערים, "מהווה כלי חשוב להתמודדות עם שחיתות שלטונית ברשויות המקומיות, ונועד למנוע מצב בו ימשיך בכהונתו מי שהוטל צל כבד על יושרתו האישית עקב הגשת כתב אישום המייחס לו לכאורה ניצול לרעה של הכוח השלטוני".

לדברי מנדלבליט, העבירות המיוחסות לגנדלמן הן עבירות הנוגעות לטוהר המידות, שנעברו לכאורה תוך זיקה מובהקת לתפקידו הציבורי, לאורך תקופת כהונתו, מתוקף תפקידיו כראש עיריית חדרה וכיושב ראש הוועדה המקומית לתכנון ובנייה. היועמ"ש סבור כי "המשך כהונתו לאחר הגשת כתב האישום עלול לגרום לפגיעה קשה באמון הציבור ובערכים של טוהר המידות ושלטון החוק".

השארת תגובה
הירשם
להודיע ​​על
0 Comments
משוב מוטבע
הצג את כל ההערות