מבקר המדינה על הפיגור הטכנולוגי של מערכת נט המשפט

שתף כתבה עם חברים

עשור לאחר הפעלת המערכת – מזכירויות בתי המשפט, עורכי הדין, המשטרה והפרקליטות עדיין מבצעים את מרבית הפעולות באופן פיזי * שליש מהתיקים אינם מתפרסמים לציבור עקב חסיונות מופרזים

100 אחוז מתיקיו מתנהלים כתיקי נייר. בית המשפט העליון

בשנת 2003 החלה הנהלת בתי המשפט לפתח מערכת ממוחשבת המבוססת על רעיון "תיק אלקטרוני – בית משפט ללא נייר". המערכת שזכתה בשם "נט המשפט" עלתה לאוויר בשנת 2010, ונועדה לשמש את כל הצדדים בניהול תיק: שופטים, מזכירות, עורכי דין, בעלי דין מהציבור, משטרה, פרקליטות ושב"ס.
המערכת אמורה היתה להעביר את ניהול התיקים, ברובו, למרחב המקוון: הגשת מסמכים מקוונת ולא הגשה פיזית, פתיחת תיקים, קביעת דיונים, העברת זימונים, הגשת בקשות, דיוור מסמכים. הכל באופן אלקטרוני.

ואולם, לפי דוח מבקר המדינה מתניהו אנגלמן המתפרסם היום (9 מרס), בפועל מערכת "נט המשפט" נותרה מאחור ואינה מותאמת לצרכים – לא של הציבור ולא של גופי הממשל המנהלים הליכים בבית המשפט.
דוח המבקר חושף את מערכת הנהלת בתי המשפט כמערכת מיושנת. לפי הדוח, בחלוף 17 שנים מאפיון מערכת נט המשפט, מרבית הפעולות בתיקים עדיין מבוצעות באופן ידני. כך למשל, 70 אחוז מהתיקים עדיין נפתחים בהגשה פיזית במזכירות; 64 אחוז מהבקשות מוגשות פיזית על גבי נייר; זימונים ודיונים – 83 אחוז בנייר.
למעשה, 1.8 מיליון תיקים מתוך 2.6 מיליון שנפתחו בין השנים 2017-2019, הוגשו ידנית. לפי המבקר, לו היו נפתחים כל תיקי בית המשפט בממשק הממוחשב, היו נחסכות להנהלת בתי המשפט כמיליון שעות עבודה בשנה.
בית המשפט העליון, בכללו, מנהל עדיין 100 אחוז מתיקיו כתיקי נייר, עשור אחרי שנט המשפט עלתה לאוויר.
עד כה טרם חוברו למערכת גם ארבעה בתי משפט לעניינים מקומיים.

גם רוב רשויות המדינה, ובכללן המרכזיות ביותר העובדות מול בית המשפט – לרבות התביעה המשטרתית, הפרקליטות, שירות המבחן – אינן מנהלות את עבודתן מול בית המשפט באמצעות נט המשפט, פשוט מפני שהממשק לא הותאם לצרכיהן. ברשויות אלה אמרו למבקר כי נט המשפט אינו מתממשק למערכות שלהם ולתהליכי העבודה שלהם.

נותרה מאחור ואינה מותאמת לצרכים. מערכת נט המשפט (צילום מסך)

הביקורת בחנה את את משך הטיפול של הנהלת בתי המשפט בבקשות לחיבור נט המשפט למערכות המידע של הסנגוריה הציבורית, האפוטרופוס הכללי, משטרת ישראל ועוד. הסחבת של הנהלת בתי המשפט בטיפול בבקשות גופים אלה לפיתוח ממשק, שיאפשר תקשורת אלקטרונית, נמשכת שנים.

בתוך כך, גם פרויקט "תיק חקירה דיגיטלי" של משטרת ישראל ופרקליטות המדינה עדיין מתעכב. לשם הגשת אלפי מוצגי וידאו ואודיו בתיקים, על המגיש להגיע באופן פיזי למזכירות בית המשפט. גם לאחר הגשת מוצגי הווידאו והאודיו, הם לא נשמרים במערכת אלא בעותק פיזי בלבד.

חומרים חסויים המוצגים על ידי רשויות האכיפה לבית משפט במעמד צד אחד – נשמרים בידי המשטרה והפרקליטות בלבד. בשנים 2017-2019 התקיימו כ-250 אלף דיונים שבהם נדרשו גורמי האכיפה להציג בפני בית המשפט מסמכים חסויים. אלה אינם מוחזקים באופן פיזי במזכירות, אלא בידי הגורם שהציג אותם. לדברי המבקר, בהיעדר רישום מסודר במערכת של מסמכים חסויים, אין בידי הנהלת בתי המשפט מידע שלם על מסמכים או מוצגים רלוונטיים להליך המשפטי. עוד ציין המבקר, כי גם נתונים שעובדי המזכירויות מזינים למערכת נט המשפט, אינם מהימנים דיים.
אגב, יש גם הליכים משפטיים שאינם מנוהלים במערכת נט המשפט: הליכי אימוץ, בקשות להאזנות סתר והליכים הנוגעים לביטחון המדינה, אותם מנהלת הנהלת בתי המשפט במערכת פנימית מסווגת, ועל בסיס תיקי נייר.

התקציב השנתי של הנהלת בתי המשפט בשנים 2017-2019 היה כשני מיליארד שקל בשנה. כ-75 אחוז ממנו נועדו להוצאות שכר. תקציב המחשוב של הנהלת בתי המשפט עמד רק על חמישה אחוז מהתקציב השנתי.

תיקים באפלה
הדוח מתייחס גם לחיסיון היתר ומניעת פרסום של שליש מהתיקים באתר נט המשפט. מתוך 2.6 מיליון תיקים שנפתחו בין השנים 2017-2019, הנהלת בתי המשפט לא פרסמה 900 אלף מהתיקים בשל החלה גורפת של מניעת פרסום. נוסף על כך, יש יותר מ-300 אלף תיקים שהוטל עליהם חיסיון גורף בשל סיווג התיק, ולא בשל מניעה קונקרטית. למשל, תיקי עבירות מין, תיקי קטינים, תיקים שמעורבים בהם אנשים עם מוגבלות או תיקי בית המשפט לענייני משפחה.

המבקר קורא לפתוח את התיקים לעיון – כולל תיקים מבית משפט למשפחה, תיקי קטינים, תיקי עבירות מין ועוד – והשארת חסיון מצומצם רק על שמות בעלי דין או נפגעי עבירה.

בתגובה לדוח, הנהלת בתי המשפט הקימה צוות משותף רחב משתתפים, עם נציגי הפרקליטות, התביעות, הסנגוריה הציבורית, לשכת עורכי הדין וגופים נוספים, לקידום תוכנית "בית המשפט הדיגיטלי" שרחוקה ממימוש. לשכת עורכי הדין מיוצגת בצוות על ידי עו"ד טליה גרידיש.
הפורום, שהתכנס לראשונה השבוע, כלל נציגים של מנהל בתי המשפט יגאל מרזל ושופטים, בהם בני שגיא ומנחם מזרחי. הצוות ידון בקידום נושאים שהוזכרו על ידי המבקר, בין היתר הגשת מוצגים דיגיטלית שתחסוך צילומם על ידי עורכי הדין, ורעיונות נוספים הצפויים לעלות כגון צילום אולם בית המשפט.

עו"ד טליה גרידיש

תגובת הנהלת בתי המשפט ומשטרת ישראל

מהנהלת בתי המשפט נמסר כי "קיבלה לידיה את דו"ח מבקר המדינה בעניין מערכת נט המשפט, והיא תמשיך לפעול לשיפור המערכת ולתיקון הליקויים הנדרשים. במערכת נט המשפט נפתחים מידי שנה כ-850 אלף תיקים, מתועדת בה פעילות של מעל מיליון דיונים, אשר מתקיימים בבתי המשפט ברחבי הארץ, מוזנות אליה כ- 3.5 מיליון בקשות בתיקים בשנה ומדי יום מבוצעות בה כ-18 מיליון פעולות.
"מערכת נט המשפט מייעלת את ההליך המשפטי ומאפשרת ביצוע פעולות רבות באופן דיגיטלי ומרחוק, ללא צורך בהגעה פיזית לבתי המשפט. בכך היא חוסכת זמן יקר לעורכי הדין ולבעלי הדין שעושים בה שימוש תדיר. לצד המערכת קיימות שתי אפליקציות (יישומונים) שמהוות נדבך חשוב בהנגשתה ובכך משלימות את פעילותה הדיגיטלית ומאפשרות שימוש בה גם בטלפון החכם.

עוד נמסר: "הסבתם המדורגת של בתי המשפט לפעילות במערכת נט המשפט, קיפלה בתוכה שינוי ארגוני משמעותי. במהלך השנים בוצעו במערכת מעת לעת שדרוגים, שינויים והתאמות על מנת לשפר ולייעל את ביצועיה לרווחת המשתמשים. בחלוף השנים מאז הטמעתה ניתן לומר כי למערכת נט המשפט תרומה אדירה לייעול ושיפור התהליכים השונים שנוגעים לניהול התיקים בבתי המשפט. בזאת ניתן היה להיווכח ביתר שאת בתקופת מגפת הקורונה, בה מערכת נט המשפט אפשרה את המשך ניהול ההליכים המשפטיים כסדרם.

"ביחס להטמעת נט המשפט בבית המשפט העליון – בבית המשפט העליון נהוגים סדרי דין ייחודיים, המחייבים התאמות טכנולוגיות משמעותיות במערכת נט המשפט. הנושא מצוי בעדיפות עליונה ובעבודה מאומצת של כל הגורמים הנוגעים בדבר. בשנת 2019 מינתה נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, צוות בראשות השופט נעם סולברג שמטרתו מיפוי הצרכים והפערים בין מערכת נט המשפט והמערכת הממוחשבת שבה נעשה שימוש בבית המשפט העליון, וזאת כדי להוביל להטמעה מיטבית של נט המשפט. התקציב הנדרש לצורך פיתוח והטמעה של ההתאמות הנדרשות, אושר רק לאחרונה בתקציב המדינה לשנים 2021-2022 ובעקבות כך, בחודשים האחרונים נמצאת המערכת בשלבי פיתוח מתקדמים. מערכת נט המשפט צפויה להיות מוטמעת בבית המשפט העליון באופן מלא במהלך שנת 2023.
הנהלת בתי המשפט פועלת באופן רצוף לשיפור מערכת נט המשפט ומשקיעה בכך תשומות רבות. דוח המבקר בעניין זה והממצאים שבו יטופלו בשים לב למורכבות המערכת ולאתגרים שהיא מציבה".

מהמשטרה נמסר: "משטרת ישראל רואה חשיבות רבה לשיתופי פעולה בין הרשויות השונות, במסגרתם אנו פועלים כל העת על מנת לקדם תהליכים וממשקים מקוונים. נדגיש כי למשטרת ישראל ממשקי עבודה שונים מול הנהלת בתי המשפט וזאת על מנת לטייב את העבודה בין הגופים. בימים אלה מתקיים הליך עבודה סדור על מנת לשפר ממשקי עבודה מקוונים קיימים ולקדם יוזמות לממשקי עבודה מקוונים נוספים. באשר למסמכים שאינם נשמרים במערכת נדגיש כי מפאת סיווגם הגבוה, מסמכים חסויים מסומנים ונמצאים בידי המשטרה. בשל הרגישות הגבוהה הנלוות למסמכים אלו הם אינם יכולים להישמר במערכת הנהלת בתי המשפט מחשש לחשיפה של גורמים שאינם בעלי סיווג מתאים".

השארת תגובה
הירשם
להודיע ​​על
0 Comments
משוב מוטבע
הצג את כל ההערות