
בבית משפט השלום בראשון לציון ניתן גזר הדין בעניינו של צעיר בן 21 מקרית אונו, שהסיע חמישה שוהים בלתי חוקיים ברכבו.
הצעיר התבקש על ידי קבלן שזהותו אינה ידועה להסיע את אותם שב"חים פלסטינים מאזור כפר קאסם לגן יבנה. הרכב מסוג מרצדס נעצר בכניסה לגן יבנה במחסום משטרתי במאי 2025, והנהג והשב"חים נעצרו.
מאז אוקטובר 2023 רשויות האכיפה מתייחסות לעבירה של הסעת שב"חים ללא פשרות ובחומרה. התביעה המשטרתית ציינה בכתב האישום, כמו בכל התיקים מסוג זה, את ה-7 באוקטובר 2023 כנקודת ציון, והדגישה כי העבירה בוצעה כאשר ישראל היתה במצב מלחמה.
נוכח זאת, התביעה ביקשה להטיל על הצעיר עונש חמור של 13 חודשי מאסר בפועל, למרות שאין לו עבר פלילי. בנוסף, התביעה עתרה לחלט את רכבו ששימש לביצוע העבירה, להטיל עליו פסילת רשיון בפועל וקנס בסך 15 אלף שקל.
הצעיר הישראלי היה בן 19 ותשעה חודשים בעת ביצוע העבירה. בשל גילו הצעיר הוא הופנה לתסקיר של שירות המבחן. מהתסקיר עלה כי הצעיר הוא המפרנס של המשפחה, לאחר שאביו חלה ולאחרונה נפטר, וגם אמו סובלת מבעיות בריאות ואינה עובדת. עוד עלה, כי המשפחה שקועה בחובות של מאות אלפי שקלים.
שירות המבחן התרשם מצעיר נורמטיבי שאינו מאופיין בדפוסים שוליים ועברייניים. הנאשם שולב בקבוצה טיפולית לעוברי חוק צעירים והתסקיר המליץ על העדפת אפיק שיקומי.
בדיון הטיעונים לעונש, התביעה חזרה על עמדתה למאסר בפועל. מנגד, סנגוריו של הנאשם – עורכי הדין שרון נהרי ויוסי חביב ממשרדו – ביקשו לאמץ את המלצות התסקיר ולסטות ממתחם העונש הנוהג, משיקולי שיקום.
עורכי הדין נהרי וחביב ביקשו להכיר בנסיבות האישיות והמשפחתיות החריגות, והדגישו כי הנאשם "בגיר צעיר", סיים 12 שנות לימוד עם תעודת בגרות, סייע בפרנסת המשפחה וסעד את אביו החולה בחודשיו האחרונים.
הסנגורים טענו כי נסיבות העבירה אינן מהחמורות ביותר, ההסעה בוצעה בתוך שטחי ישראל והנאשם לא אסף את הפועלים מהשטחים. הם ביקשו להתחשב גם בתקופת מעצרו של הצעיר אשר היה כלוא במשך שמונה ימים, לאחר מכן היה תחת תנאים מגבילים עשרה חודשים, מחציתם באיזוק אלקטרוני והכל כאשר זוהי הסתבכותו הראשונה עם החוק.
אביו של הנאשם הספיק להגיש בטרם פטירתו מכתב לבית המשפט, ותיאר כי בנו עבד מגיל צעיר על מנת לסייע למשפחה, וכאשר האב נחלש וחלה, הבן טיפל בו במסירות.
גם דודתו של הנאשם העידה ותיארה כי כלכלת הבית ואחריות קבלת ההחלטות נפלו על כתפי הצעיר בעקבות מחלת אביו. היא פירטה כי המשפחה ירשה חובות, נאלצה לעזוב את דירתה ולעבור להתגורר אצל הסבתא.
השופטת קרן וקסלר התרשמה מכלל הנסיבות שהציגה ההגנה. לדבריה, מתחם העונש ההולם נע בין תשעה ל-24 חודשי מאסר, ולא אותרו מקרים בהם בית המשפט בחר לסטות מטעמי שיקום בעניינם של נאשמים שעברו על חוק הכניסה לישראל (הסעת שב"חים).
השופטת הדגישה כי העבירה חושפת את תושבי המדינה לסיכון ביטחוני, ואף על פי כן, בבואה לגזור את דינו של הנאשם, שוכנעה כי הצטברו נסיבות חריגות המצדיקות סטייה לקולה ממתחם העונש ההולם.
השופטת הדגישה כי הנאשם השתלב בהליכי שיקום בשירות המבחן, וכי במתן העונש יש להתחשב גם במצבו הכלכלי, בפרט כשהוא נושא על כתפיו הצעירות את עול פרנסת המשפחה.
אתר חדשות פלילי >>
עורך דין צווארון לבן >>
"השתת עונש מאסר בפועל או בעבודות שירות, תגביל באופן ניכר את יכולתו של הנאשם לעבוד ותפגע בסיכויי שיקומו ובמטה לחמו", כתבה השופטת.
נוכח זאת, השופטת קיבלה את בקשת ההגנה וגזרה על הנאשם מאסר על תנאי, לצד ביצוע 400 שעות לתועלת הציבור (של"צ) ותשלום קנס בסך 10,000 שקל ב-20 תשלומים. גם רכבו של הנאשם לא יחולט, ולא נקבע עונש פסילת רישיון בפועל אלא על תנאי בלבד.

