תיק זגורי – רצח טל קורקוס: שחרור באיזוק לשמעון שרביט ואליושה בן שלום

שתף כתבה עם חברים

לגישת הפרקליטות, קיימת מוטיבציה אצל כלל המעורבים בכתב האישום, לפגוע בעדי התביעה ובעיקר בעדי המדינה ובני משפחותיהם * למרות זאת, בית המשפט החליט על האיזוק לאחר שני עררים בנושא שהתקבלו בעבר

שמעון שרביט

יותר מארבע וחצי שנים לאחר שנעצרו והואשמו בחיסולו של עד המדינה טל קורקוס, הורה בית משפט המחוזי בבאר שבע על שחרורם של שמעון שרביט ואליושה בן שלום, באיזוק אלקטרוני.
בן שלום ושרביט הואשמו בעבירות של הריגה ועבירות נשק, שרביט הואשם גם בשיבוש. השניים נעצרו באוקטובר 2017 ובהמשך הוחלט להאריך את מעצרם עד תום ההליכים.

ב-24 יוני 2020 הורה השופט נסר אבו טהה, במסגרת בקשה לעיון חוזר שהגישו עורכי הדין דורון נוי ועדן נחום, על העברתו של שרביט למעצר באיזוק אלקטרוני. על החלטה זו, הגישה הפרקליטות ערר לבית המשפט העליון, שביטל את החלטת השחרור וקבע כי לאחר שתושלם שמיעת עדי המדינה האמורים, יורה בית המשפט קמא על העברת שרביט לפיקוח אלקטרוני, בתנאים שיקבע, וזאת אלא אם ייווצרו נסיבות חדשות".

ב-17 בספטמבר 2020, הוגשה בקשה נוספת לעיון חוזר, במסגרתה עתרו הסנגורים להורות על העברתו למעצר באיזוק אלקטרוני, נוכח עיכוב בסיום שמיעת עדותו של עד המדינה הצפוני. בית המשפט קיבל את הבקשה והורה על שחרורו באיזוק. על החלטה זו הגישה הפרקליטות שוב ערר לבית המשפט העליון. שוב, התקבל ערר המדינה והחלט כי רק לאחר סיום שמיעת עדותו של עד המדינה ניתן להעביר את שרביט למעצר בפיקוח אלקטרוני.
לאחרונה הוגשה על ידי הסנגורים בקשה שלישית לעיון חוזר לשחרר את שרביט בהתאם להחלטת בית המשפט העליון, משהסתיימה עדותו של עד המדינה.

לגבי בן שלום, אחיינו של מיכאל מור, עתרו הסנגורים ליישם את החלטת בית המשפט, שקבע שקיימת חולשה ראייתית באשר לקשר שלו  למטען הקטלני ובהתאם לכך ביחס לעבירת ההריגה, ובהמשך גם החלטת בית המשפט להעברתו למעצר באיזוק, לאחר השלמת עדותו של עד המדינה.

הפרקליטות מצידה התנגדה לבקשה ועתרה להתיר את השניים במעצר עד תום ההליכים, שכן מאז ההחלטות שניתנו בעניינם, נוצרו נסיבות חדשות, המצביעות על המסוכנות הנשקפת מהם, גם לאחר סיום עדותו של עד המדינה. במסגרת הדיון הגישה הפרקליטות מידע מודיעיני שיש בו, לגישתה, להשליך על שאלת שחרורם של הנאשמים. חלק מהמידע עסק בכוונה לפגיעה בעדים, תמליל האזנות סתר מנובמבר 2021, שתוכנו מלמד על כוונת פגיעה בעד המדינה ומשפחתו. בהקשר זה, יש לציין כי הפרקליטות הדגישה כי תוכן תמלילי האזנת הסתר, אינם נוגעים באופן ישיר אל שרביט ובן שלום, אלא ליניב זגורי. יחד עם זאת, לגישת הפרקליטות, קיימת מוטיבציה אצל כלל המעורבים בכתב האישום, לפגוע בעדי התביעה, ובעיקר בעדי המדינה ובני משפחותיהם.

יניב זגורי

מנגד, הסנגורים עתרו לא לייחס משקל לחומר המודיעיני שהוגש על ידי הפרקליטות, משורה של טעמים.  בין היתר נוכח העובדה כי המידע המודיעיני הוגש רק לאחר בקשת הנאשמים ליישם את החלטת בית המשפט העליון, מה שמעיד כי המידע אינו משמעותי. עוד נטען כי המידע המודיעיני שהוגש כבר הוגש בעבר ואין בו חדש. בנוסף, ציינו הסנגורים כי הפרקליטות עצמה הודתה כי המידע אינו נוגע ישירות לשרביט ובן שלום , וכן בעניינם נקבע בעבר כי קיימת חולשה ראייתית. טיעון נוסף נגע למשך הזמן בו עצורים השניים.

בתום הדיון, לאחר שמיעת טיעוני הצדדים, קבע השופט אבו טהה: "לא מצאתי שהתקיימו נסיבות חדשות המצדיקות המשך הותרתם של הנאשמים במעצר, על רקע החומר המודיעיני, וביתר שאת, מסקנה זו מתבקשת משתוכנם של חומרים אלו אינו משויך לשני הנאשמים, ועל כך אף אין מחלוקת גם לגישתה של הפרקליטות".
לאור קביעה זו, הורה השופט על שחרורם של השניים באיזוק אלקטרוני ובתנאים מגבילים נוספים.

השארת תגובה
הירשם
להודיע ​​על
7 Comments
הוותיק ביותר
החדש ביותר הכי הרבה הצביעו
משוב מוטבע
הצג את כל ההערות