הרכב של שלושה שופטי בג"ץ דחה את העתירה שהגיש אסי אבוטבול נגד החלטת בית המשפט המחוזי.
כזכור, בית המשפט המחוזי קיבל את בקשת הפרקליטות לאחד את שני משפטי הרצח המתנהלים נגד אבוטבול, על אף התנגדותם העזה של הסנגורים, עורכי הדין אבי כהן ופרידה וול, שהעלו סוגיות משפטיות כבדות משקל נגד המהלך, ושללו את עמדת הפרקליטות לפיה מדובר בצעד אשר נועד לייעל את ההליכים.
ב-16 יולי 2015 הוגש כתב אישום נגד אבוטבול המייחס לו שלושה אישומים: רצח משה הדס באפריל 2000, חטיפה ופציעה של אבי ימין בפברואר 2001 וניסיון רצח של עד מדינה ביולי 2001. בחודש אוגוסט אשתקד, הפרקליטות הגישה כתב אישום נוסף נגד אבוטבול, בו מיוחסים לו מעשי הרצח של עו"ד יורם חכם (יוני 2008) וארתור רוזן (1999).
לפני מספר חודשים הגישה הפרקליטות לבית המשפט בקשה לאחד את שני כתבי האישום, ואף להגיש כתב אישום מתוקן תוך הוספת עדי תביעה נוספים. החשוב בין עדי התביעה הנוספים הוא "האתרוג", אסיר עולם שהופעל על ידי היאחב"ל כמדובב והקליט את אבוטבול בחצר הכלא. סנגוריו של אבוטבול מתנגדים בתוקף לבקשת הפרקליטות, בטענה שהדבר יפגע אנושות בעבודת ההגנה.
שורה של דיונים התקיימו בבית המשפט המחוזי, בהם הסנגורים טענו בין היתר, כי לאחר בדיקה שערכו לא נמצא בהיסטוריה המשפטית בישראל אף מקרה בו ביקשה הפרקליטות במקביל, הן לאחד משפטים והן לתקן את כתב האישום: "מדובר במקרה יוצא דופן, חסר תקדים שאין לו אח ורע במשפט הישראלי". צוות ההגנה טען כי אם בית המשפט יאשר את תיקון כתב האישום ויאפשר את איחוד המשפטים, "מדובר בחציית קו אדום ומדרון חלקלק", מהלך "המנוגד לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו". כמו כן הצהירו, כי במידה ותתקבל בקשת הפרקליטות, הם יעתרו לבג"ץ, ואבוטבול הבטיח כי במידה ותתקבל בקשת הפרקליטות והגנתו תיפגע, הוא לא יתייצב לדיונים.
אחרי שהשופטים המחוזיים קיבלו את בקשת הפרקליטות, סנגוריו של אבוטבול מימשו את דבריהם והגישו עתירה לבג"ץ. שופטי בית המשפט העליון שדחו כאמור את העתירה, קיבלו אף הם את עמדת הפרקליטות וציינו בהחלטתם כי בית המשפט המחוזי נימק ופירט היטב את החלטתו לקבל את בקשת הפרקליטות לאיחוד המשפטים. כמו כן ציינו השופטים כי החלטה להורות על איחוד הליכים ותיקון כתב אישום היא החלטת ביניים במשפט פלילי. השופטים ציינו כי אי אפשר לערער על החלטת ביניים בהליך פלילי, אלא רק במקרים נדירים, אולם במקרה הזה אין מדובר במקרה נדיר, מה גם "שאין מדובר במקרה שבו דחיית העתירה תביא לנזק בלתי הפיך שלא ניתן לתקנו במסגרת ערעור על פסק הדין הסופי".
