בבית הדין הצבאי נפתח אתמול (7 במאי) שלב ההוכחות במשפטו של לוחם המילואים אביעד פריג'ה, הנאשם בגרימת מותו של האזרח יובל קסטלמן ז"ל, לאחר שזיהה אותו בטעות כאחד המחבלים במהלך פיגוע בטרמפיאדה בירושלים בנובמבר 2023.
פריג'ה נקלע לזירת הפיגוע – כאשר היה בדרכו לשירות מילואים בעזה. שני מחבלים פתחו באש בתחנת אוטובוס, רצחו שלושה אזרחים ופצעו עשרות.
פריג'ה נכנס לקרב עם שני המחבלים יחד עם אזרחים נוספים שהיו מצוידים בנשק.
מהצד הנגדי, מאחורי רכב המחבלים הסתער לכיוונם עו"ד יובל קסטלמן, שהיה מצויד באקדח אישי.
פריג'ה פגע בקסטלמן לאחר שזיהה אותו בטעות כמחבל שלישי.
לפי כתב האישום הוא ירה בו מספר כדורים למרות שקסטלמן נופף בידיו, ניסה לפשוט מעיל, ולדעת התביעה היה צריך להיות ברור שאין כל סכנה ממנו.
הפרקליטות הצבאית מייחסת לפריג'ה עבירת המתה באחריות מופחתת – שעונשה עד 20 שנות מאסר, כעבירת הריגה "של פעם".
עד הראייה
אתמול בפתיחת שלב ההוכחות העיד עד ראייה לפיגוע – אזרח שהיה על אוטובוס שעצר במקום.
העד היה באוטובוס, כאשר ראה את קסטלמן ממרחק מטרים ספורים.
"הוא רץ לכיוון האוטובוס וניסה לחמוק מהכדורים (שירו אזרחים לעברו)", תיאר העד. "בשלב מסוים הוא פשט את מעילו, והשליך אותו. לאחר מכן כרע, כאשר ידיו מורמות, לאחר מכן חזר לעמידה כאשר ידיו מורמות, ואז נורה. הוא אחז בבטנו. זה מראה מאוד קשה".
סנגוריו של הנאשם פריג'ה, עורכי הדין שלומי ציפורי, רן כהן רוכברגר ונאור אלון סוסנוסקי ערכו חקירה נגדית.
נראה כי עדות האזרח תמכה בטענות ההגנה. בתשובה לשאלות הסנגורים, העד אישר כי בדומה לנאשם פריג'ה – גם הוא חשב שקסטלמן הוא מחבל נוסף בזירה.
הסנגורים הקריאו את העדות הראשונה שמסר העד במצ"ח: "אני ראיתי את יובל מסתכל על המחבלים, זה כנראה היה מיד אחרי שירה בהם, ואז רץ את הריצה של החיים שלו בזיגזג, כדי לחמוק מהכדורים שירו עליו (אזרחים) מכיוון הטרמפיאדה… באותו הרגע רציתי שיורידו אותו כי חשבתי שהיווה איום, כי רץ כמו משוגע".
העד הסביר אתמול בבית הדין: "לא ראיתי שיובל ירה קודם במחבלים – זה היה כמה שניות לפני. ראיתי אותם כבר פצועים וירויים.. אתה לא יודע שהוא (קסטלמן) נלחם במחבלים, שהוא רץ לתוך… מטווח אפס חיסל אותם. אין לך מושג מה הוא עשה שם, אתה רואה תמונה שהבן אדם בא מהדלת של רכב המחבלים וחושב שהוא יצא מתוך הרכב".
העד אישר כי התרחקותו של קסטלמן בריצה מרכב המחבלים לאחר חיסולם (בזמן שאזרחים המשיכו לירות מהעבר השני של הכביש) הייתה חשודה בעיניו.
העד שב ותיאר כי נוכח הכדורים שנורו לעברו – קסטלמן כרע בכביש, הרים ידיים, "ואז הוא העיף את המעיל מעליו, ואז הוא ניסה לעמוד", ונפנף עם הידיים, ניסה לעשות תנועות של אל תירו בי, אבל זה התפרש באופן ההפוך. "אולי זה מה שגרם לאביעד (פריג'ה) לירות בו".
גם לך התנועות האלה (של קסטלמן) גרמו לחשוב שהוא מחבל שמתכוון להמשיך בפיגוע?
העד: "כן. זה מזעזע אבל נכון".
חשבת שהוא מחבל מסוכן שרוצה להמשיך בפיגוע?
העד: "כן. היה איזשהו שלב שהוא הזיז את חלק הגוף שלו לכיווננו, לכיוון האוטובוס, וחששתי שהוא יירה בנו… העצבים היו חשופים מאוד, כן. אי אפשר לנתק את זה מה-7 באוקטובר (שהיה חודש וחצי קודם, ז"ק) מבחינת הסטייט אוף מיינד".
הגנה מן הצדק?
עורכי הדין כהן-רוכברגר, ציפורי וסוסנוסקי, טענו לאחר הדיון כי על הפרקליט הצבאי הראשי (פצ"ר) האלוף איתי אופיר לשקול מחדש את ניהול התיק.
"כבר היום, ביום הדיונים הראשון, עד התביעה הראשון מסר בהגינותו שגם הוא האמין בזמן אמת שיובל זכרו לברכה היה מחבל מסוכן, ושזו הסיבה שבגללה בוצע לעברו ירי.
"העדות הזו, שמדברת בעד עצמה, מצטרפת לראיות רבות שמלמדות שהטרגדיה הקשה הזו, שבה נהרג יובל הגיבור, היא אסון כבד, אבל לא עבירה פלילית. אנחנו מאמינים שבכל דיון ודיון בהמשך המשפט הדברים האלה ימשיכו להתבהר".
הסנגורים העלו במסגרת ההליך טענות רבות להגנה מן הצדק. לפיהן, לא היה מקום להגיש כתב אישום בגין דו"צ (ירי דו-צדדי) באירוע מבצעי – בעוד שבאירועים מבצעיים חמורים אחרים במלחמת "חרבות ברזל" ולפניה – נמנעה הפרקליטות הצבאית מהגשת כתבי אישום.
עוד טענו הסנגורים כי החקירה הייתה מוטה, ובמסגרתה לא נבדקו טענות הגנה מהותיות ולא נאספו ראיות חיוניות שהתבקשו, וכתב האישום נוסח באופן מגמתי.
"פריג'ה פעל בתום לב מתוך הכרה כי הוא פוגע במחבלים ומציל חיים, הוא שהסתער ראשון לעבר המחבלים ועצר את הטבח תוך סיכון חייו", טענו הסנגורים. "באופן טראגי, תנועות שעשה המנוח בזירה מהעבר הנגדי עוררו את חשדו כי מדובר במחבל שלישי".
עורכי הדין ציפורי, רוכברגר וסוסנוסקי העלו טענות הנוגעות גם למצבו הנפשי של הלוחם פריג'ה, שסבל מהפרעה פוסט־טראומטית חמורה, בעקבות שירותו במלחמה בעזה. מצב נפשי זה, כך נטען, השפיע באופן טראגי וישיר על תפקודו ועל שיקול דעתו בעת הפיגוע.
לדבריהם, ההגנה העבירה חוות דעת רפואיות מטעמה, אך התביעה התעלמה מהן, ונמנעה מלבחון את מצבו הנפשי של הנאשם באמצעות גורמי מקצוע מטעמה.
לפני תחילת הליך ההוכחות, במשך שנה נוהלו הליכי גישור בין התביעה להגנה – והמגשר, נשיא בית הדין הצבאי לערעורים לשעבר, אלוף (מיל') אילן שיף, הציע לסיים את התיק בהסדר מוסכם של עבירה מסוג יסוד נפשי של רשלנות.
הפצ"ר החליט לדחות את המלצת המגשר – ולנהל משפט על עבירת המתה חמורה.
בראש הרכב השופטים בבית הדין הצבאי יושב אל"מ במיל' עמית בר (המכהן גם כשופט "אזרחי" בבית משפט השלום במחוז מרכז, לאחר שנים רבות בהן פעל כסנגור פלילי, ייצג בין היתר את רונאל פישר).
לצד השופט בר בהרכב גם השופטים סא"ל שאול ארבל וסא"ל במיל' מימון ארז סופר.
