"אחרי אירוע יהודה הלוי, כאשר יצחק חזר מאירופה, הוא ומאיר ניהלו את הכסף הגדול של הארגון, בנו בתים, רכשו מכוניות והעסיקו חמישה שומרי ראש כל אחד. אבל אז המפגשים בינינו הלכו ופחתו, וגם יתר חברי הארגון לא קיבלו כסף. בקושי היה לנו לעשות שבת".
זהו רק אחד מהמשפטים הנוקבים והישירים אשר הפנה עד המדינה בומבי ישירות אל עבר הנאשם יצחק אברג'ל, בפתיחת היום השני לעדותו בבית משפט המחוזי בתל אביב, שבהנחיית התובעת עו"ד איריס הילמן רמתי הוקדש בעיקר למבנה החברתי של ארגון הפשע אברג'ל, ההייררכיה והיחסים בינהם.
"חברתי ליניב בן סימון שגם הוא הרגיש מאוכזב ורצה להתהפך על יצחק ולכן הוא עזב את הארץ", המשיך עד המדינה, "יניב הזהיר אותי שיצחק יתהפך גם עלי ויחסל אותי. הוא הזהיר אותי לא לקבל ממנו רכב, כי זה תחבולה לפוצץ אותי. ב-2007 עזבתי את הארץ למקסיקו עם משפחתי והייתי שם שנתיים. התעסקתי שם בשיווק בגדים. אחרי שיצחק נעצר על מרגריטה לאוטין והוסגר לארה"ב המשפחה שכנעה אותי לחזור לישראל. חתכתי אז מהעולם העברייני לא רציתי לשמוע מאף אחד, ולפני כן הייתי הכי דומיננטי… אגב, אחרי שיצאתי עד מדינה אנשים מהארגון שלחו שליחים למקסיקו ולקחו את כל הכסף שהיה לי שם".
בשלב הזה של העדות, יצחק אברג'ל עזב את האולם, ככל הנראה מאחר שלא רצה להמשיך לשמוע את דברי עד המדינה על הרגשות האישיים שלו כלפי הארגון והעומד בראשו. בשלב הזה בומבי אמר את ה"אני מאמין" שלו במונולוג ארוך ורגשי, שנשמע בדממה מוחלטת על ידי הנאשמים והקהל. "אני רוצה להגיד את הצד שלי בעניין. עשיתי המון דברים בשביל הבנאדם הזה, המתועב הזה, אבל הוא רק בשביל עצמו עשה. אם לא הייתי מכיר כל כך טוב את הבנאדם הזה, הייתי מנהל את התיק ולא נהיה עד מדינה, אבל כל עוד שהוא כאן לא שווה להילחם בשבילו, ואני אומר את זה גם לכל אחד מהנאשמים".
רק בסיום המונולוג הבחינו השופטים כי אברג'ל יצא מהאולם, ונשיאת ההרכב השופטת גיליה רביד העירה בסרקזם, "היי, נאשם אחד לא כאן, מתי הוא יצא, הוא לא שמע את הדבר הזה".
פרטים נוספים בהמשך.
לכתבה על החלק הראשון בעדותו של עד המדינה "בומבי" – לחצו כאן.
