השופטת דנה מרשק מרום והדרקוניות של האכיפה הכלכלית

שתף כתבה עם חברים

מכה לעורכי הדין: השופטת המחוזית הבכירה דחתה בקשה לשחרר שכר טרחה של עורכי דין אשר השיגו בתביעה אזרחית 11 מיליון שקל לחברה, שבמשפט פלילי נפרד בעליה הורשע בשוחד וכספו חולט

בית משפט המחוזי מרכז בלוד גזר 12 חודשי מאסר בפועל על הקבלן יהודה בוזגלו, הבעלים של חברת התשתיות "ביבי כבישים" (28 אפריל).
בוזגלו (70), הורשע על פי הודאתו במתן שוחד של 1.1 מיליון שקל למנכ"ל נתיבי ישראל (נת"י, מע"צ לשעבר) אלכס ויז'ניצר.
בוזגלו ו"ביבי כבישים" קיבלו מנתיבי ישראל עבודות במאות מיליוני שקלים, במחלף אשדוד ובכביש 40. ויז'ניצר, מפקידי הציבור הבכירים המושחתים שהיו כאן, שמונה על ידי השר אביגדור ליברמן וכיהן בראשות נת"י שבע שנים, דרש מבוזגלו כספי שוחד עבור קבלת העבודות ותשלומים חריגים.

בוזגלו נכנע לדרישותיו של ויז'ניצר, ואסף כספים במזומן מקבלני משנה באמצעות קבלת חשבוניות מנופחות, והעביר לויז'ניצר במשך ארבע שנים תשלומי שוחד עד לסיום כהונתו ב-2010, על מנת שייטיב עם החברה. ויז'ניצר עצמו נדון לשנתיים מאסר, על פרשיות שוחד אחרות.
בהתאם להסדר הטיעון, הפרקליטות ביקשה לגזור על בוזגלו 14 חודשי מאסר, אך השופטת דנה מרשק מרום קיבלה את בקשת סנגוריו של בוזגלו לעונש מופחת. "מתחם העונש ההולם נע בין 14 ל-30 חודשי מאסר", קבעה השופטת, אך הפחיתה אותו לשנת מאסר בגין חלוף הזמן מביצוע העבירות ונסיבות אישיות.
כמו כן, במסגרת הסדר הטיעון סוכם כי מביבי כבישים ובוזגלו יחולטו לטובת קופת המדינה 10 מיליון שקלים.

בשלב הזה, עורכי דין בשם משה וינברג ואפרים ווגדן אשר ייצגו את בוזגלו וביבי כבישים בתביעה נפרדת נגד רכבת ישראל בקשו מהשופטת להחריג מהחילוט ולשחרר לטובתם 2.5 מיליון שקל מהכספים התפוסים – שכר טרחה עליו סוכם בתיק האחר.
השופטת מרשק-מרום התייחסה בהכרעת הדין שלה גם לעניין החילוט בתיק, היא דחתה את הבקשה של עורכי הדין וינברג ו-ווגדן בהחלטה שיש בה כדי להקרין על סוגייה כאובה שמעסיקה את עורכי הדין תקופה ארוכה כחלק מהתנגדויות להליכים החדשים של האכיפה הכלכלית, שאינם מאפשרים לנאשמים לשלם עבור הגנתם עקב תפיסות כספים וחילוטים.

כספים מתביעה נגד הרכבת הוקפאו
עורכי הדין וינברג ו-ווגדן ייצגו את חברת "ביבי כבישים" ובוזגלו בתביעה אזרחית שניהלו נגד רכבת ישראל, בהליך משפטי שקדם לתיק הפלילי נגד חברת ביבי, וללא קשר אליו, וזכו ב-11 מיליון שקל. אולם, הגשת כתב האישום הפלילי נגד בוזגלו וביבי הביאה לתפיסת הכספים מהרכבת על ידי הפרקליטות במסגרת בקשת חילוט עד להכרעת הדין, כך, שכר הטרחה עבור הזכייה בתביעה לא הועבר לעורכי הדין.
שני עורכי הדין, בתמיכת לשכת עורכי הדין שהתייצבה כ"ידידת בית המשפט", עתרו לשחרור הכספים בטענה שלעורכי הדין או לתביעה נגד הרכבת לא היה קשר לפעילות הפלילית של חברת "ביבי", אולם המדינה התנגדה בתוקף לשחרור הכספים.

בית משפט העליון דן בפרשה בשלב התפיסה הזמנית וקבע כי לעורכי הדין אין זכות קניינית בכספים אלה, אלא זכות ממדרגה נמוכה יותר. חרף זאת הורה בית משפט העליון על שחרור זמני של שני מיליון שקל לטובת עורכי הדין האזרחיים, מתוך רכוש החברה שהוקפא. הכספים שוחררו זמנית, עד שייקבע אם בוזגלו יורשע בדין.
כעת, עם מתן גזר הדין לבוזגלו ולחברת ביבי חזרה ההכרעה בנושא הכספים הללו לבית משפט המחוזי – והתוצאה מבחינת שני עורכי הדין היא קשה. השופטת מרשק-מרום דחתה את טענתם, כי זכותם לשכר טרחה גוברת על זכות החילוט של המדינה, והורתה להם להחזיר שני מיליון שקל לקופת החילוט.
"לעורכי-הדין אשר ייצגו את החברה הנאשמת נגרמה פגיעה קשה; יחד עם זאת, עצם הפגיעה אינה מהווה 'נימוק מיוחד' המצדיק מניעת החילוט. אין ספק, שהשירות שסיפק משרד עורכי הדין וינברג ושות', אשר ייצג את החברה הנאשמת בהליכים האזרחיים נגד רכבת ישראל, תרם תרומה מכרעת להיווצרות הזכות לכספים… עורכי הדין בוודאי פעלו בתום לב", כתבה.

"אין הבחנה בין נושים"
השופטת הסתמכה על ההחלטה הקודמת של בית המשפט העליון לפיה, "אין מקום להבחין בין חובותיו של נאשם כלפי עורך דינו לבין חובותיו כלפי נושים אחרים לעניין חילוט כספים". לדברי השופטת, "במצב של תחרות בין נושים, אין עיגון להבחנה בין עורך דין המצפה לקבל שכר טרחתו על פי הסכם עם החייב, לבין כל ספק שירות אחר אשר נקשר עם החייב בקשר חוזי".
השופטת ציינה כי לעורכי הדין פתוחה הדרך לתבוע את החברה ולנסות לקבל ממנה ישירות את שכר הטרחה – אך לא מהכספים שחולטו לטובת המדינה. באופן דומה, דחתה השופטת בקשה של צד נוסף, חברה בפירוק אשר טענה כי "ביבי" חייבת לה כספים ואף הטילה עליה עיקולים של 1.5 מיליון שקל.

עו"ד גולדמן

עו"ד אורי גולדמן, המתמחה בייצוג בתיקי הלבנת הון וחילוטים, והיה שותף גם לכתיבת עמדת לשכת עורכי הדין שהצטרפה לטיעונים בתיק, אומר כי "בפרשה זו ניתן לראות את הכוח האדיר שיש במכשיר החילוט". עו"ד גולדמן אומר כי "החילוט לפי החלטת בית המשפט, גובר כמעט על כל חוק או היגיון מסחרי אחר ומשנה את חוקי המשחק במגרש המסחרי.
"מפסק הדין עולה שלא היתה מחלוקת כי בלעדי עבודתו המשפטית האזרחית של עו"ד וינברג, לא היה נוצר הסכום של כ-10 מיליון שקל בידי ביבי (שהתקבל מהרכבת), ולכן לכל הפחות היה אמור עו"ד וינברג לקבל שכר טרחה ראוי עבור עבודתו", סבור עו"ד גולדמן. "נראה כי דבר זה אמור לבדו להצדיק 'נימוקים מיוחדים' לשחרור הכספים. עם זאת בשל מילת הקסם 'הלבנת הון', בתי המשפט נוטים לתת למדינה את מה שהיא מבקשת, ובדרך נדרסות זכויות האזרח". עו"ד גולדמן צופה כי הסוגיה תשוב לבחינת בית המשפט העליון, אשר עליו יהיה להחליט האם למתן את הכלי האגרסיבי של החילוט".

השארת תגובה
הירשם
להודיע ​​על
0 Comments
משוב מוטבע
הצג את כל ההערות