60 אחוז נכשלים בבחינת ההסמכה של לשכת עורכי הדין

שתף כתבה עם חברים

ח"כים, פרופסורים למשפטים ובכירים בלשכה מייצרים את ריטואל התגובה הקבוע נגד ועדת ההסמכה: מאות השגות ועררים, ודיון דחוף בוועדת החוקה בכנסת * דוברות הלשכה: "מי שלומד, עובר"

תופעה שמסלימה ונמשכת. המתמחים בהפגנה בעבר

יותר מ-1,300 מתמחים מתוך 2,174 שניגשו לבחינת ההסמכה האחרונה של לשכת עורכי הדין בסוף דצמבר 2021 נכשלו בבחינה – כ-60 אחוז מהנבחנים.
מטה המאבק של המתמחים אשר יזם דיון בנושא בוועדת החוקה של הכנסת (שני, 7 פברואר) צירף תוצאות של שש בחינות ההסמכה בשלוש השנים האחרונות להשוואה.

באוגוסט 2020 אחוז הנכשלים הגיע לשיא של 66 אחוז, וביתר הבחינות אחוז הנכשלים נע סביב 50 אחוז (לפני השגות ועררים). נכון לעכשיו, בבחינה האחרונה נרשם שיא נכשלים מאז המבחן הידוע לשמצה בשיא משבר הקורונה בקיץ 2020. אז, רק בעקבות השגות ועררים אחוז הנכשלים תוקן וירד מ-66 ל-45 אחוז, לאחר שהוועדה הבוחנת פסלה שאלות וקיבלה חלופות נוספות.

למרות שמדובר ב"פיק" בעייתי נוסף, קול הזעקה על שיעור הנכשלים בולט אחרי כל בחינה. מדובר באלפי מתמחים שנכשלים בכל מועד, לאחר השקעת ממון, שנות לימוד וזמן רב בהתמחות. מדובר בתופעה שמסלימה גם לאחר שהוחלף הרכב הוועדה המחברת של הבחינות.

על פי חוק, בוועדה חברים שלושה שופטים מחוזיים בדימוס, שני פרופסורים למשפטים מהאקדמיה וארבעה עורכי דין שמומלצים על ידי הלשכה. בסוף 2018 התפטרה ועדת הבחינות הקודמת בראשות השופט המחוזי שאול שוחט, לאחר שבירת שיא קודם של נכשלים, ועל רקע יוזמות של חברי הכנסת למתן פקטור לנבחנים. שר המשפטים דאז אמיר אוחנה מינה ועדה חדשה – בה מכהנים השופטים המחוזיים בדימוס משה יועד הכהן (יו"ר), זהבה בוסתן ויעקב צבן, ולצדם פרופ' גבריאל הלוי, פרופ' מוחמד ותד, עו"ד אלונה באומגרטן, עו"ד אורלי טננבאום, עו"ד מיכל בן עמי ועו"ד טובה פריש.

החילופים לא הביאו לשינוי משמעותי. ממבחן התוצאה עולה כי לאחר כל בחינה, הוועדה עצמה נענית להשגות ופוסלת שאלות לא מעטות, או מאפשרת תשובות נוספות. האם המחלוקת על תוקף הבחינה, החוזרת שוב ושוב, לא חושפת משהו בסיסי יותר על המקצוע, או על האופן בו נבנית הבחינה?

יו"ר ועדת ההתמחות: עו"ד ואיל חלאילה

אף תשובה אינה נכונה
מטה המאבק של המתמחים פנה למספר פרופסורים למשפטים ועורכי דין מובילים בתחומם, אשר ציינו את השגותיהם בנוגע לבחינה האחרונה. אחד מהם הוא פרופ' יניב רוזנאי מאוניברסיטת רייכמן (לשעבר המרכז הבינתחומי), אשר פירט בפייסבוק מדוע שאלה בתחום המשפט החוקתי מפרק ה"שאלות האמריקאיות" במבחן צריכה להיפסל: מסתבר שאף תשובה שצורפה לה – אינה נכונה. המתמחים מציינים כי גם חברות ההכנה למבחני ההסמכה פרסמו השגות על רבע מבין השאלות במבחן האמריקאי.

עו"ד אייל בסרגליק, מנכ"ל קבוצת בסרגליק והבעלים של "ביונד"- הכנה לבחינות לשכה, מסר: "הגם שאחוזי המעבר של הבוגרים שלנו היו גבוהים, אחוז הנכשלים הגבוה מאוד מצביע בצורה ברורה כי קיים קושי אינהרנטי בבחינה, בפרט בדרך הניסוח של השאלות שאינו נהיר ואף מטעה מאוד, יחד עם הצגת מטלות בלתי אפשריות. יחד עם זאת אנו הבנו מזמן שהבעייתיות היא גם בפן המנטלי ולכן ההכנה שלנו כוללת התייחסות ענפה גם לעניין זה".

יו"ר ועדת ההתמחות הארצית בלשכת עורכי הדין, עו"ד ואיל חלאילה, מסכים עם הביקורת על הבחינות. עו"ד חלאילה אמר בטקס ההסמכה שנערך בשבוע שעבר לעורכי הדין שעברו את הבחינה, כי "עררים הם דבר טבעי ומקובל בכל בחינה, אך דחילאק – הכמות יכולה להעיד על האיכות, או לפחות על בעיה כלשהי בשיטה".

עו"ד אייל בסרגליק (צילום: ליאת מנדל)

מי שאמורה לספק פתרון ורוויזיה במסלול ההסמכה זוהי ועדת חשין – עוד ועדה בראשות שופט מחוזי, השופט בדימוס דוד חשין, שמונתה על ידי שר המשפטים הקודם אבי ניסנקורן. נכון לעכשיו, מקורות המצויים בעבודת הוועדה מתרשמים כי לא תצא ממנה בשורה – והפתרון היחיד שתציע הוועדה לכמות הנכשלים יהיה העברת מבחן ההסמכה מיד לאחר סיום לימודי המשפטים, כך שיקדם לתקופת ההתמחות.

"הבעיות הן במחדל של המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) בפיקוח על המכללות המלמדות משפטים", סבור עו"ד חלאילה. "על המל"ג להתייחס לתנאי הקבלה ותוכניות הלימודים. בנוסף לכך יש לבחון את מבנה הבחינה הבעייתי, שכולל ריבוי שאלות אזוטריות. יש כאן כשל, באג שיטתי".

הסביר בפייסבוק. פרופ' יניב רוזנאי

סאגה בשלושה גלגולים
נראה כי ועדת חשין לא תדון ברפורמה בתוכניות הלימודים עצמן ובמל"ג, משום שהאחריות עליהן במשרד החינוך ולא במשרד המשפטים, וכך היא תחטיא את מטרתה – שינוי יסודי במבנה ההכשרה.
רחל צור, ממובילות מאבק המתמחים בסבב הנוכחי, סיימה שנה וחצי של התמחות במקום מרכזי לכל הדעות – בלשכת היועצת המשפטית הפנימית של משרד המשפטים, עו"ד לאה רקובר. לצור יש תואר שני במדעי המדינה עם התמחות בביקורת פנים, ותואר במשפטים מאוניברסיטת בר אילן. היא שימשה מבקרת פנים ברשת מלונות "פתאל", וניהלה עם בן-זוגה חברה לייעוץ שיווקי וניהול פרויקטים. לאחר שניגשה לבחינה בפעם הראשונה במועד דצמבר, היא הצטרפה לשורה ארוכה של נבחנים בעלי יכולות שלא עברו את הרף (כאמור, רק 40 אחוז מהנבחנים בבחינה האחרונה, צלחו בציון עובר).
מבחן התוצאה, אומרת צור, מלמד כי "משהו מהותי משתבש לאורך הדרך. לא יתכן שבחינת ההסמכה תכלול כ-30 אחוז שאלות לקויות כפי שפירטנו בקובץ ההשגות, שנבחן על ידי עורכי דין ואנשי אקדמיה. מצבי הכלכלי הוא טוב, אך אני מקבלת טלפונים מאנשים הרוסים מכישלונות, שניגשו פעם שנייה ושלישית, ולא מבינים שהכשל הוא בשיטה ודרוש שינוי בדרך עריכת הבחינה".

המתמחים דורשים מוועדת הבחינות לפרסם מה היה אחוז המעבר בכל שאלה במבחן – כאינדיקטור לאיכות השאלה, ולפרסם נימוקים לכל השגה שנדחית. "ועדה שלא מסוגלת להוציא תחת ידה בחינה ראויה, נטולת כשלים, מאלצת את ציבור המתמחים לעבור פעם אחר פעם סאגה בהמשכים של גלגול ראשון, שני ושלישי: שלב השגות, ולאחר מכן עתירות לבית המשפט", אומרת צור.

לכשלים בהליך ההסמכה ניתן להוסיף את אי קבלת האחריות של המכללות, שרוב הנכשלים באים משורותיהן, להכנה לבחינה, כאשר האחריות לכך מועברת לחברות הכנה פרטיות.

חברי הכנסת אורי מקלב ועו"ד שמחה רוטמן, שהוא גם חבר הוועדה לבחירת שופטים, ביקשו לקיים את הדיון המיוחד על כשלי הבחינה בכנסת. ח"כ רוטמן כתב: "מהתלונות שקיבלתי עולה כי ישנן כעשר שאלות שנשאלו הנבחנים, שהתשובה עליהן אינה ידועה, או אינה חד משמעית, ובוודאי שאין לצפות מסטודנט למשפטים שיידע להשיב עליהן. מצטיירת תמונה בעייתית ביותר, שאילת שאלות שהתשובה אליהן אינה ודאית, התשובות לבחינה אינן מדויקות, שלא לומר מוכוונות על מנת להכשיל את התלמידים, תוך שהן אינן מבוססות על שום תשתית משפטית".

"מקבלת טלפונים מאנשים הרוסים מכישלונות". רחל צור

הצעה: דמי אבטלה
לשכת עורכי הדין הודיעה בנייר עמדה לקראת הדיון בכנסת: "גם במקצועות אחרים כמו בחינות המעבר במקצוע ראיית החשבון או בחינות הסמכה ברפואה, אחוזי המעבר אינם גבוהים. מקצוע המשפטים, בדומה למקצועות אלה, מצריך למידה מעמיקה, ומכאן שסביר שלא כל מי שניגש למבחן יבוא בשערי המקצוע".

הלשכה תולה את אחוזי ההצלחה הנמוכים בשונות ברמת מוסדות הלימוד, וטוענת: "מאפייני אוכלוסיית הנבחנים עברו שינוי עם השנים – שיעור גבוה של נבחנים חוזרים, ושיעור גבוה של נבחנים שעריכת דין עבורם היא קריירה שנייה". הלשכה מציעה לאפשר לנבחנים לקבל דמי אבטלה, מה שיצריך תיקון בחוק.

מלשכת עורכי הדין נמסר ל"פוסטה" בתגובה לכתבה: "הגם שבחינות ההסמכה נערכות בידי הוועדה הבוחנת, שהיא חיצונית ועצמאית, וללשכה אין מעורבות בה, נתוני ההסמכה האחרונים מוכיחים כי ניתן לעבור את בחינות הלשכה, ובאחוזי מעבר גבוהים מאוד. די לציין את אחוזי המעבר של האוניברסיטה העברית (95 אחוז) ואוניברסיטת תל אביב (88 אחוז) וכן הלאה, כדי להסיק שאין כל בעיה שיטתית. מי שמשקיע ולומד – עובר, וכל מי שמנסה לגזור קופון פוליטי על גבם של הנכשלים, מתבסס על הנחות שגויות. נוסיף ונקבל לשורות המקצוע את הטובים ביותר".

עדכון: הדיון בכנסת

מ"מ יו"ר הוועדה, ח"כ יום טוב כלפון: "הפעולות לצמצום מספר עורכי הדין לא יכולות להיערך בסיום התהליך, אחרי שאנשים השקיעו ארבע שנים ממיטב זמנם וכספם; מקווה שלפני דיון המעקב הבא נוכל לשמוע מוועדת חשין מסקנות לעצם הבחינה ולסינון בשלב מוקדם יותר".

ח"כ שמחה רוטמן, יוזם הדיון: "שאלה כמו שהיתה בבחינה על סמכות בית המשפט לבטל חוקי יסוד, לכל הפחות, היא שנויה במחלוקת משפטית ולא רק פוליטית. הייתי מצפה לשאלות עם 'תשובת בית-ספר', ולא שאלה שבשביל לענות עליה צריך דוקטורט ואפילו פרופסורה".

ח"כ איתמר בן גביר: "הם רוצים לראות אנשים בצלמם ודמותם של שופטי בית המשפט העליון ואני רוצה יותר 'אלרונים', עם צביון יהודי, דתי, יותר פריפריה כי גם להם מגיע".

השארת תגובה
הירשם
להודיע ​​על
1 Comment
הוותיק ביותר
החדש ביותר הכי הרבה הצביעו
משוב מוטבע
הצג את כל ההערות