אישום נגד מיסטיקנית: הכריזה על פשיטת רגל והעלימה הכנסות של 2.5 מיליון שקל

סימונה שמחה אברג'ל מנס ציונה נאשמת בהברחת נכסים והונאה של רשויות המס והכנ"ר
צילום להמחשה: @teksomolika מאתר freepik

פרקליטות מיסוי וכלכלה הגישה כתב אישום נגד מיסטיקנית, קוראת בקפה ובקלפים, שניהלה הליך פשיטת רגל ובאותן שנים ממש העלימה לפי האישום הכנסות של יותר מ-2.5 מיליון שקל.
הנאשמת, סימונה שמחה אברג'ל (44) מנס ציונה, עסקה במתן שירותים בתחום המיסטיקה ומכירת קמעות. הפרקליטות טוענת כי בין השנים 2009-2016 צמחה לה הכנסה של 2.6 מיליון שקל, אותה הפקידה בארבעה חשבונות בנק שאינם על שמה. המיסטיקנית לא פתחה תיק במס הכנסה, לא ניהלה ספרי חשבונות, לא הגישה דוחות ולפי הנטען פעלה להתחמק מתשלום מס הכנסה ומע"מ.

לפי האישום, המיסטיקנית הבריחה את הנכסים והרכוש גם כדי להכשיל את הליכי הכינוס ופשיטת הרגל שלה ולמנוע העברת כספיה וחלוקתם בין נושיה. הפרקליט עו"ד ניר הורוביץ מציין כי היא הציגה מצג כוזב לכונס הנכסים ולבית המשפט על הכנסותיה, ואת הרכב שרכשה רשמה על שם אחר.
הסנגור עו"ד אייל בסרגליק המייצג את הנאשמת יחד עם עו"ד רז מורגן ממשרדו מסר בתגובה: "הופתענו מאוד לקבל את כתב האישום מהפרקליטות, וזאת לאחר שהצגנו ראיות אובייקטיביות המראות כי אין כל שחר לחשדות שהופנו כלפי מרשתנו. יתרה מכך, הוצגו גם ראיות אובייקטיביות שמראות שאין שחר לסכומים הנטענים בכתב האישום, וכנראה שהרצון להמשיך את קול התרועה הרמה של רשויות המס והכנ"ר מפתיחת החקירה מתבטא בחופזה בהגשת כתב האישום. אנו סמוכים ובטוחים שלאחר שבית המשפט ישמע את מכלול הראיות כולל אלה שמצויות ברשותנו, בית המשפט יזכה את מרשתנו מכל אשמה".

עו"ד אייל בסרגליק

באתר של המיסטיקנית היא טוענת כי רכשה יכולות תיקשור מאמה ומסבתה, ובין לקוחותיה פוליטיקאים, כמו גם אנשים מהשורה. במאי 2018 קיבל בית המשפט לתביעות קטנות ברמלה תביעה נגד המיסטיקנית וחייב אותה להחזיר ללקוחה 30 אלף שקלים. התובעת שעלתה מצפון אפריקה בשנות השישים, ילדה שתי בנות וסיפרה כי לאחר שתי הלידות אמרו לה בבית החולים שהתינוקות נפטרו, והיא חוששת כי נלקחו ממנה. כעבור שנים, היא ביקשה מהמתקשרת אישור כי בנותיה בחיים ואברג'ל טענה כי אכן, בת אחת חיה כיום בצרפת והשנייה בקנדה. בשל מצוקתה, שוכנעה התובעת לרכוש קמעות עבור 60 אלף שקל במזומן: קרן של צבי לאיחוד המשפחה, רגל של עורב, ועין של ינשוף המגן מפני עין הרע.
הלקוחה ציפתה כי המתקשרת תביא לה בשורות ממשיות והתאכזבה. הרשם יניב ירמיהו כתב כי הנתבעת הפיחה תקוות שווא בתובעת, תוך ניצול מצבה הנפשי: "החוק מורה כי במקרה של הטעיה או ניצול מצוקה, בעניין מהותי, רשאי הצרכן לבטל את העסקה בתוך זמן סביר".

השארת תגובה

Comments icon

סמן כאן שאינך רובוט