בית הדין הרבני הורה לממש 100 אלף מכתובה אחרי שלושה ימי נישואין בלבד

שתף כתבה עם חברים

משפחת החתן התעמרה בכלה שמיהרה להתגרש, עורכת הדין שלה: "הדיינים פסקו כי אישה היא בת מלך ויש להתנהג אליה בהתאם"

הרב דוד ברוך לאו (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)

דיינים רבניים בשתי ערכאות החליטו להציב בראש סדר העדיפויות את כבודה של האישה ולפסוק לטובתה באופן כמעט נדיר את מימוש כתובתה, למרות שנישואיה החזיקו מעמד שלושה ימים בלבד. החלטה זאת התקבלה תחילה כפסיקה של בית הדין הרבני בחיפה (13 ינואר) ובהמשך, גם כפסיקת דייני בית הדין הרבני הגדול שבירושלים במסגרת ערעור כפול שהגיש הבעל (החלטה ראשונה התקבלה בתחילת ספטמבר האחרון והשנייה, השבוע).

הרבנים התחשבו בפסיקתם בעובדה כי האישה הצעירה קיימה מספר ניסיונות לשקם ולהציל את הקשר הזוגי, תוך קשיים רבים שהערימו עליה בני משפחתו של החתן וכי למעשה לא קיים כל יסוד הלכתי שהתנהגותה לאורך הזמן שחלף מאז החתונה תשלול ממנה את זכותה הטבעית לקבל את כתובתה. בין הצדדים התקיים בשנה האחרונה הליך משפטי ממושך ומורכב בפני בתי הדין הרבניים שבסופו כאמור, נפסק כי על הבעל לפצות אותה בסכום של 100 אלף שקלים.

"מעבר להישג המשפטי והממשי, של הפיצוי הכספי ומימוש הכתובה, יש כאן מסר אדיר שאין להתעלם ממנו", מבקשת להדגיש עו"ד והמגשרת גלית צור, שייצגה את הכלה בתיק. "הדיינים הרבניים למעשה אומרים בפסיקתם כי אישה היא בת מלך וכי יש להתנהג אליה בהתאם, בייחוד כשמדובר בכלה צעירה וכי גם לפגיעה בכבודה ולהשפלה שלא מעוגנת בסיבות הלכתיות, יש מחיר ויש בסיס לכפות את מימוש כתובתה. זה המקום להדגיש שבדרך כלל על עוגמת נפש כדוגמת זאת שעברה הצעירה לא פוסקים מימוש כתובה, אך הדיינים הוכיחו גדולתם והפעילו שיקול דעת מחוץ לקופסא".

בית הדין הרבני הגדול (צילום: נתי שוחט, פלאש 90)

כאמור, הליך הגירושין המפרך החל זמן קצר לאחר חתונתם של בני הזוג. בפועל, הם חיו יחד כזוג נשוי שלושה ימים בלבד ועל הנייר, כשנה. על-פי הטענות שהציגה הכלה בבית הדין הרבני בחיפה באמצעות עו"ד צור, מיד למחרת החתונה החלה חמותה הטריה להערים קשיים על הכלה, להשפילה בפומבי ולבזות אותה בפני בני משפחתה. כל זאת בעוד החתן הטרי עומד מנגד, מחייך ללא מעש וללא כל ניסיון לדבוק ברעייתו ולהגן עליה. בהמשך גם הבעל הפך את עורו ונהג באישה בביזיון, כך לטענת האישה.

בתום הליך ממושך קבע בית הדין הרבני בחיפה כי כתובתה של הצעירה תמומש, למרות כי לא מדובר במערכת נישואין ארוכת שנים, בלשון המעטה, ולא בסכום המקורי שנכתב בכתובה אשר עמד על מיליון שקלים, אלא בסכום חלקי כאמור העומד על 100 אלף שקלים.

הבעל החליט לערער על הפסיקה בייצוגם של עו"ד ניר שם טוב ועו"ד נפתלי לוי והנושא הגיע לפתחם של דייני בית הדין הרבני הגדול שבירושלים. שלושת הדיינים ובראשם הרב הראשי לישראל, הרב דוד ברוך לאו, המשמש כנשיא בית הדין, נדרשו למעשה להחליט בתיק פעמיים. בתחילה עסקו הרבנים בתיק כערכאה עליונה הדנה בערעור שהגיש הבעל על החלטת בית הדין בחיפה. בפעם השנייה נדרשו להחליט האם להשאיר את החלטתם הראשונה על כנה, במסגרת אפשרות ייחודית לבית הדין הרבני, הניתנת לצדדים לעיין ולהרהר בהחלטות הדיינים.
"לא מצאנו בהחלטת בית הדין טעות בשיקול הדעת או בהלכה הדורשת את התערבותנו, כאשר אין ספק שהיה רצון מצד האישה לשפר והתרשמותנו שהעומד לרועץ היו בעיקר ממשפחת הבעל", הדגישו הדיינים הרבניים בפסיקתם.

עו"ד גלית צור

זה המקום לציין כי מבחינה הלכתית, הכתובה אשר ניתנת לכלה בידי בעלה בטקס החופה משמשת כמסמך משפטי לכל דבר. למעשה, מטרת הכתובה היא לעגן את ביטחונה הכלכלי של האישה במקרה של גירושין, או חלילה פטירתו של הבעל. רק במקרים נדירים, במסגרת הליכי גירושין, מחויב הבעל בתשלום הסכום המלא שעליו הצהיר בכתובה ובדרך כלל מימוש ההתחייבות מגיע לאחר שנים רבות של נישואין, במהלכן לא צברה האישה הון אישי או ייצרה לעצמה עצמאות כלכלית ראויה למחיה ולפרנסה. על-כן, החלטה על מימוש כתובה לאחר שלושה ימי נישואין בלבד, גם אם בסכום יחסי וחלקי, היא יוצאת דופן.
"המקרה המדובר מוכיח כי בתי הדין הרבניים לא חוסכים ביקורת נוקבת כשצריך להעביר אותה, אך גם יודעים להטות את כף המאזניים לטובת מי שראוי לכך", מסכמת עו"ד צור. "מקרה כזה מוכיח שנשים לא צריכות לחשוש בניסיון למחול על כבודן".

השארת תגובה
הירשם
להודיע ​​על
0 Comments
משוב מוטבע
הצג את כל ההערות