הרקע לעיסקת המכירה שהסתבכה: בני זוג מלוד, בעלי בית דו־משפחתי צמוד קרקע, חתמו באוקטובר 2021 על הסכם למכירת ביתם בתמורה ל־2.6 מיליון שקל. הם ביקשו לעבור להתגורר במודיעין, קרוב לבנם הבכור ולמשפחתו ופנו לכלתם, עורכת דין, כדי שתייצג אותם בעסקה ללא שכר טרחה.
בעסקה עלו קשיים: רישום הזכויות בבית עדיין לא הוסדר והיו חריגות בנייה שחייבו טיפול מול רשות מקרקעי ישראל. לצד הסכם המכר, נחתם "מסמך הסכמות" שבו פורטו חריגות הבנייה והתחייבויות הצדדים להסדרתן.
בהמשך נדרשו התובעים לשלם 29,089 ש"ח דמי היתר לרמ"י, סכום ששולם רק באוגוסט 2022, כמעט בסוף התקופה שנקבעה. זמן קצר לאחר מכן, בני הזוג הודיעו שאינם מעוניינים בעסקה והגישו לבית המשפט המחוזי בלוד תביעה לביטול ההסכם נגד הרוכשת ונגד כלתם.
כלתנו מעלה באמון שלנו
בני הזוג, שיוצגו ע"י עו"ד שי לביא, טענו בכתב התביעה כי כלתם, עורכת הדין, "הוליכה אותם שולל" וגרמה להם לחתום על הסכם שלא קראו ולא הבינו את תוכנו. לדבריהם:
- מצבם האישי, גילם ומצבם הרפואי מקשים עליהם לעמוד בהתחייבויות.
- לטענתם, הכלה "מעלה באמונם", הביאה מתווך שהוא קרוב משפחתה ופעלה בניגוד עניינים.
- ההסכם אינו חוקי כי כלל "שני הסכמים נפרדים" שנועדו להסתיר את חריגות הבנייה.
- לא הייתה להם גמירות דעת. לטענתם, סמכו על כלתם ולא הבינו את המשמעויות.
- תנאי ההסכם, במיוחד העלויות הנלוות להסדרת חריגות הבנייה, היו "גרועים באופן בלתי סביר."
עוד טענו כי הם "לא היו מעורבים במשא ומתן”, וכי "סוגיות מהותיות" נקבעו ללא ידיעתם.
הרוכשת באמצעות עו"ד עירן לוי טענה, כי כל טענות התובעים מכוונות כלפי הכלה ולא נגדה. לשיטתה:
- ההסכם חוקי ומחייב, ודווח לרשויות כדין.
- גם אם בני הזוג טעו בכדאיות העסקה אין זו עילה לביטולה.
- התובעים ידעו היטב על מה חתמו, יודעים קרוא וכתוב והכירו את תנאי ההסכם.
- התובעים הם אלה שעיכבו את השלמת הרישום וסיכלו את התנאים למימוש העסקה.
המשיכו לקריאה נוספת במדור משפחה >>>
עורכי דין מומלצים לענייני משפחה >>>
הכלה, שיוצגה ע"י עו"ד יהונתן שרעבי, הדגישה כי אינה צד להסכם ולא ביקשה כל תמורה על ייצוגה:
- לטענתה, פעלה "במסירות רבה, חינם אין כסף" לבקשת חמיה וחמותה.
- היא טענה שהתובעים ידעו היטב על כל פרטי העסקה, כולל חריגות הבנייה.
- לדבריה, דווקא התובעים הם שסירבו לחתום על מסמכים חיוניים, עיכבו את העברת הזכויות ולאחר מכן התחרטו.
- היא הדגישה כי ההסכם מאוזן והוגן ואפילו שמאי התובעים אישר כי התמורה שקיבלו היא הולמת.
חתמת – שילמת
השופטת יסכה רוטנברג דחתה את התביעה במלואה וקבעה כי אין כל עילה לבטל את העסקה: "התובעים התקשרו בעסקה, אולם כעבור זמן לא חפצו בה עוד… אין בכך שהתחרטו כדי לבסס עילה משפטית לביטול ההסכם." עוד הדגישה כי גרסת התובעים אינה אמינה: "מצאתי את גרסת הנתבעות אמינה ונתמכת בראיות, ומנגד את גרסת התובעים – לא עקבית, לא משכנעת ורצופת סתירות."
השופטת התייחסה גם לטענתם כי אינם יודעים קרוא וכתוב: "החקירה הנגדית העלתה תמונה שונה לחלוטין… התובע מנהל סופר, מתנהל מול בנקים, רו"ח וספקים." ולבסוף חזרה על העיקרון הידוע: "חוזים יש לקיים ומי שבוחר לחתום על מסמך בלי לקרוא את תוכנו – נושא באחריות לבחירתו." מעבר לדחיית התביעה, חויבו בני הזוג לשלם 80,000 ש"ח שכר טרחת עו"ד לכל אחת מהנתבעות – בסך הכול 160,000 ש"ח.
הברוך נשאר בתוך המשפחה: טיפ חשוב בנוגע לייצוג משפטי בתוך המשפחה. ייצוג כזה עלול להוביל לסכסוכים מרים. כשמערבבים כסף, נכסים ומשפחה – הגבולות מיטשטשים. הטיפ שלי כעורכת דין לענייני משפחה היא לשקול בזהירות ייצוג של בני משפחה ולדאוג תמיד להפרדה בין המקצועי לאישי.
* הכותבת, עו"ד דפנה לביא, היא עורכת דין לענייני משפחה ומרכזת מדור המשפחה באתר "פוסטה"
