מבזקים+
פלילי | כלכלי | צווארון לבן | עסקים
0507254555 מידע מורחב
פלילי | צווארון לבן | כלכלי | חוקתי | אזרחי | ציבורי
0522582662 מידע מורחב
משפחה | ירושות | מקרקעין | פשיטות רגל
0547405723 מידע מורחב
לשון הרע | הפרת פרטיות | זכויות יוצרים | תכנון ובנייה
מידע מורחב
פלילי | תעבורה | צבאי | אסירים
0525450255 מידע מורחב
כלכלי | מיסים | הלבנת הון
0506245512 מידע מורחב
דניאל חקלאי – משרד עו"ד
פלילי | צווארון לבן | דין משמעתי
עו"ד אייל בסרגליק
פלילי | כלכלי | אזרחי | עסקים ונדלן | אסירים
מנע ושות' – משרד עו"ד
נזיקין | מנהלי | הגירה | דיני עבודה | אזרחי
עו"ד פאדי אסעד
פלילי | צווארון לבן | כלכלי | אסירים
עו"ד אלון דוידוב
פלילי | כלכלי | צבאי
עו"ד ג'וליאן חדאד
עבירות מס | הלבנת הון | יצוג מול רשויות המס וחקירות

השופטת נחליאלי חיאט למפקח על שוק ההון: הגיעה העת לחשב מסלול מחדש

לראשונה, שופטת תוקפת סגירת צ'יינג' על סמך מידע מודיעיני, מותחת ביקורת חריפה על המפקח, ומתארת את החלטות הסגירה והדיווחים שהוא מוסר לבית המשפט כריקים מתוכן: "אין בסיס לדבריו כי אימת ובדק את ממצאי המשטרה. אין זו דרך תקינה של רשות לבצע בדיקות ללא תיעוד וללא פרוטוקולים"
הזעזוע מדרך ההחלטה עולה מכל פיסקה בהחלטתה. השופטת אסתר נחליאלי חיאט

החלטה תקדימית של בית המשפט המחוזי בתל אביב לפסול החלטה של המפקח על שוק ההון, אשר דחה בקשת רישיון של נותן שירותים פיננסיים (המרת מטבע/צ'יינג') על בסיס מידעים מודיעיניים משטרתיים והמלצה משטרתית אותה אימץ כחותמת גומי, מבלי לעיין בחומרים הגולמיים.

בפסק דין שניתן בשבוע שעבר, השופטת אסתר נחליאלי חיאט ביקרה במלים קשות את דרך העבודה וקבלת ההחלטות של רשות שוק ההון והמנהל שלה, משה ברקת. בחודשים האחרונים דחתה הרשות באותה פרקטיקה בדיוק, על סמך "מידעים" של המשטרה, מאות בקשות לרישיונות של נותני שירותים פיננסיים ותיקים.

במקרה האחרון, לעותר ערפת קאסם היתה תעודת רישום של נותן שירותי מטבע מטעם משרד האוצר, משנת 2004, ומאז הפעיל עסק בטירה ובצור יגאל. בשנת 2017 הגיש קאסם בקשות לרישיונות על פי חוק הפיקוח החדש. בפברואר 2020 הודיעה הרשות כי בקשותיו נדחו על בסיס מידע משטרתי. בפראפרזה שנמסרה לקאסם הופיע משפט אחד: על פי המידע המסווג, הוא מעורב לכאורה "בביצוע עבירות פליליות של הלבנת הון". את המידע עצמו, נמסר לו, "אין בידי הרשות לחשוף", אך הוא "אומת על ידי הרשות מול משטרת ישראל".

לאחר מתן אפשרות ל"שימוע בכתב", קאסם קיבל אולטימטום לסגירת העסק תוך 30 יום, ועתר לבית המשפט באמצעות עורכי הדין שלומי גולן וגלית ברונשטיין. בעתירה הובהר: לקאסם אין שום רישום פלילי והוא מעולם לא זומן לחקירה משטרתית.

"החלטת הרשות חייבת להיות עצמאית, וככזאת יכולה הרשות לאמץ את מסקנות המשטרה רק לאחר שעיינה בכל הנתונים ושקלה אותם בעצמה". משה ברקת (צילום: משרד האוצר)

השופטת נחליאלי חיאט עיינה במסמך סודי שהגישה הרשות לבית המשפט, וראתה מיד כי מדובר במריחה, כפי שתיארה: "היצג הדברים מטעה… מדובר במידע מעובד, קרי – מעין סיכום שהוכן לבית משפט ולא החומר האותנטי".

השופטת תיארה כי כבר "בפתח הדיון בדלתיים סגורות הפניתי את תשומת לב המשיב לעניין שהטריד אותי בקריאת הפרפרזה החסויה, ולהבנתי לא התיישב עם העובדות בפועל, ומחשש שמא הממונה קיבל החלטה על בסיס שנראה לי לכאורה מטעה וכלל אינו תואם לעובדות. סברתי כי ראוי שהמשיב ישקול את החלטתו לאור הדברים הללו ולאור תגובת נציגת המשטרה שפטרה אותי ואת ספקותיי בתשובה סתמית".
השופטת הדגישה: "מאחר שכבית משפט הנותן החלטות על בסיס חומר חסוי וחורץ למעשה גורלו של מי שאינו יכול להתגונן, הוריתי למשיב להציג לעיוני בלבד את כלל המידע האותנטי שהונח בפני הממונה עת החליט לסרב לחדש את רישיונות העותר, שזהו, כזכור, עיסוקו משנת 2004. לאחר כחודש הגיש המשיב מעטפה סגורה לעיוני. במעטפה מצאתי טיעון קצר של המשיב על ההליך המנהלי ודרך בחינת העובדות (אותו לא ביקשתי); תצהיר של מר אשר ליבמן, הגורם ברשות שהיה בקשר עם המשטרה (גם את תצהירו לא ביקשתי), ומידע חסוי נוסף אשר לדברי ליבמן היווה את התשתית העובדתית לקבלת ההחלטה".
"מהטיעון עולה", מוסיפה השופטת, "כי הרשות לא בחנה חומר אותנטי, גולמי, טרם קבלת ההחלטה, ואף המידע העובדתי המעובד שהוגש לעיוני במהלך העתירה, לא הוצג לרשות. כל המידע העובדתי שהיה בידי הרשות טרם קבלת ההחלטה מסתכם בפרפרזה הגלויה והחסויה ובהן מסקנות המשטרה לגבי מעורבות העותר בפלילים, וטבלאות הכוללות שמות של אנשים שלגביהם יש למשטרה מידע מודיעיני".

"הרשות מבקשת למנוע מהעותר להמשיך לעסוק במשלח ידו, בו הוא כבר עוסק למעלה מ-16 שנים" (צילום ארכיון להמחשה: לואיס פישר, פלאש 90)

"המשיב הסביר כי נציגיו 'תיקפו' את המידע שהוצג בפרפרזות, אך הופתעתי לגלות שאין בידי הרשות תיעוד של התיקוף ואין לדעת מה תוקף", כתבה השופטת, "ועוד הופתעתי לגלות כי חומר גולמי, או אפילו מעובד, לא הוצג לרשות מאחר ש'המשטרה היא הגורם המקצועי ולה יכולת ההערכה של החומרים המודיעיניים הגולמיים'. עוד טענה הרשות כי אין לה אפשרות מעשית לדעת האם הועבר למפקח חומר נוסף, מהסיבה התמוהה אף היא – 'בשים לב להיקף האדיר של הבקשות שמונחות בפני הרשות'".

זעזוע השופטת מדרך ההחלטה עולה מכל פיסקה בהחלטתה: "מהתצהיר של מר ליבמן (מהרשות) עולה כי תוך כדי בדיקת טענות העותר בשימוע, קיים ליבמן קשר טלפוני עם גורמים במשטרה וכך 'תיקף' את המידע; ומהו אותו 'תיקוף' לפי דברי ליבמן? התיקוף היה לוודא שהמלצת המשטרה 'עודה שלילית ורלוונטית'. דרך התיקוף והבירור לא תועדה, גם לא תוכנם, ותמהתי (לשון המעטה) שלא נערך כל מזכר לגבי השיחות הללו ולגבי תוכנן, ואין כל תיעוד לגבי המועדים בהם נערכו הבירורים והתיקוף".

השופטת חורצת: "הבסיס העובדתי להחלטה אינו מתיישב עם הליך כה מהותי, שבו מבקשת הרשות למנוע מהעותר להמשיך לעסוק במשלח ידו, בו הוא כבר עוסק למעלה מ-16 שנים. החלטה שכזו מחייבת את הרשות כי יהיה בידה ביסוס עובדתי ממשי התומך בהחלטה, שראתה, בדקה ובחנה בעצמה, ולא להסתפק בהמלצות ובמסקנות שהועברו לרשות כידיעות מצד ג'… בעת קבלת ההחלטה היה בידי הרשות רק סיכום ומסקנות של מידעים שהיו לכאורה בידי המשטרה, בלי שהרשות בחנה את הבסיס העובדתי עליו ביססה המשטרה את ממצאיה".

הרשות דחתה באותה פרקטיקה בדיוק, על סמך "מידעים" של המשטרה, מאות בקשות לרישיונות (איור להמחשה: @macrovector מאתר freepik)

"בבואו לתת החלטה כה פוגענית, אין המשיב רשאי להסתפק רק בסיכום או 'שורה אחרונה' של החומר המשטרתי. הרשות צריכה וחייבת לראות את החומר האותנטי שממנו הונפקו המידעים והסיכומים, ולא להסתפק בהמלצות המשטרה. לא מצאתי בסיס לאמירה הכללית, הסתמית בתצהיר הרשות כי 'תיקפה, אימתה ובדקה' את הממצאים… אין זו דרך תקינה של רשות מנהלית לבצע בדיקות או שיחות ללא תיעוד, ללא פרוטוקולים ולמצער מזכרים.
"אין בידי לקבל דרך התנהלות זו כמשקפת הליך מנהלי ראוי לקבלת החלטות. ככל שכך נוהג המפקח, הרי שמדובר בהתפרקות מסמכותו בחוק הפיקוח, ולמעשה המשמעות היא העברת הסמכות למשטרה להחליט על מתן רישיונות. החלטת הרשות חייבת להיות עצמאית, וככזאת יכולה הרשות לאמץ את מסקנות המשטרה רק לאחר שעיינה בכל הנתונים ושקלה אותם בעצמה".

"בלאו הכי 'המידעים' שהוגשו לעיוני אינם משכנעים", סיכמה השופטת. "על כפות המאזנים מצוי משלח ידו של העותר ומקור פרנסתו מזה כ-16 שנים… האחריות המוטלת על הרשות ונציגיה היא אחריות כבדה ואין להתייחס אליה בקלות ראש ולציין באופן סתמי כי 'המידע תוקף'… הגיעה העת כי הרשות 'תחשב מסלול מחדש", כתבה השופטת נחליאלי חיאט, "עניינו של העותר יוחזר לבחינה מחודשת, ומצופה מהרשות לנהוג כפי שרשות מנהלית מחויבת, להצדיק את חזקת התקינות המנהלית".
השופטת דרשה מהרשות לקיים לעותר שימוע בעל פה – פרקטיקה לקיומה היא מסרבת באופן עקבי. לסיום, הרשות חויבה לשלם לעותר הוצאות סמליות של 15 אלף שקל.

פרקליטו של קאסם, עו"ד שלומי גולן, מסר בתגובה: "פסק הדין חדשני בתחומו, שכן בכל 14 פסקי הדין הקודמים נגד הרשות, נדחתה עמדתו של העותר. אנו סבורים כי ההחלטה תיצור שינוי בגישת הרשות או לפחות תיתן כלים נוספים בידי מבקשי הרישיון שבקשתם נדחתה".
עו"ד גולן הוסיף כי "היד הקלה על ההדק" של הרשות מתעצמת במגזר הערבי: "בימים האחרונים הרשות מוציאה הודעות רבות של דחיות בקשות לרישיון. לצערנו הרב, רובן המכריע של הדחיות מופנה כלפי מבקשי רישיונות מהמגזר. הסיבות לדחייה מבוססות הרבה פעמים על מאפיינים ייחודיים למגזר הערבי, כמו חקירות סגורות הרשומות ברישום הפלילי, הרשעות קודמות, או מידע מודיעיני מסווג. אנחנו סבורים שמצב זה מראה עד כמה הרשות ומקבלי ההחלטות לא מודעים למאפיינים ולצרכים המיוחדים של המגזר הערבי. כך למשל, מידע מודיעיני יכול להגיע במגזר הערבי גם בעקבות הלשנות, סכסוכי משפחות או תחרות עסקית. לצערנו, מצב זה מקבע דעות קדומות ומעמיק את תחושת האפליה. נזכיר, שלמחוקק יש סמכות להתלות או להפסיק את הרישיון בכל עת, אבל לצערנו המדיניות כיום כלפי מבקשי הרישיונות מהמגזר הערבי, היא נוקשה ומחמירה מדי".

גם יו"ר (משותף) של ועדת איסור הלבנת הון בלשכת עורכי הדין, עו"ד אורי גולדמן, התייחס לפסק הדין של השופטת נחליאלי-חיאט ואמר כי "לראשונה בית המשפט המחוזי בוחן את דרך קבלת ההחלטות המסתמכות על מידע מודיעיני, של הממונה על נותני השירותים הפיננסים. מסתבר, כי הדרך לא היתה תקינה. מכיוון שזהו לא המקרה הראשון לפיו סוגרים נותני שירותים פיננסים על סמך המלצת משטרה בשל מידע מודיעיני, עולה שאלה כבדת משקל – האם המשמעות היא שכל ההחלטות הקודמות שניתנו באותה דרך, גם הן אינן תקינות. למשרדנו יש תיקים רבים בשלב שימוע אצל הממונה, שעדיין לא הגיעו לבית משפט, ונראה כי תהיה לפסק הדין השפעה גם עליהם".
כזכור, עד כה בית משפט העליון התערב פעם אחת בהחלטה של הרשות על סירוב למתן רשיון, וקבע כי עליה לקיים שימוע חוזר. כך הוחלט בנושא נותן שירותים פיננסיים בשם "עומר נכסים" שסורב על ידי הרשות עקב הרשעות ישנות שחלקן אינן ממין העניין. באמצעות עו"ד גיל עשת, העסק עתר לבית המשפט המחוזי, נדחה וערער לעליון.

אתר "פוסטה" עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר

השארת תגובה

Comments icon

סמן כאן שאינך רובוט

נבנה על ידי אנגורה מדיה
דילוג לתוכן