שרחביל עודה נאשם באיומים על פרקליט ממחוז ת"א

שתף כתבה עם חברים

התביעה טוענת כי לאחר שבית המשפט קיבל את עמדת הפרקליטות בדיון על תנאי מעצר בית, הנאשם איים על הפרקליט ביציאה מהדיון: "מה שהיה עכשיו זה הכי אישי שיש". הסנגורית: "חופש הביטוי הינו בגדר זכות חוקתית בישראל"

שרחביל עודה

ימים ספורים לאחר שנכנס לכלא רימונים על מנת להשלים ריצוי של 18 חודשי מאסר מתוך חמש שנים שנגזרו עליו עקב הרשעתו בעבירות סחיטה בכוח ובאיומים, ביום חמישי האחרון הוגש לבית משפט השלום בתל אביב כתב אישום נגד שרחביל עודה, המייחס לו איומים כלפי פרקליט מחוז תל אביב (8 ספטמבר).

לפי כתב האישום, ב-29 באוגוסט התקיים בבית המשפט המחוזי בתל אביב דיון בבקשת עודה לפתיחת "חלונות התאווררות" בתנאים המגבילים בהם שהה בהמתנה לריצוי עונשו. נציג הפרקליטות שנכח בדיון התנגד לבקשה והשופט רענן בן יוסף אכן דחה את בקשתו של עודה.

מכתב האישום עולה כי בעוד השופט מקריא את החלטתו, עודה קם ממקומו בהפגנתיות, צעד לכיוון דלת האולם, פתח אותה בחוזקה כך שהדלת נטרקה על הקיר, ויצא מהאולם.
בתום הדיון יצא נציג הפרקליטות מהאולם וניגש לעבר מעליות בית המשפט, כאשר עודה והמלווים שלו עמדו במרחק של כשני מטרים מהפרקליט. באותן נסיבות, מי מהמלווים שזהותו אינה ידועה קרא לעבר הפרקליטות "כוס אוחתק", בעוד שעודה התקרב אל הפרקליט ואיים עליו באומרו: "מה שהיה עכשיו זה הכי אישי שיש".

בתגובה לדברים אלו אמר לו הפרקליט: "שום דבר לא אישי". עודה, כך נטען, איים באומרו: "זה הכי אישי שיש, רק ממני ביקשתם אישורים ושעות לטיפולים שלא ביקשתם מאף אחד". כל זאת, לפי האישום, תוך שעודה מניף את ידיו והמלווים סובבים את הפרקליט.

התשתית הראייתית נגד עודה מתבססת על עדות הפרקליט, סרטון אבטחה מבית המשפט ודוחות פעולה של השוטרים. עודה, שמיוצג על ידי עו"ד שני מורן, הכחיש כי איים על הפרקליט וטען כי רק אמר לו מה שהוא מרגיש.
עם הגשת כתב האישום, התביעה המשטרתית פירטה את עברו הפלילי של עודה, שכולל עבירות סחיטה באיומים ובכוח, נשק ואלימות. "ניסיון הנאשם להשפיע על עובד ציבור ולהטיל עליו אימה בעצם השמעת האיומים, הוא מעשה פסול ובגדר גבול אדום שאין לחצותו, כאשר מעשים אלו משולים להדחה ושיבוש הליך משפטי ופוגעים בשלטון החוק", ציינה התביעה.

עו"ד מורן מסרה בתגובה: "חופש הביטוי הינו בגדר זכות חוקתית במדינת ישראל. אבוי לנו אם כל אמירה תקבל נופך של עבירה פלילית, ועובדות כתב האישום שהוגש מלמדות כי אין כל עבירת איומים בדברים שנאמרו. לא ברור מדוע בחרה התביעה המשטרתית להגיש כתב אישום זה, אשר מתאר שיח לגיטימי לחלוטין ללא כל איום, אף לא מרומז. בכל הכבוד הראוי, תחושה סובייקטיבית של תובע אינה יכולה לשנות את הגדרת החוק למהי עבירת איומים. התיק ינוהל עד תום בבית המשפט, כמאבק עקרוני על זכותו של אדם לחופש הביטוי ויותר מזה – כמאבק עקרוני על הקלות הבלתי נסבלת בה מוצא עצמו אדם מאחורי סורג ובריח, עצור, תוך הגשת כתב אישום והכל כי בסך הכל ציין שלתחושתו התנגדות הפרקליטות לבקשותיו הינה אישית. לא ניתן יד למעצר שווא ולהפללת אדם שלא כדין, ואנו בטוחים שבית המשפט יקבע כי דבריו של הנאשם לא מהווים כל עבירה פלילית".