 |
| משחק הימורים – צילום להמחשה |
אי שם בקיץ 2013 התקבל במשטרת זבולון מידע מודיעיני, לפיו גורמים במשפחת איסקוב מהקריות מנהלים מועדון הימורים ברחוב קרן היסוד בקרית ביאליק. על סמך המידע המודיעיני הוציאה המשטרה צו חיפוש, והנחתה את השוטר הקהילתי דאז בקרית ביאליק, אמנון מסלאווי, לבצע את הפשיטה.
צו החיפוש הנחה את המשטרה לערוך אותו ברחוב קרן היסוד 64 בקרית ביאליק, והפשיטה אכן נערכה, תחת אחריותו של מסלאווי, הנחשב לאחד מיקירי הקריות – שוטר מסור, שזכה לאין ספור תעודות הוקרה ואף התפרסם פעם לאחר שנפצע כשסיכל שוד בקריית אתא.
לפי כתב אישום שהגישה שלוחת התביעות במשטרת זבולון לבית משפט השלום בקריות, ב-19 באוגוסט 2013, בערך בשעה 16:15, פשטו השוטרים על דירה ברחוב קרן היסוד 64 בקרית ביאליק, ומצאו שם את איליזר רפאילוב (כיום בן 24), ואיתו גם את ר"נ, אישה בשנות החמישים לחייה. בכתב האישום נטען, כי רפאילוב ניהל במקום מועדון הימורים, שכלל שבע עמדות משחק מסוג "מולטי גיים", ואילו ר"נ היתה שחקנית שהימרה במקום.
רפאילוב הצעיר הואשם ב"החזקת מקום להימורים או הגרלות", אולם במהלך המשפט נגדו התברר המחדל הגדול של המשטרה. אמנם צו החיפוש הוצא לרחוב קרן היסוד 64, ובכתב האישום מצוינת כתובת זו בדיוק, אלא שנראה כי השוטרים "התבלבלו", ובמקום לחפש בכתובת שצוינה על גבי צו החיפוש, הם פשטו על קרן היסוד 62.
המחדל הזה, כך מתברר, לא היה היחיד בתיק.
 |
| צו החיפוש שהוצא למקום (הכתובת מוקפת בעיגול – קרן היסוד 64) |
שלב העדויות
למרות שכחלק מתנאי השחרור שלו, רפאילוב התחייב להתייצב למשפטו, הוא לא הגיע לדיון שהתקיים ב-14 במרץ האחרון, והשופט מוחמד עלי החליט להתחיל בהיעדרו את שמיעת העדויות, מאחר שעדי התביעה כבר התייצבו לדיון. ראשונה עלתה אל דוכן העדים ר"נ, שבתגובה לשאלות התובע, עו"ד יוסי בן עזרא, סיפרה כי נתנה לרפאילוב 50 שקל כדי שיאפשר לה לשחק במכונה. "אני מרגישה שהייתי במקום הלא נכון בזמן הלא נכון", היא אמרה מעל דוכן העדים, והתכוונה לכך שבדיוק כאשר התכוונה לעזוב את המקום, הגיעו השוטרים.
בעדותה ציינה ר"נ כי זו היתה הפעם היחידה בה הגיעה למקום. ואולם, התברר כי היא טעתה והטעתה: בחקירה נגדית שנערכה לה על ידי סנגורו של רפאילוב, עו"ד לירן אוחיון, התברר כי היא ביקרה במקום מספר פעמים. בתשובה לשאלות הסנגור, השיבה כי בפעמים הקודמות בהן ביקרה במקום, רפאילוב לא היה שם. מלבד זאת, התבררו סתירות נוספות בין עדותה בבית המשפט, לבין זו שמסרה בזמנו, כאשר תושאלה על ידי השוטרים שפשטו על המקום בקרן היסוד.
הבאים בתור להעיד בדיון היו שוטרים שהשתתפו בפשיטה. בלטה במיוחד עדותו של מסלאווי, כיום גמלאי של המשטרה, שבזמן הפשיטה היה כאמור השוטר הקהילתי של קרית ביאליק. מסלאווי סיפר כי במסגרת תפקידו הוא קיבל לידיו את צו החיפוש למקום, שהתייחס ל"הימורים לא חוקיים". בנוסף הוא עומת עם השמות שנכתבו על צו החיפוש – שלושה אנשים המשוייכים למשפחת איסקוב המפורסמת, ובראשם שומי איסקוב.
השלושה אגב, נחקרו מאוחר יותר בחשד להחזקת וניהול המקום, אולם הכחישו כל קשר אליו.
 |
| עו"ד לירן אוחיון |
במהלך עדותו של מסלאווי התברר מחדל הכתובת. בעת שנחקר על ידי עו"ד אוחיון, מסלאווי הודה כי שנה לאחר הפשיטה, הוא כתב מזכר משלים שבו "תיקן" את כתובת הפשיטה. בתשובה לשאלות הסנגור, הוא השיב כי אינו זוכר מדוע עשה זאת, אולם העלה מספר אפשרויות: "יכול להיות שבכל הניירת שהיתה לי במשרד ואני עובר על הניירת, יכול להיות שעברתי על חלק מההעתקים וראיתי שאולי טעיתי והעברתי לתביעות, או שביקשו ממני הבהרה מתחנת זבולון, אולי, לא בטוח מהתביעות".
עו"ד אחיון הקשה: "כתב האישום הוגש בספטמבר 2014, שבועיים אחרי שכתבת את המזכר".
מסלאווי: "אתה מאשים אותי כרגע בניסיון לשבש. זה לא טוב ויש מקום לתביעה. אני אדם מאוד ישר".
עו"ד אוחיון: "שבועיים לפני הגשת תביעה נזכרת שהכניסה אליה נכנסתם היא לא 62 אלא 64?".
בשלב הזה מסלאווי חזר על דבריו, והעלה אפשרויות שונות לסיבת התיקון.
אחרי מסלאווי עלה אל דוכן העדים שוטר נוסף שהשתתף בפשיטה. בחקירתו התגלו מספר סתירות מול דבריו של מסלאווי. בין היתר, התברר גם שהמשטרה לא העמיקה בחקירה, ולא בדקה את חוזה השכירות של המקום, כדי לוודא מי חתום עליו, ומיהו מנהל מועדון ההימורים בפועל.
בדיון שהתקיים השבוע (4.5), העיד רפאילוב בעצמו. הוא סיפר כי נהג להגיע אל המקום לעיתים, לבקשת אדם מסוים בשם בדרי, ששילם לו 50 שקל עבור שעה או שעתיים של עבודה. רפאילוב המשיך וטען, כי הוא אינו הבעלים של המקום. לשאלות שנשאל השיב, כי נכח במקום כדי לשרת את באי המקום, בין אם בהכנת נס קפה ובין אם בקפיצה למסעדה הקרובה להביא עבור מי מ"השחקנים" שווארמה.
 |
| אחד המחשבים במקום (צילום מתוך תיק החקירה) |
שלב הסיכומים
התובע שביקש לדחות את שלב הסיכומים למועד אחר וסורב על ידי השופט טען בסיכומים כי עדותו של רפאילוב בבית המשפט היתה מניפולטיבית ובלתי הגיונית, וביקש להרשיע אותו.
מנגד, עו"ד אוחיון חזר על מחדלי החקירה כפי שעלו במהלך חקירת העדים, והדגיש כי החיפוש שערכה המשטרה אינו חוקי, ולפיכך גם הראיות שהושגו בעקבותיו אינן חוקיות. עו"ד אוחיון הוסיף וטען, כי השוטרים שפשטו על המקום גבו מרפאילוב הודעה מבלי שהוא קיבל את הזכות להתייעץ עם עורך דין.
 |
| השופט מוחמד עלי |
הסנגור התייחס גם לתופעת "הקוף הקלאסי": "הרבה פעמים המשטרה שמחה לגלות במקומות הללו מי שמכונה 'קוף', אותו אדם שהמנהלים האמיתיים מחזיקים בשטח. אותו קוף קופץ, מודה כי הוא מנהל המקום והמשטרה מסמנת 'וי' בסטטיסטיקה. זה פשוט לעוות את הדין. המשטרה לא עשתה כל פעולה כדי לבדוק מי באמת מחזיק במקום. לא בדקו מי הבעלים של המקום ולא הגיעו למחזיק האמיתי. אם התופעה הזו כל כך חמורה, היה אפשר לעשות הרבה פעולות מתוחכמות…".
בשלב הזה, השופט עלי הפסיק את שלב הסיכומים והמליץ לתובע לבטל את כתב האישום.
בחלוף מספר דקות, התובע אכן עשה זאת. משמעות ביטול האישום, היא זיכויו של רפאילוב מהמיוחס לו בכתב האישום.
