העד והאתרוג: עד המדינה נגד דוד ביטן מתכחש להיותו עד מדינה

העד המרכזי נגד ח"כ דוד ביטן, מנהל חנות שנטען כי היה מאעכר עירוני ותיווך וקבלת כספי השוחד, יד ימינו לשעבר של הנאשם שלפי כתב האישום פעל גם כמלבין הון פרטי ומכונה "הבנקאי האישי" של ביטן, מנסה כעת על דוכן העדים בבית המשפט להתכחש למעמדו כעד מדינה וטוען כי הוא שותף לעבירות ועד תביעה רגיל.

ואכן, פורמלית, על ההסכם של העד עם הפרקליטות לא הופיע הביטוי "הסכם עד מדינה" אלא "הסכם" בלבד. כעת מתברר כי העד התנגד לחתום עם המשטרה והפרקליטות על מסמך עם הכותרת הזו. "אם הייתי רואה שכתוב בהסכם עד מדינה, לעולם לא הייתי חותם על ההסכם", אמר העד על דוכן העדים בפתח חקירתו הנגדית (4 ספטמבר), מה שהקפיץ את צוותי ההגנה של הנאשמים ומעורר פולמוס משפטי בנושא.

העד התעקש על הגדרותיו. "בשום אופן לא הסכמתי להיות עד מדינה. נעצרתי ב-3 לדצמבר 2017, המצב שלי היה לא קל, לא ידעתי מה היקף המידע שיש למשטרה. אחרי 10 ימים כשהתחלתי להבין מה יודעים, שכל כך הרבה זמן אני במעקבים בהאזנות ותצפיות, הבנתי שיודעים הרבה, והחלטתי שאני מוכן לספר מה שאני עשיתי ולקבל עונש. אני מצטער שמהעדות שלי ייפגעו עוד אנשים, הייתי מעדיף לקבל את העונש לבד".
בשנים האחרונות נהוג יותר ויותר שעדי מדינה מרצים מאסרים, גם אם מתונים יחסית, אבל העד המדובר הסביר כי הוא ביקש להימנע מההגדרה הזו מאחר ולפי תפישתו עד מדינה הוא מי שיוצא נקי מעונש: "אני ביקשתי להיענש. לא הייתי מוכן לצאת נקי, אני לא חושב שאני צריך להפליל אנשים ולצאת זכאי, ובכלל, אני חושב שאני מקבל עונש לא קל".

לפי כתב האישום, העד המדובר היה מעורב בלא פחות משבע עסקאות שוחד של ביטן מול שבעה אנשי עסקים שונים, בין השנים 2012 עד 2017 ובשווי של מעל מיליון שקל. מכאן, במסגרת ההסכם שחתמה פרקליטות מיסוי וכלכלה איתו בתמורה להפללת חבר הכנסת ביטן, סוכם כי הוא עצמו ירצה בסיום המשפט 15 חודשי מאסר וישלם מעל שלושה מיליון שקל בחילוט וקנסות. ללא ההסכם, העונש בפניו היה צפוי לעמוד העד אילמלא חתם על ההסכם היה כבד הרבה יותר, בדומה לזה הנשקף לביטן אם יורשע.
עד המדינה העיד בחקירתו הראשית מ-20 יוני (קראו בהמשך) כי הפוליטיקאי הממולח ביטן בתפקידיו כסגן ראש עיריית ראשון לציון וחבר כנסת הפעיל אותו כצינור לגביית שוחד עבור התערבות של ביטן לטובת יזמי נדל"ן וחילוץ פרויקטים שנתקעו.

כאמור, על רקע התכחשות העד להגדרתו בתחילת חקירתו הנגדית, הסנגורים של ביטן והנאשמים האחרים, בינהם עורכי הדין דרור מתתיהו, גדי זילברשלג, שרון כהנא, טליה גרידיש ואחרים, טענו כי העד הוא שקרן שגבה מאות אלפי שקלים מיזמים ללא ידיעתו ומעורבותו של ביטן. לפי הסנגורים, העד בודה מהרהורי ליבו כדי לחלץ את עצמו מהעבירות שהוא עצמו ביצע תוך ניצול קרבתו לביטן, אחד האנשים החזקים בעיריית ראשל"צ ובכנסת. לפי קו ההגנה, עד המדינה פעל מיוזמתו האישית בעיריית ראשון לציון ודרש מיזמים תמורה עבור פתרונות לבעיות מוניציפלים ושחרור "פקקים" בירוקרטיים שעיכבו את עסקיהם, בעיקר בתחום של הגדלת זכויות בנייה.

עו"ד מתתיהו הטיח בעד בפתיחת החקירה הנגדית כי תמורת הטלת האחריות על ח"כ ביטן הוא קיבל טובות הנאה, הקלה משמעותית בעונש על העבירות שביצע, ולכן יש לבחון את דבריו כעד מדינה בעל אינטרס להתחמק מעונש, וכמי שיש לדרוש סיוע לעדויותיו ולדקדק בכל אחת מאמירותיו. הסנגור הציג מזכרים שכתבו מפקד יאח"ה לשעבר תנ"צ כורש בר נור וראש צוות החקירה רפ"ק לילית טייבר בזמן אמת, ובהם דברי הסבר על משמעות ההסכם איתו חרף נסיונו "ללכת עם ולהרגיש בלי".

שופטת בית משפט המחוזי, דנה מרשק מרום, הבינה את הסוגייה שעלתה לדיון וביקשה את התייחסות הפרקליטות.
התובעת שמנהלת את התיק, עו"ד אתי בן דור, הודתה כי בהגדרה הפורמלית אכן יש בעיה אבל הבהירה כי המשמעות המשפטית של ההסכם זהה להסכם עד מדינה. לדבריה, במסגרת ההסכם העד התחייב להעיד על כל עסקאות השוחד שביצע, לכאורה, יחד עם ח"כ ביטן מול אנשי עסקים שונים, ואת הכספים שניהל והחזיק עבורו כשותף לעבירה. הפרקליטות הבהירה גם כי בדומה לכל עד מדינה, לאור טובת ההנאה שקיבל בעונש עדותו תצטרך "סיוע" בדמות ראיות תמיכה חזקות שעד תביעה רגיל אינו נדרש להן.
בהקשר זה יש לציין, כי למעשה התובעת העלתה את רף הראיות שיידרש בתיק הזה, שכן בעבירות שוחד אין בחוק חובה בסיוע לעדויות של עדי מדינה.

"זה עד מדינה שפותח צוהר בפני בית המשפט על שורה ארוכה של פרשות במשך שנים", הבהירה התובעת בן דור את מעמדו כבר בתחילת חקירתו הראשית (20 יוני), אלא שאז ההגדרה לא הקפיצה את העד. "בעמדת האזנת סתר שהייתה במשרדו של העד נקלטו כ-2000 שיחות רלוונטיות שהוא קיים. לעד הוצגו גם שורה של צ'קים עליהם הוא סיפר בחקירת המשטרה, הוא דיבר על הסכומים, על החשבוניות, בנוסף הוצגו לו התכתבויות".

עדות מנהל הקופה
באופן מוזר, תיק ביטן זוכה למעט מאוד סיקור עיתונאי, למרות שמדובר במגה-תיק נגד ח"כ מרכזי במפלגת השלטון, יו"ר הקואליציה לשעבר, ולמרות החומרה יוצאת הדופן של התיק עם פרשיות שוחד מהותיות, כסף מזומן ושני עדי מדינה.
כלי התקשורת הגדולים מרבים לראיין את ביטן בעניינים הפוליטיים, בעיקר על הרפורמה המשפטית, אולי משום שהוא חבר הכנסת היחיד כמעט בליכוד שמתבטא נגד הקו הקיצוני של שר המשפטים יריב לוין. הרושם המתקבל הוא של "איתרוג" חבר הכנסת הסימפטי שמנהל יחסים חמים עם מפיקים ומראיינים המציגים אותו באור חיובי, אולי זה יעזור לעניינו המשפטי, מי יודע. אפילו את הבקשה של ערוץ 13 לבטל את איסור הפרסום על זהות עד המדינה, אפשר לראות ככזו המבקשת לסייע לביטן, שכן היא מחלישה את העד ולכן בית המשפט דחה אותה.
כך או כך, תוכניות התחקירים הנוקבים בערוצים והכותבים המושחזים בעיתונים הכלכליים ממעטים לסקר את המשפט, כך למשל, העדות הדרמטית של עד המדינה נגדו זכתה לאזכורים ספורים ודלים חרף הדברים החמורים שנאמרים בה, כפי שהם מפורסמים כעת ב"פוסטה" לראשונה בהיקף מלא כמעט.

בתחילת העדות הראשית התובעת בן דור שאלה על העימות מול ביטן במשטרה.
העד: "היה לי מאוד מאוד קשה. החברות בינינו היתה חברות אמת… הלוואי ואני יכול לקחת הכל עליי, הלוואי יכפילו את העונש ואני לא אצטרך שהוא ייכנס (למאסר), אני יכול להתמודד עם זה… היו לנו שתי מערכות יחסים. אחת חברות אמיתית ואחרת בענייני כספים".
התובעת שואלת על נסיבות ההיכרות שלהם. העד טען שהכיר את ביטן רק ב-2012 כשחבר שלו, קבלן פינוי פסולת, ביקש עזרה מול העירייה. "ביטן עזר בלי עניין מיוחד והתקרבנו… היינו המון ביחד, ליוויתי אותו גם בבחירות לעיריה ב-2013 ובבחירות לכנסת ב-2015. הייתי נוסע עם דוד לפגישות עם פעילים, חברי כנסת, לכנסים, הוא היה בא אלי למשרד (בחנות). שיתפנו אחד את השני בכל דבר, גם באישי וגם בעבודה, היינו נפגשים כל יום. גם אחרי שדוד נבחר לכנסת נפגשנו כמעט כל יום בבוקר מוקדם או בלילה, בעיקר במשרד שלי, קצת בבתים".

התובעת: למה היה חשוב לך להיות בקשר עם ביטן?
העד: "הוא איש מדהים. וגם יש איזשהו כיף להיות עם מישהו שהוא חזק, שיש לו חברים. אנשים מאוד מכבדים את דוד. הוא החזיק בתיק ההנדסה בעירייה וידע לפתור דברים… כל האנשים שנפגשתי איתם וחברי הכנסת ידעו שאני בקשר עם דוד, אז כולם כיבדו… בהקשר הזה הגיעה איזו בקשה מחברת דניה סיבוס להיפגש איתי…".
ספר קודם, מה ידעת על מצבו הכלכלי של ביטן באותה תקופה.
"כשהכרתי אותו לדוד לא היה כסף… יש לו דירה בבניין מאוד ישן בראשון לציון, הוא השכיר אותה, שום דבר מעבר… ידעתי שהוא עבר בעיה כשנתן צ'קים אישיים שלו עבור קבוצת כדורגל.. דוד סיפר לי שנפל כלכלית כי הוא נתן צ'קים לשחקנים ואנשים באגודת הספורט הזאת, הפועל ראשון בכדורגל, והיה ערב לחובות של הקבוצה. כשהיא הסתבכה (גורמים שונים) פרעו את הצ'קים של דוד או שהצ'קים חזרו. היתה לו הגבלה בבנק והוא סיפר לי שעבר תקופה קשה מאוד".

איך התנהלה המערכת הכספית בינך לבין ביטן?
"היו פעמים שדוד היה עוזר למישהו, והאדם היה משלם עבור זה. הייתי מקבל ממנו צ'קים ופורט אותם בצ'יינג' או מפקיד בחשבון החברה שלי כנגד חשבונית. הייתי מנהל רישום של קבלת הכסף ורושם על פתק את היתרה וההתחשבנות מול דוד.. כך זה התנהל… כשהתחלקנו בכסף, הייתי רושם חצי לזכותו של דוד, וחצי הייתי לוקח לעצמי, אבל החזקתי גם חלק עבור דוד והיו פעמים שהוא ביקש שאשלם לגורמים מסויימים מתוך הכסף שאצלי".
דוד היה ביתרות זכות וחובה מולך?
"לרוב הוא היה במינוס… עידכנתי אותו כל הזמן מה היתרה. שמרתי את הפתקים של ההתחשבנות במשרד או עליי… מדי פעם הייתי פותח פתקים חדשים ומשמיד את הישנים אחרי שביטן היה מאשר את היתרה העדכנית. על הפתק הייתי רושם שם קוד, לא את השם של דוד, שאם חלילה פעם מישהו ימצא את הפתק, לא יהיה שום קשר אליו".
למה הוא היה צריך שזה יעבור דרכך?
"אלה כספים שהוא לא יכול לקבל אותם, כי זה אסור, ואני יכולתי להוציא חשבונית (לבעלי העסקים ששילמו, ז"ק)… נוצרה בינינו מערכת יחסים של אמון. הייתי המנכ"ל של דוד, הגזבר שלו, מנהל הקופה".
בפרק הבא: כך ערבב עד המדינה את הג'רושים עם דוד ביטן, הצינור להלבנת הכספים מספר על השוחד מהיזם מול עיריית ת"א, הקומבינות עם דניה סיבוס, ראשון סנטר ועוד