שר המשפטים יריב לוין שיגר מכתב חריף ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה, ומאשים אותה: "התנהלותך מותירה פעם אחר פעם את הממשלה ואת שריה, ללא יעוץ משפטי וללא הגנה משפטית, באופן שהביא לאובדן אמון. במצב שיצרת, נמנע קיומם של יחסי עבודה תקינים מינימאליים בין הממשלה ושריה, לבין מי שאמורה להעניק להם ייעוץ משפטי שוטף. זאת, בדרך שאין לה אח ורע בעולם כולו…".
הנוסח החריף נראה כשלב מתקדם לקראת פעולה אקטיבית שנרקמת על ידי השר לוין, להדחת היועצת המשפטית.
הסכסוך הנוכחי בין השר והיועמ"שית נוגע לעתירות שהוגשו לבג"ץ עקב אי-כינוס הוועדה לבחירת שופטים על ידי ראש הוועדה, השר לוין. היועמ"שית הודיעה כי תצטרף לעמדת העותרים (כגון התנועה לאיכות השלטון) נגד השר, המבקשים להוציא לו צו ולחייב אותו לכנס את הוועדה בהרכבה הנוכחי.
קצפו של לוין יצא על עמדה זו, ובעיקר על כך שהיועמ"שית הודיעה שהיא תייצג את השר והממשלה בבג"ץ, כמקובל, ולא יינתן לשר לוין ייצוג פרטי נפרד לעמדתו (באמצעות עו"ד אחר). הדיון בבג"ץ אמור להתקיים ב-7 בספטמבר.
לוין קרא את תשובתה של היועמש"ית לבג"ץ וכתב: "לא נראה שנעשה מאמץ כלשהו לייצג את עמדתי… אני סבור כי תפקידו של היועץ המשפטי לממשלה הוא לייצג את הממשלה ואת חבריה, לצד מתן ייעוץ כדי לקדם את מדיניותם. לכן הבהרתי שאני מבקש כי תמלאי את תפקידך, ותייצגי אותי ואת עמדתי באופן מלא, תוך הפניית תשומת לב בית המשפט להבדלי הגישה בינינו לעניין אופי הסמכות".
לוין כתב: "בפועל, כל מי שקורא את התגובה מטעמך, יחשוב שמדובר בכלל בעתירה כנגדי, ולא בתשובה מטעמי. מעבר לאזכור עמדתי כפי שהעברתי אליך, התגובה כולה עוסקת בהצגת עמדה קיצונית התומכת לחלוטין בעמדת העותרים, ללא כל בדל של ניסיון לתמוך את עמדתי ולו במרכיב אחד".
לוין מאשים את היועמ"שית: "לשיאם מגיעים הדברים כאשר את, כמי שמייצגת אותי, מבקשת שיוצא כנגדי צו בדיוק כפי שמבקשים העותרים! הלזה ניתן לקרוא ייצוג? האם קיים במקום כלשהו בעולם, אפילו במדינות לא דמוקרטיות, מצב שבו מי שאמור לייצג צד להליך מבקש שיינתן פסק דין נגד הצד הוא מייצג? איך ניתן לכנות הליך משפטי שבו במקום שני צדדים, מגיע עורך הדין של אחד מהם ומייצג אף הוא את עמדת הצד השני? האם הדבר אינו משול למשחק כדורגל שבו משתתפת רק קבוצה אחת שבועטת לשער ריק?".
השר ממשיך במתקפתו החריפה: "גם בסטנדרטים הלא מקובלים בהם מתנהל הייעוץ המשפטי לממשלה בהובלתך, מדובר בשיא נוסף של יחס מזלזל, ורמיסת זכותי הבסיסית כבעל דין לקבל ייצוג הולם בבית המשפט, בעתירות המופנות כלפי. הותרתי באפילה, בסמוך מאוד למועד האחרון להגשת תגובה מטעמי (לבית משפט), והותרתי בפועל ללא ייצוג וללא יכולת להבטיח שעמדתי תובא במלואה בפני בית המשפט, מהווים פגיעה קשה בזכויותי כבעל דין, כשר בממשלה, בזכויות הציבור בשמו אני פועל, ופגיעה קשה בהליך המשפטי עצמו".
לטענת לוין, "מאז תחילת כהונת הממשלה ה-37, הממשלה ושרי הממשלה נותרים פעם אחר פעם ללא ייצוג וללא ייעוץ משפטי בעניינים מהותיים… הייעוץ המשפטי לממשלה מציג פעם אחר פעם בפני הכנסת ובג"ץ עמדות קיצוניות, המנוגדות לחלוטין לעמדת הממשלה ושריה".
לוין מונה את ההתנגשויות הנוספות: "רק לאחרונה החלטת שלא לייצג את עמדת הממשלה בעתירות שהוגשו לעניין תיקון החוק בנושא הנבצרות. החלטת להימנע מייצוגם של השרים דוד אמסלם ושלמה קרעי בתיק בעניין (הדחת יושב ראש) דואר ישראל. כמו כן הודעת על סירובך לייצג את הממשלה בעתירות הנוגעות לתיקון לחוק יסוד:השפיטה – עילת הסבירות. יתר על כן, הגדלת לעשות והודעת לבית המשפט על התנגדותך התמוהה לבקשת הממשלה לדחיית הדיון והמועד להגשת תשובה בעתירות אלה. זאת, משל היועץ המשפטי הוא חלק מהעותרים, ולא גורם האמון על זכויותיה של הממשלה".
עדכון 31.8 – היועמ"שית ללוין: "ציפיותיך לא לגיטימיות"
הערב, היועצת המשפטית לממשלה השיבה ללוין באופן חד וכתבה לו: "איומים בפיטורים לא ירתיעו אותי".
מיארה כתבה: "דבריך מתעלמים מחובתו המקצועית של היועמ"ש להקפיד על כך שפעולות הרשות המבצעת יעלו בקנה אחד עם החוק. תפקידו של היועץ המשפטי הוא לסייע לממשלה להגשים את מדיניותה, בגבולות הדין. מערך היעוץ המשפטי פועל למילוי חובה זו".
מיארה כתבה כי לצד זאת, "חובתו המקצועית של היועמ"ש להתריע בפני כל ממשלה על מהלכים המנוגדים לדין, במקרים בהם היא פועלת ללא סמכות או מאתגרת קיום הליכים תקינים, ומקבלת החלטות המשפיעות על הציבור או זכויות הפרט, בלא תשתית עובדתית. חובת היעוץ המשפטי לעמוד על כשלים אלה. זוהי המשמעות של שמירת סף".
לדברי היועמש"ית, "השתקת היעוץ המשפטי במקרים בהם הממשלה פועלת בניגוד לדין, פוגעת פגיעה קשה בשלטון החוק". לדבריה "היועצת המשפטית לממשלה מסייעת לממשלה, וגם ממלאת את תפקידה וחובתה כלפי הציבור (שני תפקידים, ז.ק). הציפיה לפיה היועץ המשפטי יחריש קולו במסגרת בירור עתירות, ויימנע מלשמש כשומר סף – היא ציפייה לא לגיטימית. האשמות חסרות שחר, כמו גם איומים בפיטורים הנשמעים באמצעי התקשורת, לא ירתיעו אותי ואת אנשיי מלהמשיך למלא את תפקידנו".
היועמ"שית הוסיפה ביחס לעתירה, בגינה פרצה המחלוקת האחרונה: "כידוע אתה נמנע מכינוס הוועדה לבחירת שופטים. זאת חרף הנתונים המלמדים כי העומס על השופטים הוא חריג, החוסר בתקנים הוא רחב היקף והדבר משליך באופן מהותי על איכות השירות שניתן לאזרחים".
