תיק הלבנת הון נגד עמותת חברה קדישא "חסדי דוד" ליוצאי בוכרה בירושלים, החל בתפיסת כל רכושה של העמותה בשווי 20 מיליון שקל – ונגמר בפיצויים של כחצי מיליון שקל לרוכשי קברים שאת מחירם העמותה הפקיעה. כל יתרת הכספים יוחזרו לעמותה המנוהלת עכשיו על ידי מפרקת מטעם בית המשפט, וישמשו להמשך פעילותה, ללא חילוט נוסף. כך נקבע בהסדר שהביא את התיק הפלילי לסיומו.
בעוד המדינה טענה כי העמותה גבתה במרמה שבעה מיליון שקל מרוכשי חלקות קבר, בתי המשפט המחוזי והעליון קבעו בשלב בחינת צווי התפיסה כי הראיות מצביעות על מרמה בשווי חצי מיליון שקל בלבד. חוק שירותי דת קובע מחיר מרבי לחלקה, שנע בשנים הרלוונטיות בין 10-19 אלף שקל. לחלק מהרוכשים הוצג מצג שווא לפיו מחיר החלקה גבוה יותר, ומאחרים נדרשה תרומה, שבלעדיה העסקה אינה יכולה להתבצע. אלא שהמדינה טענה כי ב-635 מקרים גנבה העמותה כספים, בעוד התשתית הראייתית שהניחה התבססה על עדויות 43 מתלוננים בלבד.
כתב האישום הוגש רק נגד העמותה, ללא קיומו של נאשם בן-אנוש משום שהמנכ"ל הקודם שלה נפטר. עו"ד ניר ישראל מונה לייצג את העמותה בהליך הפלילי, בעוד עו"ד חנית נוב אשר מונתה כמפרקת וכמנהלת המיוחדת בהליך האזרחי, הובילה בסופו של דבר הסדר לפיו העמותה הורשעה בעבירות מרמה והלבנת הון, בסכום של חצי מיליון שקל, כאשר שאר הכספים יחזרו לשליטתה.
שופט בית המשפט המחוזי בירושלים דניאל טפרברג שאישר את ההסדר קבע כי "ראה לנגד עיניו את חשיבות הבראת העמותה, השירות שאמורה לתת לציבור אשר יבקש לרכוש קברים, ובלבד שהדבר ייעשה בשקיפות".
הפרקליטות מסרה לבית המשפט כי "ההסדר מחד מאפשר את המשך פעילות העמותה במסגרת הליך של הבראה, ואנו סבורים שיש חשיבות ציבורית להמשך הפעילות של העמותה העוסקת בקבורה לפי המנהגים של העדה הבוכרית. מאידך ההסדר מבטא הוקעה ציבורית של פעילות העמותה בניגוד לחוק, ותיקון המצב והשבת כספים למתלוננים". לקוחות נוספים יוכלו להגיש תביעות חוב בהליך הפירוק.
