דניאל חקלאי – משרד עו"ד
פלילי | צווארון לבן | דין משמעתי
עו"ד אייל בסרגליק
פלילי | כלכלי | אזרחי | עסקים ונדלן | אסירים
עו"ד אלון דוידוב
פלילי | כלכלי | צבאי
עו"ד ג'וליאן חדאד
עבירות מס | הלבנת הון | יצוג מול רשויות המס וחקירות

בניגוד להצהרות המלחמה בפשיעה: האוצר תומך בכלכלת המזומנים במגזר הערבי

מצד אחד, הרשויות הבטיחו מלחמת חורמה בהון השחור. מצד שני, הכנסת מאשרת פטור מהגבלת מזומנים בעסקאות של סוחרים ישראלים מול פלסטינים תושבי השטחים. וכל זה בזמן שאיסור השימוש במזומן הורחב בכל יתר העסקאות
אביגדור ליברמן (צילום: יונתן סינדל, פלאש 90)

ועדת החוקה של הכנסת אישרה היום תיקון לצו המקשיח את ההגבלות על עסקאות במזומן (27 אוקטובר).
כזכור, מאז ינואר 2019 אסורות על פי חוק עסקאות וביצוע תשלומים במזומן בהיקף של יותר מ-11 אלף שקל עם בית עסק, או יותר מ-50 אלף שקל בין אנשים פרטיים. ההגבלות אף חמורות יותר מכפי שנראה על פניו: בעסקאות מעל התקרה הרשמית (למשל קנייה בשווי 20 אלף שקל), מותר לשלם במזומן רק עשרה אחוז, והסכום של 11 אלף שקל במזומן הוא רף תקרה.

לפי התיקון שאישרה ועדת החוקה היום, הרף המאושר לתשלום במזומן במשק יירד עוד. התקרה החוקית לעסקה במזומן עם בעל עסק תהיה 6,000 שקל במקום 11,000 שקל, ותקרת המזומן בין אנשים פרטיים תרד ל-15 אלף במקום 50 אלף שקל, למעט בעסקאות רכב יד שנייה. התיקון ייכנס לתוקף באוגוסט 2022.

בנוסף אישרה הוועדה לראשונה שיעורי קנסות מנהליים שיוטלו על על אנשים פרטיים שיפרו את החוק (עד כה הוטלו קנסות מצומצמים רק על בתי עסק, והאכיפה היתה מוגבלת). שיעורי הקנסות ינועו בין 10 ל-25 אחוז מגובה ההפרה במזומן.

מדובר באישור לצו שנחתם על ידי שר האוצר אביגדור ליברמן. קידום הצו והגבלת אזרחי ישראל משימוש במזומנים, עומדים בניגוד גמור ואבסורדי לפטור שהחליט אותו משרד אוצר להעניק מעמידה בחוק, לישראלים המבצעים מסחר עם פלסטינים.

לאתר "פוסטה" נודע כי בשקט-בשקט פרסם משרד האוצר בסוף השבוע האחרון תזכיר המאריך את הוראת השעה הפוטרת אזרחים ישראלים מהגבלות שימוש במזומנים, כל עוד הם מבצעים עסקאות עם פלסטינים תושבי השטחים. קראתם נכון: חוק צמצום המזומנים אינו קיים, ולא נקבעה תקרה אסורה כלשהי לשימוש במזומן, כאשר מדובר בעסקת קנייה ומכירה עם תושב שטחים. במקור, כאשר נחקק לראשונה החוק המגביל שימוש במזומנים בישראל, ניתן פטור לעסקאות עם פלסטינים רק למשך שלוש שנים. בשבוע שעבר הודיע האוצר כי הוראת הפטור תוארך בשנה נוספת, עד סוף 2022.

בשלוש השנים מאז נחקק החוק – כמות המזומנים במשק עלתה ב-35 אחוז (צילום ארכיון להמחשה: משטרה)

כזכור, חוק צמצום השימוש במזומן שנחקק בשנת 2019, הוצג ככלי מרכזי למאבק ב"כלכלה השחורה" הלא מדווחת בכל מגזרי המדינה. בנוסף, המשטרה והרשויות מבטיחות בתקופה האחרונה לצאת ל"מלחמת חורמה" בפשיעה בחברה הערבית. בעיית הפשיעה, ובעיית ה"כסף שמחוץ לבנק" אינן ייחודיות למגזר מסוים, אך שתיהן הגיעו לנקודת רתיחה בחברה הערבית.

על רקע זה, קשה להבין איך מצד אחד הרשויות מבטיחות "אגרוף ברזל" נגד ארגוני הפשיעה, אכיפה כלכלית ומבצעים מיוחדים נגד עבריינים ב"מגזר" – ומצד שני, אישור מתן פטור בעוד שנה לעסקאות במזומן, בכל סכום, בין אזרחים ישראלים ופלסטינים. הפער מתחדד על רקע ההקשחה הנוספת בהגבלות על העברת מזומן בין ישראלים.

בדברי הסבר שפרסם האוצר להארכת הפטור, נאמר כי המטרה היא לאפשר המשך מסחר עם פלסטינים, "שנגישותם לאמצעי תשלום חלופיים לכסף מזומן (כמו כרטיסי אשראי למשל, ז.ק) היא מוגבלת". החוק מחייב דיווח לרשות איסור הלבנת הון על כל עסקת מזומן עם פלסטינים ביותר מ-50 אלף שקל, אך ביצוע העסקאות אינו אסור.

לכאורה, מתן הפטור נועד לסייע לישראלים הסוחרים עם פלסטינים, על מנת שהאיסור על מזומן לא יהפוך אותם לעבריינים. מן העבר האחר, אומר עו"ד אורי גולדמן, בכיר בלשכת עורכי הדין, כי אישור הפטור גורם לתחרות בלתי הוגנת – במובן זה שעל סוחר ישראלי מול השטחים לא חלות אותן מגבלות החלות עליו בסחר עם ישראלי אחר. וכאמור, לא מובן איך מתן הפטור תורם לצמצום הון שחור, דווקא במגזר הערבי ששיעורי הסחר שלו מול פלסטינים אינם מבוטלים.

"לבחון קודם את יעילות ההגבלות שהיו עד עכשיו". עו"ד אורי גולדמן בישיבת הוועדה

עו"ד גולדמן הופיע אתמול בישיבת ועדת חוקה בכנסת, כנציג לשכת עורכי הדין, אשר התריעה נגד הרחבת ההגבלות על מזומן ככל שמדובר בעסקאות בין ישראלים. עו"ד גולדמן אמר לחברי הכנסת כי אין הצדקה להורדת התקרה ל-6,000 שקל, ולהגבלה נוספת על הפעילות הכלכלית של ישראלים ללא כרטיסי אשראי או חשבון בנק – ויש קודם לבחון את יעילות ההגבלות שהיו עד עכשיו.

נציג הלשכה טען כי גם התקרה של 11 אלף שקל לא השיגה את מטרתה, ואין הצדקה להקשחה נוספת. לשם המחשה נעזר עו"ד גולדמן דווקא בנתונים של האוצר עצמו, לפיהם בשלוש השנים מאז נחקק החוק – כמות המזומנים במשק עלתה ב-35 אחוז, ולא נבלמה. נציגי האוצר טענו כי משבר הקורונה "אחראי" בין היתר לפריחה "זמנית" של המזומן כנגד הרצוי.

הלשכה הזהירה כי צמצום השימוש החוקי במזומנים יגביר את הקשיים של השכבות החלשות בחברה הישראלית ו"מודרי אשראי", אך גם של עצמאים ועסקים קטנים הנאבקים לשרוד ומתנהלים במזומן או בעזרת ניכיון צ'קים נוכח הגבלות על חשבון הבנק.

חלק מהביקורת חלחלה גם לחברי הכנסת. יו"ר ועדת חוקה, ח"כ גלעד קריב, הטיל ספק במהלך הדיון אתמול בתחזית שהציגה רשות המסים, לפיה גביית המס צפויה להתרחב ב-300 מיליון שקל בזכות צמצום "כלכלת המזומנים" השחורה. ח"כ קריב גם נזף ברשות המסים על כך שלא דיווחה על תוצאות חוק הגבלת המזומנים בכל שנה, כפי שהיא מחויבת.

ביקורת מקצועית לחוד והחלטות לחוד. יו"ר הוועדה גלעד קריב (צילום: יונתן סינדל, פלאש 90)

אפילו היועצים המשפטיים של הוועדה בכנסת הצטרפו לאותה ביקורת: "הממשלה לא העבירה לוועדה נתונים כלשהם שאמורים להוות את התשתית העובדתית שהובילה להחלטת של השר לבקש את הורדת הסכומים. לטיוטת הצו לא צורף כל מחקר כלכלי או נתונים שתומכים בצורך בהורדת הסכומים, שמתייחסים לשאלה כיצד השפיע החוק על העסקים בישראל", נאמר בנייר עמדה של הייעוץ המשפטי לוועדת חוקה.
ביקורת מקצועית לחוד והחלטות לחוד: קריב וחברי הכנסת של הקואליציה קיבלו את "דין התנועה" (המשמעת הקואליציונית) ובישיבת בזק נוספת אישרו את הצו אשר ייכנס לתוקף כאמור במהלך שנת 2022.

השארת תגובה

Comments icon

סמן כאן שאינך רובוט

נבנה על ידי אנגורה מדיה
דילוג לתוכן