העליון החמיר בעונש של אברהם נניקשוילי על השוחד לפואד בן אליעזר

שתף כתבה עם חברים

21 חודשי מאסר על שוחד של מיליון וחצי שקל. השופטים: "ניתן להרשיע במתן שוחד גם מבלי שעובד הציבור יפעל לטובת הנותן"

אברהם נניקשוילי

בית המשפט העליון קיבל את ערעור הפרקליטות והחמיר בעונשו של איש העסקים אברהם נניקשוילי ל-21 חודשי מאסר, במקום 14 חודשים שהוטלו עליו בבית המשפט המחוזי. נניקשוילי הורשע במתן שוחד של מיליון וחצי שקל לח"כ בנימין פואד בן אליעזר ז"ל, והלבנת הון.

ההיכרות בין נניקשוילי לבן אליעזר נעשתה בתיווכו של ג'קי בן זקן, שותפו של נניקשוילי בחברת מנופים פיננסים ובשמן חיפושי גז. בספטמבר 2011 העביר נניקשוילי 400 אלף דולר ששימשו את "פואד" ברכישת ביתו ביפו. ההעברה הוסוותה בהסכם הלוואה פיקטיבי שתנאיו לא מולאו. באוקטובר 2013 חתם השר לשעבר על תצהיר והעיד לטובת ערעור מס של נניקשוילי על שומה של 350 מיליון שקל – בן אליעזר תמך בטענת איש העסקים כי הוא אינו תושב ישראל לצורך תשלום מסים. בעדותו השיב בן אליעזר בשלילה לשאלה האם קיבל סיוע מנניקשוילי.

איש העסקים הורשע במתן שוחד כבר לאחר פטירת הח"כ. השופט בני שגיא, שהרשיע אותו בבית המשפט המחוזי, קיבל את טענת נניקשוילי כי התקיימו ביניהם יחסים חבריים, אבל לצד זה קבע השופט שגיא כי התקיים מניע פסול שבבסיסו אינטרס כלכלי במתן השוחד.

בנימין פואד בן אליעזר ז"ל

נניקשוילי ערער על ההרשעה, באמצעות סוללת עורכי דין, ירון קוסטליץ, נתי שמחוני ויואב סננס, וטען שלא היתה מטרה פסולה במתן הכספים, וכי לא ניתנו "בעד פעולה במסגרת תפקידו" של בן אליעזר. הפרקליטות ערערה מנגד וטענה כי העונש קל.

בית המשפט העליון שוב מעביר בפסק הדין מסר של החמרה בעבירות שוחד, ותמיכה בפרשנות מרחיבה של העבירה. "יחסי ידידות וחברות בין הנותן למקבל אינם מהווים חיסיון מפני הרשעה בעבירת שוחד", כתבו בפסק הדין השופטים ניל הנדל, ענת ברון ועופר גרוסקופף.  "בבסיס העברת הכספים לבן אליעזר, ולצד יחסי החברות, עמדה גם מטרה פסולה… יכול להיות שאדם רוצה לתת כסף לעובד ציבור, ולעזור לו מתוך מניע חברי, אך אם הוא מקיים את כל רכיבי העבירה של מתן שוחד ואת המחשבה הפלילית הנדרשת, כי אז בוצעה עבירה פלילית… השאלה של דומיננטיות המניע החברי או ה'אחוז' שלו אינה מכריעה".

בכל תיק שוחד שמגיע לבית משפט העליון, במיוחד בתקופה הזו נקבעות הכרעות שיפוטיות עקרוניות, שגם הסנגורים של שאול אלוביץ ובנימין נתניהו יקשיבו להם, למרות השוני המובהק בין התיקים. כך, השופט הנדל ציין בפסק הדין שפורסם היום, כי לגבי "סוג טובת ההנאה שיכול לעלות לכדי שוחד – המחוקק נקט בהגדרה מרחיבה, כדי שלא לתחום את דרכי השוחד בגבולות נוקשים". וכן: "הקשר הסיבתי שיש להוכיח הוא פוטנציאלי, ולא קשר שמומש… לא פעם ניתן השוחד ללא קשר לפעולה מסוימת המצויה באופק הסמוך, אלא כמעין 'השקעה' של נותן השוחד. העבירה של מתן שוחד מתגבשת כבר במועד הנתינה, בכפוף לקיום הנסיבות והמחשבה הפלילית, ואין צורך שעובד הציבור יפעל לטובת הנותן. דרישת החוק היא להוכיח שהמתת ניתנה בעד הפעולה: כמעין תמורה מוקדמת לה".

מהמחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה נמסר: "בית המשפט העליון העביר מסר, כי קשרי חברות בין עובד ציבור לנותן השוחד אינם מהווים הגנה מפני הרשעה בעבירת השוחד, לאור אופיים של יחסי תן-וקח שפעמים רבות מערבים קשר מקצועי וקשר חברי. כמו כן, העביר בית המשפט מסר כי יש להחמיר בענישתם של נותני שוחד על ידי הטלת מאסר לתקופה משמעותית".

השארת תגובה
הירשם
להודיע ​​על
0 Comments
משוב מוטבע
הצג את כל ההערות