עו"ד שגיא זני: "נדרשת התערבות חקיקתית בנושא אי הרשעה"

שתף כתבה עם חברים

לא פעם קורה כי בחורים צעירים מורשעים בעבירות סמים קלות בשל אי שוויון בפסיקה. עורך דין שגיא זני עם ביקורת ומסקנות כלפי בית המשפט והמחוקק: "מנגנון מיושן שחייב להשתנות"

עו"ד שגיא זני

סעיף 71 לחוק העונשין (תשל"ז – 1977) קובע את המסגרת המאפשרת לבית המשפט להימנע מהרשעת אדם, אפילו אם ביצע עבירה פלילית. אולם, קיימים קריטריונים המאפשרים לעשות שימוש במנגנון אי הרשעה. בפסק דין שנודע בתור "הלכת כתב" קובע בית המשפט העליון את התנאים הנדרשים לכך. לעו"ד פלילי שגיא זני יש ניסיון רב בנושא, וגם לא מעט ביקורת כלפי המשפט והכנסת. אך קודם כל חשוב להבין את העניין.

"בית המשפט צריך להתאמץ ולהגמיש את הקריטריונים המיושנים של הלכת כתב"
אתה יכול להסביר את המונח "אי הרשעה"?
"הכלל הוא הרשעה, החריג לכלל הוא אי הרשעה. בפסק דין ישן נושן, תמר כתב, נקבעו קריטריונים לאי הרשעה. העבירה לא חמורה מדי. בעבירות סמים הנורמה הייתה שהחזקת סם לצריכה עצמית יכולה להוביל לאי הרשעה. ב-2021 גם החזקת סם בכמות גדולה יותר יכולה להוביל לאי הרשעה או גידול לשימוש עצמי של מספר שתילים מינימלי. כל אלה צריכים להיות בקריטריונים של חומרת העבירה של הלכת כתב לאפשר את אותה אי הרשעה".

"הקריטריון השני מקומם וארכאי אף יותר – פגיעה תעסוקתית קונקרטית", פירט עורך דין שגיא זני. "בהלכת כתב נקבע שמה שמאפשר אי הרשעה מלבד חומרת העבירה זו פגיעה תעסוקתית קונקרטית. במקרה של תמר כתב לא היה מדובר בבחורה צעירה, אלא במורה שהייתה עלולה לאבד את עבודתה בגיל מאוחר. בודקים את הקריטריונים – האם היא באמת במסלול נורמטיבי. אבל מה קורה כאשר מדובר באנשים צעירים? איזו פגיעה תעסוקתית יש לצעירים בני 22-23? ברור שזו פגיעה ערטילאית, קשה להראות פגיעה קונקרטית. זה יוצר אי שוויון בפני החוק".

במה מתבטא אי השוויון?
"שני נאשמים שביצעו אותה עבירה של החזקת סם לצריכה עצמית. לשניהם בדיקות שתן נקיות, שניהם עשו הליך שיקומי חיובי. אחד עובד בעבודה שאם יורשע יפטרו אותו והשני עדיין לא מצא את דרכו כי הוא בן 22 או 23. אולי הוא עשה שירות צבאי משמעותי ולכן הוא לא מצא את דרכו. לכן יש פה פגיעה בערך השוויון. הדרישה לפגיעה תעסוקתית קונקרטית כקריטריון לאי הרשעה – מנגנון מיושן שחייבים לשנות אותו".

אתה יכול לתת דוגמה?
"כן. שלושה בחורים צעירים שהחזיקו סמים שנים בכמויות שונות. ללא עבר פלילי ועם מסלול חיים נורמטיבי. הם ביצעו הליך שיקומי כראוי. ביצעו בדיקות שתן ובדיקות דם נקיות. בדיקות הדם נמסרו באופן וולנטרי כיוון שהאפשרות למסור בדיקות שתן בתיקים מהסוג הזה היא אופציה ששירות המבחן מעניק בשלב מאוחר של ההליך. שלושתם הגדילו ראש ואף לפני ששירות המבחן ביקש מהם להראות בדיקות שתן נקיות, הם הלכו באופן וולנטרי לבית חולים ומסרו בדיקות דם שיוכיחו ניקיון מסמים. בעניין כולם הייתה המלצה חיובית של שירות המבחן לסיים באי הרשעה. לשלושתם – היעדר תיקים חדשים במשך שנתיים".

"המקרה השלישי הוא הטרי ביותר ועליו אפרט. הסם היה מסוג קנאביס, לא היו סמים קשים יותר. האם הוא עומד בקריטריונים של הרשעה או אי הרשעה – כל זה היה צריך להישקל ביתר שאת. זה לא נשקל במקרה הזה. מה שמנע מהתביעה להסכים לאי תביעה ולהסדר מותנה עוד בשלב מקדמי היה כמות הסם, 130 גרם, אך במציאות של היום, שנת 2021 בואכה שנת 2022, צעירים משתמשים בקנאביס".

עו"ד זני מסביר: "בחור צעיר ללא עבר פלילי יכול בקלות לעבור את המכשול ולהסביר מדוע הוא מחזיק 130 גרם. הוא משתמש בקנאביס באופן יומיומי. הוא קנה 130 גרם בשביל לא להתרועע ולא ליצור קשר עם סוחרי הסמים ולהיות תלוי בהם על בסיס שבועי. קנה, החזיק בביתו והשתמש בתדירות יומיומית. היה צריך לעבור הליך של בדיקות דם ושתן נקיות ואת המלצת שירות המבחן כדי להגיע ל"ארץ המובטחת" – אי הרשעה. בסופו של יום בית המשפט צריך להתאמץ ולהגמיש את הקריטריונים המיושנים של הלכת כתב ולתת לו את הדרך של אי הרשעה".

צילום: canva

ניצנים של שינוי
כיצד ניתן להתמודד בצורה טובה יותר עם מקרים מהסוג הזה?
"את הניצנים של השינוי אנחנו רואים בפסיקה. בשנים האחרונות בתי המשפט עושים יחס של כלים שלובים. מדיניות הסמים הקלים חודרת לתוך הפסיקה. יש הגמשה. ככל שקריטריון חומרת העבירה מוגמש יותר והחזקת הסם נחשבת לעבירה קלה יותר, כך יש נטייה להתחשב בקריטריון השני ביחס של כלים שלובים. ככל שהעבירה מוגדרת ברמה נמוכה יותר, כך יש התחשבות בקריטריון פגיעה תעסוקתית ומגמישים אותו עם הפסיקה. אצל בחורים צעירים צריכים לחשב את קונקרטיות הפגיעה ביחס לגיל, אבל עדיין אי השוויון מוגדר בפסיקה. נדרשת התערבות חקיקתית".

מהן המסקנות שלך?
"קודם כל הגמשת הקריטריונים של פסק דין תמר כתב בצורה של חקיקה. שנית, יישום אמיתי ויעיל של הכלים העומדים לפני הגשת כתב אישום – אי תביעה, מדיניות קנס ושימוש בכלי של שימוע. לא להגיש כתב אישום, לסיים את התיק באי הרשעה ולמנוע הליך משפטי של שנתיים".

"לבסוף, יש מאמר של ד"ר שי ווזנר ועו"ד משה קשלס שנקרא "ביטול הרשעה לאור תיקון 113 לחוק העונשין – משיח של חסד לשיח של מידתיות", בו יש פתרון כחלק ממתחם הענישה בעבירות של החזקת סם לצריכה עצמית. בשלושת המקרים נקבע שמתחם הענישה מתחיל מהרשעה. לאור המידתיות וההקלה במדיניות החזקת סם לצריכה עצמית. יש הצעה במאמר להכניס את אי ההרשעה כחלק ממתחם הענישה. זה ייצור שוויון וימנע פגיעה מאלו אשר לא מחזיקים בפגיעה תעסוקתית קונקרטית ולמעשה ירוקן מתוכן את עסקת כתב המיושנת. בפתחה של 2022, זה ייתן כלי למנוע את הרשעתם של בחורים צעירים בעבירות סמים קלות כחלק מובנה מתיקון 113", סיכם עו"ד שגיא זני.

השארת תגובה
הירשם
להודיע ​​על
0 Comments
משוב מוטבע
הצג את כל ההערות