פלילי | כלכלי | אזרחי | עסקים ונדלן | אסירים
0528488515 מידע מורחב
פלילי | כלכלי | צבאי | נוער
מידע מורחב
כלכלי | מיסים | הלבנת הון
0506245512 מידע מורחב
פלילי | פשיעה חמורה | מעצרים וחקירות | אסירים
0525633956 מידע מורחב
פלילי | צבאי | בינלאומי | אבטחה | עובדי מדינה
0506330680 מידע מורחב
פלילי | צבאי | אסירים | מעצרים וחקירות
0508370370 מידע מורחב
פלילי | צבאי | מעצרים וחקירות
0505275828 מידע מורחב
לשון הרע | הפרת פרטיות | זכויות יוצרים | תכנון ובנייה
מידע מורחב
פלילי | כלכלי | צווארון לבן | עסקים
0507254555 מידע מורחב
עו"ד תמיר סולומון
פלילי | כלכלי | מיסים | הלבנת הון
עו"ד חיים שטנגר
משפחה | אזרחי | כלכלי | עסקים | נזיקין | פלילי
עו"ד קטי צווטקוב
פלילי | פשע חמור | אלימות | סמים | בינלאומי | דוברת רוסית
עו"ד איתן כבריאן
משפט פלילי | פשיעה חמורה | פשיעה כלכלית | הליכי הסגרה
ברון ושות' – משרד עו"ד
הלבנת הון | צווארון לבן | עבירות מס | עבירות כלליות
עו"ד אלון אייזנברג
פלילי | כלכלי | פשיעה חמורה | אלימות
עו"ד סימון חדאד
משפט פלילי | פשיעה חמורה | צווארון לבן

העליון: מותר לעירייה להטיל הוצאות גבייה על חייב בתשלומים

בית משפט העליון ביטל פסק דין שקיבל תביעות ייצוגיות נגד עיריית תל אביב ומי אביבים בשל גביית יתר. העליון נותן חבל ארוך יותר לרשויות, אך החזיר את התיק הספציפי להמשך בירור התביעות בביהמ"ש מחוזי
שיתוף ב email
שיתוף ב google
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
צירפו לו לדוח 22 שקלים כדמי גבייה (אילוסטרציה)

בית המשפט העליון ביטל פסק דין של בית המשפט המחוזי, שקיבל תובענות ייצוגיות נגד עיריית תל אביב ותאגיד מי אביבים, בשל גביית יתר. העליון שינה כמה קביעות עקרוניות של בית המשפט המחוזי, והחזיר אליו את התובענות הייצוגיות להמשך דיון.

תושב תל אביב, עו"ד עדי ליבוביץ, ביקש ב-2012 להכיר בתובענות ייצוגיות שהגיש עקב נוהג עיריית תל אביב ותאגיד המים שלה לחייב בהוצאות גבייה, לכאורה מעל המותר, תושבים המאחרים בתשלומיהם. לליבוביץ נשלחה דרישת תשלום של 22 שקלים, שהתווספה לחוב מים של 443 שקל, בגין הוצאות גבייה (לא מדובר בריבית). לטענת ליבוביץ, לפי התקנות ניתן היה לגבות ממנו תשעה שקלים בלבד כהוצאות גבייה.

במקרה שני תבע ליבוביץ את העירייה בשל דוח חניה של 150 שקלים, שגם אליו צורפו 22 שקלים בגין אי תשלום במועד. במקרה שלישי, הוא חויב בסכום זהה גם על חוב ארנונה של 1,200 שקל. ליבוביץ דרש שהעירייה ומי אביבים ישלמו פיצוי לכל התושבים מהם גבו הוצאות גבייה דומות, לכאורה בניגוד לתקנות.

פסק הדין של בית המשפט המחוזי לעניינים מינהליים עסק בשאלה מה ההוצאות שרשאית העירייה לגבות מתושב, כהוצאות גבייה המותרות בתקנות. השופטת יהודית שיצר קבעה ב-2015 שלפי התקנות, ניתן לגבות רק הוצאות ישירות שהיו כרוכות בהפעלת אמצעי האכיפה, ושכר פקידים הרשות העוסקים בגבייה אינו נכלל תחת "הוצאות ישירות" המותרות בגבייה. מנגד, בית המשפט קיבל את טענות העירייה כי היא רשאית לכלול את עלות ניהולם של מאגרי מידע כחלק מהוצאות הגבייה.

באשר לסכומי ההשבה, העריך בית המשפט המחוזי כי בתביעת הארנונה העירייה תידרש להשיב כ-4.3 מיליון שקלים שגבתה שלא בסמכות במהלך השנה שלפני הגשת התביעה. בית המשפט לא פירט את סכומי ההשבה בשתי התביעות הנותרות (החנייה והמים).

בכל הנוגע לאופן ההשבה, בית המשפט קבע כי קיים קושי לאתר את חברי הקבוצה הרלוונטית לתובענה הייצוגית, ולכן החליט לאפשר השבה פרטנית לחברי הקבוצה, בכפוף לפנייה יזומה מצדם. עוד נקבע, כי יתרת הכספים שתישאר בקופת העירייה ומי אביבים בתום שנתיים, תשמש למטרות הבאות: כנגד תביעת המים – חברת מי אביבים תמחק חובות מים של קשישים עריריים ונזקקים, לפי המלצה שתקבל משירותי הרווחה של העירייה; כנגד תביעת הארנונה – העירייה תקים מתקני משחקים לילדים בשכונות מצוקה בעיר; כנגד תביעת החנייה – יוכשר מגרש חנייה חדש באחד האזורים בעיר, ולחלופין הסכום ייתרם לעמותת "אור ירוק". כל זאת יתבצע בפיקוח עורכי דינו של ליבוביץ.

בית המשפט המחוזי פסק גמול של 200 אלף שקלים לתובע הייצוגי ליבוביץ, ושכר טרחה של 750 אלף שקל לעורכי דינו, דן וירון שריזלי, אליהם מצטרף ליבוביץ עצמו. על פסק דינו של בית המשפט המחוזי הוגשו שלושה ערעורים, הן מטעם מי אביבים ועיריית תל אביב, והן על ידי ליבוביץ, שלא הסתפק בסעדים ובגמול שנקבעו. לדיון בבית משפט העליון בערעורים הצטרף היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, שמסר את עמדת המדינה בשאלות שעל הפרק, באמצעות עו"ד יואב שחם מהמחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.

שופטי בית המשפט העליון יצחק עמית, עוזי פוגלמן וג'ורג' קרא, אימצו את עמדת היועמ"ש כי יש לאזן בין שני עקרונות. האחד, שאין זה ראוי שרשות ציבורית ואזרחים שומרי חוק יצטרכו לשאת בעלויות ובהוצאות שנגרמו כתוצאה מהפרת הדין ופיגור של חייבים. העיקרון הסותר הוא כי אין להעמיס על החייבים עלויות שאינן מידתיות, באופן שיקשה עליהם להשתקם ולעמוד על רגליהם.

באופן פרקטי, בית המשפט העליון שינה כמה קביעות של בית המשפט המחוזי, על פי המלצת היועמ"ש. בניגוד להחלטת השופטת שיצר, קבע העליון שרשויות רשאיות להטיל על חייבים את שכר העובדים שטיפלו בגבייה, ו"בלבד שמדובר בשכר הקשור באופן ספציפי וקונקרטי לעבודה שננקטה בפועל, בנוגע לאמצעי אכיפה שננקט במקרה הספציפי". לפי העליון, מדובר בהוצאה ישירה שרשות יכולה לצרף לחוב האזרח, במגבלת התקרה הקבועה בתקנות: "ניתן לכלול את שכר העובד, ששולם לו בזיקה ישירה לביצוע הפעולה הכרוכה בהפעלת אמצעי הגבייה".

הצטרף לערעור. היועמ"ש מנדלבליט (פלאש 90)

פסק הדין קיבל גם את עמדת היועמ"ש, שכאשר קיים קושי מעשי לחשב את העלות הפרטנית של הוצאות הגבייה, הרשות רשאית להטיל על החייבים עלות ממוצעת סבירה, ביחס לאמצעי האכיפה שננקטו כנגד החייבים. באותו אופן, נקבע שהרשות רשאית לגבות הוצאות בגין גביית החוב על ידי עובדי חברה חיצונית, שניתן לחשב את שכרם. "העובדה שהרשות, מטעמיה, בחרה לפעול באמצעות חברת גבייה, לא אמורה להעלות או להוריד", כתבו שופטי העליון.

שאלה נוספת שנדונה בבית המשפט, היא האם סעיף 20 לחוק תובענות ייצוגיות חל על רשויות ציבוריות. סעיף זה קובע שבמקרה בו מתקבלת תובענה ייצוגית, אך אין זה מעשי לשלם פיצוי באופן פרטני (למשל, בשל עלויות איתור גבוהות של חברי הקבוצה הזכאים לפיצוי), מוסמך בית המשפט לחייב את הנתבע לשלם "סעד לטובת הציבור", למטרה הקרובה לעניינה של התובענה הייצוגית, כפי שקבע בית המשפט המחוזי בתביעה זו.

עיריית תל אביב טענה בערעור כי סעיף זה, של "סעד לטובת הציבור", אינו חל על תובענות השבה ייצוגיות נגד רשות, ולטענתה כשהשבה פרטנית אינה מעשית, יש להותיר את הכספים בידי הרשות. בית המשפט העליון דחה את עמדת העירייה, וקיבל את עמדת היועץ המשפטי לממשלה, לפיה לאור תכליות מוסד התובענה הייצוגית, ובכלל זה ההרתעה מפני הפרת הדין, בית המשפט מוסמך לחייב גם רשויות בסעד לטובת הציבור.

לא פרקטי, לפצות. מי אביבים

בפסק הדין נקבע כי "קשה להלום כי במצבים שבהם עירייה גבתה סכומים שלא כדין, אך הסכומים לא הושבו במלואם לחברי הקבוצה, היתרה תישאר בקופת העירייה. תוצאה שכזו תפגע בתמריץ של העירייה לפעול להשבת כל הסכומים, והיא עשויה להמריץ אותה להקשות על חברי הקבוצה…בעקיפין הדבר אף עלול לעודד מלכתחילה גביית סכומים מעבר למותר".

בנוסף, התקבלה עמדת היועמ"ש, לפיה אם התובענות הייצוגיות יאושרו שנית בבית המשפט המחוזי (בסייגים המדוברים), ובמידה שיפסוק סעד לטובת הציבור, יש להעביר את הכספים ל"קרן לניהול כספים שנפסקו כסעד", שהוקמה על פי התיקון האחרון לחוק תובענות ייצוגיות. התיקון קובע כי אם יורה בית המשפט על מתן סעד כספי לטובת הציבור, יועברו הכספים המיועדים לכך כאמור לקרן הייעודית, ולא לכל עמותה אחרת.

השארת תגובה

Comments icon

סמן כאן שאינך רובוט

נבנה על ידי אנגורה מדיה
דילוג לתוכן