עבודות שירות לקלדנית בית משפט שהדליפה מאות מסמכים למגשר

הקלדנית שהדליפה מושעית כבר שלוש שנים (אילוסטרציה: FREEPIK)

בעת שדפנה צדוק (52) מגן יבנה עבדה כקלדנית במערכת בתי המשפט, היא העבירה מאות מסמכים מבתי משפט ברחבי הארץ למגשר יאיר אפריאט (40) ממושב שורש. השניים הורשעו במיוחס להם בכתב אישום מתוקן, ובית המשפט הטיל עליהם עבודות שירות. 

צדוק עבדה כקלדנית במערכת בתי המשפט משנת 2003, ואף קודם לכן באמצעות חברה חיצונית. על פי כתב האישום המתוקן, סמוך לחודש ספטמבר 2013 היא סיכמה עם אפריאט – שהחזיק תעודת גישור והקים באותה עת חברה לשירותי ייעוץ – כי תעביר לו כתבי בית דין מתוך המערכת הממוחשבת של בית המשפט, על מנת שיעשה שימוש בפרטי בעלי הדין לצורך קידום החברה שהקים. הוסכם כי היא תקבל חמישה שקלים עבור כל מסמך שתמסור.

עד חודש ינואר 2014, במסגרת עבודתה כקלדנית בבית משפט השלום באשדוד ותוך שימוש בכרטיס העובד, הפיקה צדוק מהמערכת הממוחשבת למעלה מ-800 כתבי בית דין בני עמוד, בקשר לתיקים שנדונו בבתי משפט שונים בכל המחוזות, לרבות תעבורה, ענייני משפחה ובית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. לאחר הפקתם, במספר רב של הזדמנויות, היא העבירה את המסמכים לאפריאט באמצעות פקס מבית המשפט או ידנית, וקיבלה עבור כל מסמך חמישה שקלים.

בין כתבי בית הדין שצדוק מסרה לאפריאט נכללו גם תביעות למשמורת על קטינים, בקשות לצווי הגנה, בקשות לצווים למניעת הטרדה מאיימת, תביעות קטינים למזונות, צו אפוטרופסות, תביעות אבהות, כתבי אישום, כתבי תביעה, בקשות לצווי ירושה, חלוקת עיזבון, תביעת פינוי, תביעות לפירוק שיתוף ועוד. חלק מכתבי בית הדין התייחסו כאמור לתיקים שהתנהלו בבתי המשפט לענייני משפחה, הנדונים בדלתיים סגורות וחל לגביהם איסור פרסום.

במהלך התקופה ובמסגרת הקשר בין צדוק לאפריאט, הוא העביר את כתבי בית הדין למזכירות בחברה שהקים והנחה אותן ליצור קשר טלפוני עם בעלי הדין, לזמן אותם לפגישת ייעוץ בחברה, ולהשיב להם – ככל שישאלו – כי השיגו את פרטיהם ממאגרים פתוחים. בעל דין שהגיע לפגישת ייעוץ זיכה את המזכירה הרלוונטית בבונוס כספי. כתוצאה מכך הגיעו חלק מבעלי הדין למשרדי החברה ונפגשו עם אחת המזכירות, סטודנטית למשפטים, שהציעה להם, בהנחיית אפריאט, שירותי גישור או שירות של "עורך דין מומחה". 

עו"ד שרון נהרי	השופט צחי עוזיאל

הסנגורים של צדוק ואפריאט – עורכי הדין שרון נהרי, ניסים לביא ומשה קשלס – הגיעו להסדר טיעון עם הפרקליטות, במסגרתו הוגש כתב אישום מתוקן ומרוכך. הוסכם כי הפרקליטות תעתור להטיל על כל אחד מהנאשמים 12 חודשי מאסר לצד מאסר מותנה וקנס, ואילו ההגנה תטען באופן חופשי. במסגרת ההסדר, שני הנאשמים הורשעו בעבירות של קשירת קשר לעוון (הפרת אמונים), קשירת קשר לפשע ופגיעה בפרטיות. צדוק הורשעה גם במרמה והפרת אמונים.

כיום אפריאט עובד בייעוץ עסקי ושיווק נדל"ן, בעוד שצדוק – המושעית מזה כשלוש שנים מעבודתה כקלדנית בבית המשפט – מתפקדת כעקרת בית. בהתייחס לעבירות בהן הורשעה צוין בגזר הדין כי צדוק, הלוקחת אחריות למעשיה, הבהירה שסברה שפעולותיה מסייעות לבעלי הדין וכי ביצעה אותן בתקופה בה היתה במצוקה כלכלית והתפתתה לעשות את המיוחס לה.

בטיעונים לעונש, הפרקליטות הדגישה את חומרת המעשים ועתרה לעונש של 8-20 חודשי מאסר. הסנגורים ביקשו להקל עם הנאשמים ולאמץ את המלצת שירות המבחן – עונש של עבודות שירות.

השופט צחי עוזיאל מבית משפט השלום בתל אביב גזר על שני הנאשמים שישה חודשי עבודות שירות, מאסר על תנאי, קנסות (10,000 שקל לאפריאט ו-4,000 שקל לצדוק) וצו מבחן לשנה. בעקבות העונש המקל, ניתן לבקשת הפרקליטות עיכוב ביצוע לגבי תחילת עבודות שירות בכל הנוגע לאפריאט, על מנת לשקול הגשת ערעור.