בית המשפט העליון הורה לפרקליטות מחוז דרום להעביר לרשות ההגנה בתיק נגד יניב זגורי מיכאל מור ואחרים את כל חומרי חקירה הקשורים לעד המדינה הצפוני – עד התביעה המרכזי במשפט בו הם נאשמים כל אחד לפי חלקו במעשי הרצח של טל קורקוס, דבורה הירש ואלישע סבח.
השופט אלכס שטיין, שדחה חלק ניכר מבקשות הסנגורים (בהמשך), חידש דווקא בסוגייה הכאובה של הריענונים, שחוזרת ועולה במשפטים רבים כאשר לפני עדות של עדי תביעה נציגי משטרה ופרקליטות מרעננים את זכרונם לכאורה אולם גם משנים את גרסתם לעיתים על בסיס פרטים חדשים שלא היו בחקירת המשטרה. השופט חייב את הפרקליטות להעביר לסנגורים רשימה סדורה של כל השאלות שנציגי הפרקליטות והמשטרה הציגו לעד המדינה לפני שהוא שינה את גרסתו בתיק – בריענונים. נקבע כי במידה והעד לא נשאל שאלות בריענונים (כפי שטוענת הפרקליטות) לסנגורים תימסר הצהרה חד משמעית לפיה לא הוצגה בפני העד אף שאלה הקשורה לשינוי גרסתו.
במידה וההגנה תפריך את ההצהרה הזו של הפרקליטות עשויות להיות לכך השלכות, קבע השופט, שלא הציב לפרקליטות אולטימטום לגבי התיק הזה אולם עשה זאת על דרך הפסיקה כאשר הפנה לדוקטורינת הפסילה החוקתית. "הפעלתה של דוקטרינה זו נגד המדינה במקרים של הפרת חובות הגילוי שלה כלפי נאשמים תביא, ברגיל, לביטול האישום.. לביטול ההרשעה… ובמקרים קיצוניים אף לזיכוי מלא וסופי של הנאשם".
רקע: צוות התביעה בתיק מסרב בעקביות לחשוף חומרי חקירה ומסמכים שונים הקשורים לעד המדינה מהתיק הזה ותיקים אחרים, לכן, הסנגורים ביקשו משופט המעצרים בתיק זה, נאסר אבו טהה, לחייב את הפרקליטות בגילוי אותם מסמכים וחומרי החקירה. לטענת ההגנה, חומרי החקירה, כמו גם מסמכים הקשורים לעד המדינה, עשויים לשפוך אור לא רק על העובדות הרלוונטיות במשפט, אלא גם על יחסיו עם המשטרה לאורך השנים, מה שאמור לסייע לסנגורים בחקירה הנגדית של העד, ולהבטיח לנאשמים משפט הוגן. בהקשר זה טענו העותרים, כי חומרי החקירה שהפרקליטות והמשטרה מסתירות יערערו את אמינותו של העד בתיק שבו שאלת אמינותו של העד תכריע בסופו של דבר את המשפט כולו.
בתגובה לטענת הסנגורים השיבה הפרקליטות באמצעות התובעת הראשית בתיק, עו"ד סיגל דהן והמנטור של המחלקה הפלילית במחוז, המשנה לפרקליט המחוז יואב קישון שמלווה את התיק מקרוב, כי חלק מהחומרים שההגנה מבקשת אינם קיימים כלל, חלק אחר חסוי מתוקף היותו משתף פעולה עוד לפני מעצרו בתיק הזה, ואילו מסמכים אחרים אינם רלוונטיים למשפט הזה ועל כן אין לחשוף אותם.
השופט טהה קיבל את טיעוני הפרקליטות, ודחה את בקשת הסנגורים (30.1).
ההגנה לא השלימה עם ההחלטה והגישה ערר לבית משפט העליון בו הם עתרו לקבל לעיונם רשימה ארוכה של מסמכים, לרבות אלה המתעדים את הליכי ריענון הזיכרון והתשאול המשלים שלו בפרקליטות אחרי סיום החקירה, ובעיקר בתקופה הקצרה שלפני העדות שלו במשפט החל מחודש נובמבר 2019:
* הקלטות, שיחות וסרטונים שהחוקרים השמיעו באוזניו בחקירות;
* חומר מודיעיני שנאסף אודותיו;
* דו"חות עיקוב ומחקרי תקשורת;
* פרטים מחקירת מח"ש שהתנהלה בעקבות תלונה שהגיש העד עצמו נגד קצין בימ"ר נגב;
* מסמכים פנימיים הקשורים לעד ומגלים מקומות בהם הוא שהה בתקופות מסוימות הרלוונטיות לאירועים בתיק.
* דו"חות הובלה והצבעה בתיק הזה, לאחר שהודה ושחזר, שאפילו הם לא נמסרו להגנה בשלמותם;
* מסמכים הקשורים להליכים שהתקיימו בוועדת השחרורים, אשר קיבלה את בקשת העד בעת שהיה אסיר והעניקה לו שחרור מוקדם.
* תיק חקירה בו נעצר העד בחשד לרצח של אדם מעכו בשם מור כהן. לטענת ההגנה, תיק זה קשור לעדותו של העד בתיק הנוכחי ולעניינים נוספים שכבר עלו במשפט או יעלו בהמשכו;
* לגבי חומרי חקירה שלגביהם הוצאה תעודת חיסיון, הסנגורים ביקשו תיאור מדויק ככל שניתן של חומרי חקירה אלה.
השופט אלכס שטיין דחה את מרבית הבקשות "הרגישות" של הסנגורים – לקבל חומר מודיעיני, חומרי חקירה בעניין ניסיון הרצח של מור כהן, פרוטוקולים מהליכים בוועדת השחרורים, מחקרי תקשורת ותיק החקירה במח"ש. כמו כן נדחתה הבקשה לקבל פרפרזות בנוגע לחומרים חסויים, דו"חות מעקב, שיחות חסויות ודו"חות המתעדים הובלה והצבעה אשר נעשו עם עד המדינה במהלך חקירותיו, לרבות תיעוד חזותי.
עם זאת השופט הותיר להגנה פתח בנוגע לנושאים אלה, בכך שאפשר להם לבקש את החומרים הללו מהרכב ההשופטים בתיק המרכזי נתן זלוצו'ובר, דניאל בן טולילה ודינה כהן.
בנוגע לסוגיית הריענונים, השופט הורה לפרקליטות להעביר להגנה תוך 45 יום רשימה סדורה של כל השאלות שהציגה לעד המדינה לפני שהוא שינה את גרסתו בתיק, גם שאלות אשר לא תועדו על ידי הפרקליטים ולא נמסרו להגנה עד כה, אם יש כאלה.
עוד נקבע, כי הפרקליטות תמסור לסנגורים אישור בכתב לפיו כל חקירותיו של עד המדינה על ידי המשטרה, לרבות הובלות והצבעות, תועדו במלואן. בהקשר זה השופט ציין עוד, כאמור, כי במידה והעד לא נשאל שאלות על ידי הפרקליטות, תימסר לסנגורים הצהרה חד משמעית לפיה לא הוצגה בפני העד אף שאלה הקשורה לשינוי גרסתו.
השופט שטיין הוסיף וקבע, כי בכפוף לאפשרות של המדינה להוציא תעודות חסיון, הסנגורים זכאים לקבל עותק מכל הקלטה של שיחה ומכל סרטון אשר הוצגו בפני עד המדינה במהלך מסירת הודעותיו. "אם חומרים אלו טרם הועברו לידי באי כוח העוררים, על המדינה להעבירם אליהם", קבע השופט.
לסיום, השופט שטיין הורה לפרקליטות להעביר לסנגורים רשימה סדורה של כל טובות ההנאה שהוענקו לעד המדינה בעד שיתוף הפעולה ומסירת עדותו בנוגע לנאשמים בתיק.
את זגורי מייצג בתיק עו"ד משה שרמן.
עורכי הדין דורון נוי, יהלי שפרלינג ועדן נחום מייצגים את מור, אחיינו אליושה בן שלום וכן שמעון שרביט.
את אהרון איטל מייצגים עורכי הדין משה יוחאי, יגאל דותן וחיים יצחקי.
את עמיר בן שימול מייצגים עורכי הדין חיים אוחנה ונס אוחנה.
את משה רובין מייצגים עורכי הדין רועי אטיאס ועינב יתח.
כתבות נוספות על משפט מדינת ישראל נגד זגורי ואח'
תיק זגורי: מבוא לעדות עד המדינה הצפוני
תיק זגורי: עד המדינה הצפוני מלהטט בין מיכאל מור ליניב זגורי
תיק זגורי: "אחרי הירי אריק בא לרכב, שאלתי, קיבל בראש? אמר לי לא, קיבל חמש כדורים"
תיק זגורי – עד המדינה הצפוני: "לא רציתי להפליל את מיכאל מור"
