כחודש לאחר הגשת כתב האישום נגדן, בית המשפט הורה לשחרר לחלופת מעצר ארבע מהסייעות במשפחתון של טולי ברמלה – רוחמה סעד (37), נירית שוויד (46), ננה (חני) צאצאשווילי (50) ואורלי שרגני (37).
כתב האישום מתפרש על פני 33 עמודים ומונה 29 אישומים נגד הסייעות, כל אחת לפי חלקה. כל אישום מתאר לפרטי פרטים אירועים מתמשכים לפי התאריכים והשעות בהם התרחשו העבירות, בחופף לעשרות סרטונים של עשרות שעות אשר הוגשו לבית המשפט יחד עם כתב האישום ומהווים את הראיות המרכזיות.
לצד כתב האישום, הפרקליטות הגישה בקשה להארכת מעצרן של הסייעות עד תום ההליכים. סנגוריהן – עורכי הדין נס בן נתן, ירון פורר, שני דרי ושלומי ביזק – עתרו לשחררן למעצרי בית.
השופט עידו דרויאן-גמליאל ציין בפתח החלטתו את כתב האישום המייחס לנאשמות "מעשי התעללות ותקיפה ב-26 קטינים תוך שימוש בחפצים שונים, ובין היתר בכך שאחזו בהם בחוזקה, משכו בידיהם וברגליהם וגררו אותם, הרימו את הפעוטות והטיחו אותם בחוזקה על מזרונים או על כסאות, סטרו לפעוטות והשליכו חבילות מגבונים וצעצועים עליהם". הוא הוסיף כי סעד ושוויד נהגו להשפיל את הקטינים בכך שפיזרו חטיפים ואילצו אותם לאכול מהרצפה. "כמו כן נהגו משיבות אלה להצליף בתינוקות באמצעות חיתול בד", ציין השופט והוסיף כי צאצאשוילי ושרגני נהגו להאכיל את התינוקות כשהם יושבים על טרמפולינה (כיסא ניענוע נמוך) תוך שדחפו את האוכל בכפית לפיהם של התינוקות, כשהן מתעלמות מבכיים ולאחר מכן נענעו את הטרמפולינה בחוזקה ואף היטו אותה אחורנית עד שראש התינוקות כמעט ונגע ברצפה".
את דבריו סיכם השופט באומרו כי "מדובר על מעשים קשים וחוזרים, שטיבם מזעזע, ריבויים מוסיף לחומרה, וכך גם לגבי התדירות, גילם הרך של הילדים שלא יכלו להתגונן ואף לא לספר את אשר נעשה להם, וסיכון בריאותם ושלומם של הילדים. ניתן לומר, כי לא שגתה התביעה בכך שתיארה את המתרחש בגן, כמכלול נסיבות שאליו נחשפו כל 43 הילדים ששהו במסגרת".
השופט התייחס לתסקירי שירות מבחן, שלטענתו "מלמדים באופן משכנע כי המסוכנות הנטענת אכן קיימת, אולם מוגבלת למצבים דוגמת אלו ששררו בגן. גם בהיבט מרחיב, נראה כי המסוכנות – בהתייחסות כללית – מוגבלת למצבים שבהם יכולה כל משיבה לפגוע או לשלוט בחסר ישע".
השופט שב והדגיש את חומרת מעשיהן של הסייעות, אך לאחר שבחן את המפקחים שהוצעו – הורה כאמור על שחרורן למעצר בית ובתנאים מגבילים נוספים.
