מבזקים+
לשון הרע | הפרת פרטיות | זכויות יוצרים | תכנון ובנייה
מידע מורחב
עו"ד קטי צווטקוב
פלילי | פשע חמור | אלימות | סמים | בינלאומי | דוברת רוסית

לבקש רשות מבית המשפט העליון

עו"ד שגיב רוטנברג על הליך בקשת רשות ערעור במשפט הפלילי והסיכויים שלו
שיתוף ב email
שיתוף ב google
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב print

בית המשפט העליון (צילום ארכיון)

אחד מבכירי השופטים לשעבר של ארה"ב, צ'רלס אוונס יוז, אמר בשנת 1937 בקשר לרשות הערעור לבית המשפט העליון של ארה"ב: 

"No single court of last resort whatever the number of judges could dispose all the cases which arise in this vast country and which litigants would sesk ot bring up if the right of appeal were unrestricted".

גם בישראל, בית המשפט העליון קובע אמת מידה מצומצמת לרשות ערעור, וזו תינתן בדרך כלל במקרים חריגים וקיצוניים שמעוררים שאלה משפטית בעלת חשיבות עקרונית, או במקרים שבהם מתקיימות נסיבות המצדיקות רשות ערעור. תפקידו של עורך הדין הפלילי להצביע על הנקודות שיש בהן כדי לייצר זכות לרשות ערעור בפני מוטב שלישי, היינו בית המשפט העליון.

מתי יעניק בית המשפט העליון רשות לערער על החלטה של בית המשפט המחוזי שישב כמוטב ערעור על פסק דין או החלטה אחרת של בית המשפט השלום במסגרת דיון פלילי? זאת השאלה שתתעורר בפני כל נאשם או עצור במסגרת הליך פלילי, שהגיש ערר לבית המשפט המחוזי, נדחה, ולמרות ששתי ערכאות דחו את גרסתו – הוא עדיין ממשיך להאמין בחפותו ומבקש שבית המשפט העליון יבחן את הסוגיה בגינה הוא עצור או הורשע.

נקודת הפתיחה שממנה יוצא בית המשפט העליון במשפט פלילי מתחילה דווקא בסעיף 19(ב) לחוק בתי המשפט (תשי"ז 1957) ממנו עולה כי הכלל ולפיו אין לכל נאשם זכות יסוד לכך שעניינו יובא אי פעם לבחינת בית המשפט העליון, אלא שיכול וההליכים יסתיימו בפני בית המשפט המחוזי בשעה שהוא יושב כערכאת ערעור. הדברים נכונים לא רק במקרים שבהם נתקבלה החלטה "פה אחד" אלא גם במקרים שבהם יש מחלוקת ואחד הצדדים מבקש להביא את הסוגיה לדיון נוסף בפני בית המשפט העליון.

לצדדים בהליך הפלילי, הנאשם והתביעה, יש אינטרס ברור להגיע לסיום ההליך של ההתדיינות המשפטית באמצעות הכרעה שיפוטית, וההסדר החקיקתי הוא פשרה אופטימלית בין הרצוי מבחינה סובייקטיבית של אחד מן הצדדים להליך הפלילי ולפיו ההליך יגיע למיצוי בדיון בשתי ערכאות. אולם, המחוקק לא סתם את אפשרות הפנייה לערכאת ערעור שלישית אלא נתן אפשרות מצומצמת לפנייה לבית המשפט העליון, באמצעות התניית הזכות לערעור בקבלת רשות. כך שבית המשפט העליון יבחן, יעיין, ויקיים בירור בטרם יחליט על מתן רשות ערעור.

עו"ד שגיב רוטנברג

בטרם יעניק רשות ערעור, בית המשפט העליון יבדוק האם קיים עניין לציבור הרחב בבירורה של הסוגייה המשפטית שכבר נבדקה ונבחנה בשתי ערכאות קודמות. כלומר, בית המשפט לא יבחן האם החלטת בית המשפט המחוזי היתה נכונה או מוטעית, אלא האם ישנה חשיבות ציבורית או משפטית לכך שהמקרה יקבל הזדמנות לבדיקה משפטית נוספת בערכאה שלישית.

יתכן ובית המשפט העליון היה פוסק אחרת ומשנה את התוצאה שנפסקה בערכאה הקודמת, אולם בכל זאת – במקרה שבו הסוגיה לא תעלה שאלה משפטית בעלת משקל ציבורי – הבקשה תידחה. זאת כמובן במקרים שבהם לא מתקיימות נסיבות חריגות, כמו פגיעה לא מידתית בזכות הנאשם במשפט פלילי או במקרים שבהם לא ניתן המשקל הראוי לפגיעה בביטחון הציבור ובשלומו. כך, במקרה שנופל פגם מהותי ומשמעותי בזכויותיו של עצור כך שההליך הפלילי ואמון הציבור במערכת המשפט עלול להפגע – ברור שבית המשפט העליון יתערב ויתן רשות ערעור.

אנו סבורים שהגיעה העת ובית המשפט העליון ירחיב את היריעה ויתן רשות ערעור גם במקרים שאינם חריגים וקיצוניים וזאת במיוחד כשמדובר במשפט פלילי שכן החשש ואדם חף מפשע ירצה עונש מאסר מצדיק, לטעמנו, בדיקה נוספת של ערכאה שלישית.

אתר "פוסטה" עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר

השארת תגובה

Comments icon

סמן כאן שאינך רובוט

נבנה על ידי אנגורה מדיה
דילוג לתוכן