קצין המשטרה לשעבר ערן מלכה, עד המדינה נגד רונאל פישר ורות דוד, מבקש להקפיא את ההליכים בבקשת לשכת עורכי הדין לשלול את רישיונו.
זאת, עד לסיום חקירתו של סגן מנהל מח"ש לשעבר, משה סעדה, שזומן לעדות פתוחה במשטרה בעניין ההטבות וטובות ההנאה שנטען כי נתן למלכה ללא תיעוד לכאורה, במהלך המשא ומתן על הסכם עד המדינה עימו.
באתר "פוסטה" פורסם לראשונה לפני שנה כי עד המדינה מלכה קיבל בחזרה את רישיון העורך דין שלו, לאחר שהשתחרר ממאסר בקיצור שליש, בתום ארבע שנים בלבד מתוך שבע שנות מאסר שנגזרו עליו בפרשות השוחד המשותפות לכאורה עם פישר.
באפריל 2022 חשף אתר "פוסטה" לראשונה גם את טענתו של מלכה בעקבות בקשת הלשכה לשלול את רישיונו – לפיה סעדה הבטיח לו בעת חתימת הסכם עד המדינה כי מח"ש לא תבקש לקחת את הרישיון שלו כאשר ישתחרר מהמאסר. זו אחת ההבטחות שלדבריו סעדה נתן לו בעל פה עובר לחתימת ההסכם.
העדות של מלכה בעניין זה בבית הדין המשמעתי של הלשכה מקבלת עתה ביטוי גם בתיק הפלילי נגד פישר ורות דוד.
בעקבות הפרסום ב"פוסטה", הסנגורים של פישר, עורכי הדין אבי חימי ואלי פרי, פנו לבית המשפט וביקשו להחזיר את מלכה לדוכן העדים בבית המשפט המחוזי בירושלים, כדי לחקור אותו על טענתו שקיבל טובות הנאה "לא פורמליות".
ואכן, מלכה חזר לחקירה נגדית על ידי הסנגורים של פישר, אלא שאז הפרקליטות ביקשה לעצור את המשך המשפט כדי לבצע השלמת חקירה ולגבות מסעדה עדות במשטרה ביחס לאותן טענות של מלכה. בעקבות ההחלטה לעצור את המשפט עד לגביית העדות מסעדה, החלה סערה ציבורית אשר מחזירה את תשומת הלב להתמשכות הבלתי נסבלת של המשפט הזה, כמעט שמונה שנים.
על הרקע הזה, הסנגורית של מלכה, עו"ד ימימה אברמוביץ', פנתה כאמור לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין וביקשה להשהות את ההליך לשלילת רישיון העורך דין של עד המדינה עד לגביית העדות מסעדה במשטרה, ועד להתבהרות התמונה במשפט של פישר.
"השלמת חקירה והליך חקירתי של בכיר במח"ש אינו הליך רגיל", כתבה עו"ד אברמוביץ', "ההחלטה לקיים הליך שכזה, בעיתוי שכזה, מלמדת על חשיבות העניין". היות ולתוצאות החקירה השפעה ישירה על ההליכים בבית הדין, טוענת עו"ד אברמוביץ', יש להפסיק את הליכי ועדת האתיקה נגד מלכה ולאפשר לרשויות החוק למצות את החקירה בעניין טובות ההנאה שהובטחו למלכה על ידי בכירי מח"ש.
מלכה העיד לראשונה על הדברים בהליך המשמעתי בבית הדין, לפני מספר חודשים. "היו הסכמות לא פורמליות עם סעדה, והוסכם שהן לא ייכנסו להסכם בכתב, אלא בלחיצת יד", העיד האסיר המשוחרר מלכה. "אחד, שהמדינה לא תתנגד לשחרורי המוקדם. הדבר השני היה שלא יפגעו לי ברישיון עריכת הדין. משה סעדה אמר לאוזניי: 'אני לא יכול לכתוב את זה, אבל אני אומר לך שאף אחד לא יתנגד לשחרור שלך (בקיצור שליש) ואנחנו לא נבקש מהלשכה לעשות שום דבר בעניינך'".
וכך אכן היה. ביולי 2019 הפרקליטות הסכימה לשחרור מוקדם של מלכה בדיון הראשון בעניינו בוועדת השחרורים.
לגבי ההבטחה השנייה, טוענים מלכה ועו"ד אברמוביץ כי במשך חמש וחצי שנים אכן הפרקליטות לא פנתה ללשכת עורכי הדין בבקשה לפתוח בהליכים להשעיית הרישיון של מלכה, כפי שמקובל לגבי עורכי דין מורשעים אחרים.
פסק הדין החלוט נגד מלכה ניתן ביוני 2015, אז הסתיימה גם ההשעיה הזמנית שלו. כאשר מלכה שוחרר מהכלא כעבור ארבע שנים, לא עמד דבר בדרכו לקבלת רישיון העורך דין שלו בחזרה, ובאמת הוא קיבל אותו מיד כשהגיש בקשה ללשכה בדצמבר 2020.
מאז, מלכה הוא עורך דין פעיל, ולפי עדותו כיום הוא מלווה כעורך דין חברות קבלניות בביצוע פרויקטים, תשתיות וחשבונות מול משרדי ממשלה.
והנה, חצי שנה אחרי שקיבל מחדש את רישיון העורך דין, פרקליטות מחוז ירושלים אשר תיק פישר עבר לטיפולה ממח"ש, פנתה ללשכת עורכי הדין ובקשה להשעות את מלכה לצמיתות. הליכי בקשת ההשעיה נפתחו שש שנים אחרי הרשעתו (!).
"על בסיס ההבטחה שניתנה לי על ידי סעדה ידעתי שכאשר אסיים את המאסר וארצה לחדש את הרישיון, יקיימו את ההבטחה", טען מלכה בעדותו, "הבנתי שאי אפשר היה לכתוב את זה (בהסכם) בגלל שני עורכי הדין האחרים בתיק – הנאשמים פישר ורות דוד, שהיו אצים רצים עם ההסכם ומבקשים גם הם את הרישיון שלהם בחזרה… כל מה שנשאר לי הוא רישיון העוורך דין שלי, עברתי משבר מאוד גדול ואני מאשים רק את עצמי, אבל המחיר שאני משלם צריך להיות הגיוני, לא גיליוטינה".
סעדה על דוכן העדים
בחודש מאי, סעדה שכבר היה בעיצומו של הסכסוך עם מנהלת מח"ש קרן בר מנחם ובעיצומם של הליכי פיטורים ממשרד המשפטים (ללא קשר לעניין פישר), זומן לעדות בבית הדין של הלשכה נוכח טענתו של מלכה כי הוא קיבל התחייבויות נלוות להסכם עד המדינה. סעדה טען בתגובה שמדובר ב"קשקוש", אבל אנו מפרסמים כאן קטע מהחקירה הנגדית שלו על ידי עו"ד אברמוביץ', שגרמה לו מבוכה בעיקר כאשר התברר שהוא אינו זוכר כי חתם בעצמו על הסכם עד המדינה.
"אני זוכר שהיה מיקוח רק על העניין הכלכלי, הפנסיה של מלכה מהמשטרה ומספר שנות המאסר", אמר סעדה, "ביום סגירת המשא ומתן הייתי עם פרקליט המדינה והיועץ המשפטי לממשלה על הקו… שי ניצן רצה עונש דו-ספרתי. אני זוכר שהתווכחתי עם ניצן כי לא האמנתי שמלכה יקבל מעל 10 שנים… ישבתי עם פרקליט המדינה כמו רוכל בשוק, על כל חודש".
כאמור, למרות הזיכרון הזה, סעדה לא זכר כי הוא זה אשר חתום על הסכם עד המדינה. הסנגורית אברמוביץ הציגה לו את ההסכם עליו גם מופיעה תוספת שאותה הוסיף סעדה בכתב ידו לפני החתימה, על פי בקשתו של מלכה. לפי התוספת, המדינה תגביל את בקשתה לעונש של לא יותר משבע עד עשר שנות מאסר. "האמת היא התפלאתי, בדרך כלל יש לי זיכרון טוב, התפלאתי שאני לא זוכר", אמר סעדה בבית הדין.
בהמשך הוא הכחיש כי דיבר עם מלכה או עם סנגוריו דאז, עו"ד עפר ברטל ועו"ד עדי כרמלי לפניו, על הפשרת רישיון עריכת הדין של מלכה.
שסעדה שב וטען ש"אין דבר כזה" – הבטחות שניתנות לעד מדינה ולא כתובות בהסכם – אבל אז עו"ד אברמוביץ' הציגה לו את ההסכם עם עדת המדינה ע', שהיתה העוזרת האישית של רונאל פישר. ל-ע' היתה בקשה חשובה שלא נכתבה בהסכם עד המדינה – לחסות תחת צו איסור פרסום, בניגוד לפרסום שמו של ערן מלכה.
"אתה אישרת את איסור הפרסום ל-ע'", הטיחה עו"ד אברמוביץ בסעדה.
"אורי כרמל (מנהל מח"ש דאז, ז.ק) אישר, לא אני", טען סעדה.
בתגובה, עורכת הדין של מלכה הגישה מזכר של חוקרת מח"ש שרית עדיקא, אשר כתבה מזכר נפרד ובו ציינה דברים שסעדה הבטיח לעדת המדינה ע' – בין היתר שיהיה צו איסור פרסום בעניין שמה.
זה לא העניין היחיד בו השליך סעדה את ה"אחריות" על מנהלו דאז אורי כרמל.
עו"ד אברמוביץ' עמתה את סעדה עם טענה נוספת של מלכה, על כך שבהיותו אסיר, בימי מתן העדות שלו בבית המשפט נגד פישר ורות דוד, לקחו אותו המלווים מיחידת נחשון באישור מח"ש, לראות את ילדיו, לפני החזרתו לבית הסוהר. "אתה מסכים איתי שזו טובת הנאה לעד מדינה שמעיד, גם זו טובת הנאה לא כתובה", אמרה עו"ד אברמוביץ', "תסכים איתי שאף אסיר שנוסע בפוסטה לבית המשפט לא עובר בבית לפגוש את המשפחה".
סעדה, שוב לא הכחיש, אבל טען שגם ההטבה הלא כתובה הזו אינה באחריותו. "אני יודע שנתנו לו תנאים, כמו שאנחנו משתדלים תמיד להקל כמה שיותר… החלטות מהסוג הזה, אלו החלטות של מנהל מח"ש… אחרי שכבר יש הסכם, אחרי שהוא כבר מעיד בבית משפט".
