פאנל בנושא פשיעה כלכלית של ארגוני הפשיעה, שהנחתה עו"ד מירי לוי קדישמן מיחידת החילוט של האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים, המקום אליו מגיעים כל הכספים שנפסים לפני ואחרי החילוט הסופי, נגע בכמה מהתובנות של אחד התחומים המרתקים בעידן הנוכחי של הכסף הגדול בארגוני הפשיעה.
השופטת המחוזית יעל רז לוי דיברה בגילוי לב על התובנות המאוחרות שלה אל מול תחום ארגוני הפשיעה, שהיא לא הכירה בכלל עד שישבה בתיק של ארגון הפשע חגי זגורי. "היה מדהים לראות איך הם מנהלים מסעדות כעסק לכל דבר, עם עמלות לארגון ואפילו תפעול המלצריות והמארחות", שתפה השופטת, "יש לנו עוד הרבה לעשות בתחום הזה שיש בו הרבה כסף אשר משמש להוצאות התפעול של ארגוני הפשע כפי שראינו בחומרי הראיות, הוצאות על נשק, בגדים יוקרתיים, כלי רכב, דירות לחיילים ודירות יוקרה לבכירי הארגון".
מה שעוד גלתה השופטת הוא, איך ממשיכים לנהל את ארגון הפשע מתוך הכלא. "למשל חגי זגורי, השתתפתי בהרכב ששלח אותו ל-14 שנה אבל אז בהמשך נדהמתי לגלות לאחרונה איך הוא ממשיך לנהל את קו ההלוואות שלו מהטלפון בתוך בית הסוהר. על בסיס האזנות סתר שנחשפתי אליהן בתיק אחר, הוצאתי החלטה בעניין הזה למשטרה ולשבס, אבל דבר לא נעשה עם זה. שנתיים השקענו בניהול התיק הזה, ושלחנו אותו לכלא, אבל אחרי 10 שנים אני מגלה שהוא ממשיך לנהל את ענייניו, זה מעורר תהיות".
דברים דומים אמרה השופטת על מאפייני ארגון הפשיעה של אילן שטרית מאילת, שהיא שלחה גם אותו ל-18 שנות מאסר, ובהמשך הוא נשפט לעוד מאסר ממושך בפרשה 512. "אלה היו שני ארגונים חזקים, אני זוכרת היטב את הכסף הגדול הנזיל שלהם, את האנשים שהפעילו, את כלי הרכב, את העסקים, לא יכולת לפתוח מסעדה בבבאר שבע או אילת ללא האישור שלהם".
עכשיו מתארת השופטת ניסיון רצח ביריות שיוחס לארגון פשע חגי זגורי בלב תל אביב, "דיזנגוף קינג ג'ורג' מתחת לתיאטרון הבימה", ומגדירה סחיטת דמי חסות כ"טרור לכל דבר ועניין".
פרופ' יניב ואקי, לשעבר מנהל מחלקת עררים בפרקליטות המדינה, דיבר על אכיפה כלכלית וחילוט זמני, וסקר את התפתחות האכיפה הכלכלית בישראל. לדבריו, "היום, כל שלושה עבריינים מוגדרים כארגון פשיעה, שלא ברור אם לזה התכוון החוק, בכל מקרה, המשפט הפלילי משתמש בכלים דרקוניים שנועדו להילחם כלכלית בארגוני פשיעה ומפעיל אותם גם במקרים פחות מתאימים".
את הקושי של המדינה לשים את היד על השלל, "בלעו של הגזלן" הוא המחיש בדוגמה מתיק שהתנהל במשרדו הפרטי כסניגור "חדש", ובו הוא הצליח לכפות על המדינה להחזיר לחשוד כ- 70 מיליון שקל שנתפסו לפני חילוט.
עו"ד שלום שיפר ראש צוות אכיפה כלכלית בפרקליטות מחוז דרום, הבהיר למשתתפים: "אנחנו מפקחים על המשטרה שלא תהיה תפיסת יתר של כסף ורכוש מעברייני פשיעה כלכלית, ועדיין, כאשר בית משפט מפשיר כספים מחילוט לצרכים שונים כמו מחיה וכדומה, אנחנו מלבינים לו למעשה את הכסף הזה".
עו"ד אורית חיון התפרצה בהערה: "אז עדיף שהאשה והילדים לא יאכלו ולא ישתו?".
בכלל, עו"ד חיון טענה בפאנל, שהמדינה אינה עושה מספיק כדי לאכוף את הפעילות המגוונת של ארגוני פשיעה, לרבות עבירות כמו פרוטקשן. "והראיה, כבוד השופטת רז לוי הציגה כאן דוגמה מארגון פשע שהיה פעיל לפני 12 שנים, היום אין באמת תיקים של ארגוני פשע, ואז המשטרה באה על כל מיני עבריינים קטנים, תופסים להם, ומחלטים להם.
"בינתיים, בעוד המדינה עסוקה במרדף אחרי ארגוני הפשיעה הראשונים עם עבירות מלפני 20 שנה, כמו בפרשה 512, יורשיהם הצעירים מגלגלים מאות מיליוני דולרים בתחומי הסייבר, ביטקוין, פורקס ועוד, בכל רחבי העולם, נכון להיום למשטרה אין כלים מקצועיים ויכולות כספיות לאכוף את התחום הזה".
