שופט בית המשפט העליון חאלד כבוב מותח ביקורת חריפה על גורמי המודיעין בשב"ס ועל הנוהל החדש שנקבע ביולי 2025 ביוזמת השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ונציב שב"ס קובי יעקבי, לשינוי סיווג והרחבת ההגדרה של אסירים ביטחוניים.
לפי פקודת שב"ס המעודכנת מיולי האחרון, אסיר ביטחוני אינו רק מי שחשוד, נאשם או הורשע בעבירה ביטחונית – אלא גם אסיר פלילי אשר גורמי המודיעין בשב"ס החליטו לשנות לו את הסיווג ולהעבירו לכלא ביטחוני בשל "התנהלותו במהלך ריצוי מאסרו לרבות עבירות משמעת, התנהגותו, וכל מידע רלוונטי נוסף".
בית המשפט המחוזי, ולאחר מכן העליון, עסקו בעתירה שהגיש בעניין זה עבד אל רחמאן חאג' יחיא (22) מטייבה, שנאשם יחד עם אחרים ברצח המאבטח של ראש עיריית טייבה באפריל 2023. המאבטח אדיר גאנם נפגע מירי שנפתח ליד ביתו של ראש העירייה שועאע מסארווה מנצור.
עבד חאג' יחיא ובן דודו מוחמד חאג' יחיא מטייבה, הנאשמים בירי וברצח המאבטח – ברחו לשטחים ונעצרו ביוני 2024 בשכם.
למרות סיוע שהתבקש שב"כ לתת בתחילת החקירה, נקבע על ידי שב"כ והמשטרה כי מדובר ברצח פלילי – ולא מיוחסות להם עבירות על ביטחון המדינה. משפטם נמשך בימים אלה.
בשנה הראשונה למעצרם, השניים הוחזקו כאסירים פליליים לכל דבר בכלא רימונים. ואולם, ביולי 2025 שונה הסיווג של עבד לעציר ביטחוני והוא הועבר לכלא גלבוע. שם הוחזק יחד עם מחבלים שנאשמים בפעולות טרור, ונלקחו ממנו ביקורים, שיחות טלפון וכל הזכויות של עצור פלילי.
ההחלטה על שינוי הסיווג של חאג' יחיא ל"אסיר ביטחוני" התקבלה על ידי קציני המודיעין של שב"ס, לאחר שבחיפוש בתא של האסיר ב"רימונים" נמצאו שני דיסקים של מטיף דתי מוסלמי. קלטות אלו הכילו, לפי הנטען, דרשות הסתה לאומניות וקריאה לשחרור ירושלים בידי המוסלמים.
שב"ס טען בנוסף, כי התקבל "מידע מודיעיני" המחזק את ההחלטה בנוגע לסיווג הביטחוני של האסיר.
בעקבות המהלך הגישו סנגוריו של חאג' יחיא, עו"ד אורי רינצקי ועו"ד דרוויש נאשף, עתירת אסיר לבית המשפט המחוזי. הסנגורים טענו לשורה של כשלים יסודיים בעמדת חטיבת המודיעין של שב"ס, שהוגשה לבית המשפט.
ראשית, חוות הדעת של מודיעין שב"ס טענה כי "למעשה האסיר תכנן בצוותא עם שותפיו לרצוח את ראש עיריית טייבה", וירו לעבר המאבטח רק משום שנתקלו בו במחסום מחוץ לבית.
הטענה הזו מנוגדת לעובדות כתב האישום. בשום מקום לא נטען כי האסיר תכנן לרצוח את ראש העירייה. להפך, הפרקליטות טוענת בכתב האישום כי "בלב הנאשמים גמלה החלטה להמית את המאבטח" – ואין התייחסות לכוונה לרצוח את ראש העירייה.
יותר מכך: מודיעין שב"ס ציין כי שינוי הסיווג לאסיר ביטחוני, נעשה "חרף עמדת גורמי הביטחון" – כלומר, בניגוד לעמדת שב"כ שהמליץ לסווגו כאסיר פלילי בלבד.
עורכי הדין רינצקי ודרוויש טענו כי החלטת שב"ס לשנות את סיווג האסיר אינה סבירה באופן קיצוני, משום שהיא דוחה את עמדת שירות הבטחון הכללי – הגוף הבכיר האמון על זיהוי מסוכנות לאומנית.
במהלך הדיון בבית המשפט המחוזי שבו נציגי המדינה והבהירו כי מודיעין שב"ס קיבל את ההחלטה "בשל קלטות ההסתה שנמצאו בחיפוש בתא", ומידע מודיעיני נוסף ועלום.
התגלתה עוד עובדה: המשטרה פתחה נגד האסיר תיק חקירה בגין החזקת "התקליטור הלאומני", אך התיק נסגר לאחר שבועיים, מבלי שהאסיר זומן לחקירה.
נציגי הפרקליטות הסבירו, כי בפועל אין עבירת הסתה מאחר שהאסיר לא הפיץ את הפרסום, ולכן הוא נשפט בהליך משמעתי בלבד ונענש בשהייה בבידוד, ולאחר מכן הועבר לכלא עם אסירים ביטחוניים.
האסיר אגב, טען כי קיבל את הקלטות מאסיר אחר, וחשב שיש בהן סדרות טורקיות.
השופט מורן מרגלית מבית המשפט המחוזי בנצרת דן בעתירה וקבע שאין עילה להתערבות, כי שינוי הסיווג של האסיר עולה בקנה אחד עם פקודות שב"ס המעודכנות, והאסיר נחשד בעבירה ביטחונית.
זה לא סוף פסוק: עורכי הדין דרוויש ורינצקי הגישו בקשת רשות ערר לבית המשפט העליון, והעלו שורה של טענות, בראשן זו: "קיים פגם מהותי והעדר סבירות בהחלטה המנהלית, בכך שלא קיבלה את עמדתם הברורה של גורמי הביטחון, והתבססה על המלצת גוף המודיעין של שב"ס בלבד".
לטענת הסנגורים, בית המשפט שגה בקביעה כי האסיר "נחשד בעבירה ביטחונית", מאחר שהתיק של הקלטות נסגר ללא חקירה, ולגבי המידע המודיעיני הנטען – ההגנה לא קיבלה כל פראפראזה (תמצית) – פגיעה נוספת בזכויותיו של האסיר.
עורכי הדין רינצקי ודרוויש הדגישו כי ההעברה לכלא ביטחוני תפגע בהגנתו של חאג' יחיא בתיק הרצח שעדיין מתנהל, מאחר שכאסיר ביטחוני אין לו שיחות טלפון ואף ביקורי עורכי הדין מוגבלים ביותר.
מודיעין ושיקול דעת
בתשובת המדינה לבית המשפט העליון, המשיכו נציגי שב"ס לאחוז בטענה כי "נהג כדין כאשר החליט על שינוי הסיווג". לטענת שב"ס, "משעה ששונתה פקודת שב"ס, אין הוא חייב עוד לקבל את עמדת גורמי הביטחון (השב"כ), אלא עליו אך להתייעץ עימם, ולכן פעל כדין חרף עמדות השב"כ המנוגדות".
תשובת המדינה באמצעות עו"ד מתניה רוזין ממחלקת הבג"צים בפרקליטות, הבהירה: "לאחר תיקון פקודת שב"ס לעניין אופן הגדרת אסיר כביטחוני – שינוי סיווג יכול להתבצע גם על סמך מידע (מודיעיני) וללא קשר לעבירה פלילית… הפקודה מחייבת היוועצות בגורמי הביטחון. עם זאת, לגורם המחליט בשירות בתי הסוהר נתונה הסמכות לקבל החלטה, והוא אינו כבול בשיקול דעתו ליתן את מלוא המשקל לעמדת גורמי הביטחון… אחד השיקולים לבחינת שינוי הסיווג יכול להיות גם התנהלות האסיר במהלך ריצוי מאסרו לרבות עבירות משמעת וכל מידע רלוונטי נוסף".
השופט חאלד כבוב דרש לעיין בחומר המודיעיני של שב"ס. לאחר שעיין בחומר, הוא הבהיר כי המידע החסוי אינו מוסיף כמעט שום דבר חדש על העובדות הידועות, כי בתא של האסיר נמצאו דרשות של מטיף דת מוסלמי.
בנוסף, לאחר קריאת חוות הדעת של מודיעין שב"ס, השופט כבוב קבע כי נפלה בה שגיאה חמורה ביחס לתיאור עובדות כתב האישום. כפי שטענה ההגנה, האסיר נאשם בכוונה להמית את מאבטח ראש עיריית טייבה, ולא מיוחסת לו כוונה לרצח ראש העירייה, כפי שטענו גורמי מודיעין שב"ס.
"על כך יש לתמוה, לשון המעטה", כתב השופט כבוב.
בהמשך לכך, השופט דרש תשובות נוספות: האם שב"ס סבור כי הוא לא נדרש לכל פירוט או הנמקה, בבואו לסטות מהמלצת שירות הביטחון הכללי?
השופט דרש גם לעיין בתבחינים שקבע שב"ס לאמור: מתי ובאילו נסיבות עקרוניות תיחשב התנהגות בכלא כעילה מספקת לשינוי סיווג ביטחוני?
כנראה שאין תבחינים כאלה: במקום מתן תשובה לשאלות בית המשפט, שב"ס החליט להתקפל.
בהודעה שהגישו נציגי המדינה לבית המשפט העליון נמסר כי ב-24 במרס התקבלה החלטת שב"ס לשנות את סיווג האסיר בחזרה – מאסיר ביטחוני לאסיר פלילי.
בכך התקבלה למעשה עתירת ההגנה, לפני שנכתב פסק דין מלא והמדינה הגישה בקשה למחיקת ההליך.
באופן חריג, ולאור החשיבות העקרונית, השופט כבוב החליט בכל זאת לכתוב פסק דין, למרות התקפלות המדינה.
השופט מתח ביקורת חריפה על שב"ס. "ההתנהלות שתוארה מעוררת אי נחת", הוא כתב והעיר שורה של הערות על פקודת שב"ס החדשה, ביחס לשינוי סיווג של אסירים פליליים לביטחוניים.
אתר חדשות פלילי >>>
רשימת עורכי הדין הפלילים המומלצים >>>
"כעולה מעמדת המשיב, ניתן לשנות סיווג על בסיס מגוון רחב ביותר של שיקולים, כאשר כל 'התנהלות של האסיר' או 'כל מידע רלוונטי' יכולים להוביל לשינוי הסיווג.
"על פניו, קשה להלום כי שינוי סיווגו של האסיר מפלילי לביטחוני, על כלל המשמעויות הנלוות לכך – יכול להיעשות ללא כל תבחין ברור ועל בסיס 'סעיפי סל'. עמימות זו מעוררת קושי".
לפי השופט כבוב, נדרשת גם חובת הנמקה מרחיבה, כאשר גורמי המודיעין בשב"ס מקבלים החלטה בניגוד לעמדת שירות הביטחון הכללי. "נדרשים נימוקים ענייניים ומבוססים על מנת לדחות (המלצת שב"כ). זאת, לנוכח החובה לנמק החלטות מינהליות, ובהן הקטנת החשש מפני החלטות שרירותיות או שגויות".
לבסוף, השופט חזר ומתח ביקורת על חטיבת המודיעין בשב"ס: "לאחר שהוריתי למשיב להגיש במעטפה סגורה את החומר המודיעיני… נוכחתי לדעת כי החומר שהוגדר חסוי, אינו מוסיף באופן ניכר על החומר הגלוי… זאת ועוד, דומה כי בחומר החסוי נפלה שגיאה עובדתית ביחס לעובדות כתב האישום שהוגש נגד המבקש. חזקה כי הגורמים הרלוונטיים… לא קיבלו את החלטותיהם על יסוד מידע שגוי עובדתית".
השורה התחתונה של השופט כבוב חדה כתער: "בצד החשיבות הברורה בשמירה על חסיון של מידע מודיעיני, יש להיזהר מהפיכת הצירופים 'מידע מודיעיני', או 'חומר חסוי' קרדום לחפור בו".
נוכח התנהלות שב"ס חויבה המדינה לשלם לאסיר הוצאות משפטיות בסך 4,000 שקל.
