בית המשפט העליון קיבל פה אחד עתירות נגד מינויו של שופט בית משפט העליון בדימוס, מני מזוז, כיו"ר הוועדה המייעצת למינויים בכירים.
שופטי העליון נעם סולברג, יעל וילנר ורות רונן ביטלו את החלטת הממשלה למנות את השופט מזוז למשך שמונה שנים. מדובר בוועדה בראשה עמד קודם השופט אליעזר גולדברג המנוח. הוועדה בוחנת את המינויים הבכירים של הממשלה – לתפקידי רמטכ"ל, מפכ"ל משטרה, נגיד בנק ישראל וכד', ובוחנת את המועמדים מבחינת טוהר המידות שלהם.
מינויו הדחוף של מזוז כיו"ר הוועדה נדרש עקב רצונו של שר הבטחון למנות רמטכ"ל למרות שמדובר בתקופת בחירות, בנימוק שמדובר במינוי חיוני שאושר על ידי היועמ"שית גלי בהרב מיארה.
שופטי בית משפט העליון בהחלטה החריגה, קיבלו עתירה של ארגון "לביא – זכויות האזרח ומינהל תקין". הארגון, המזוהה בעמדותיו עם הימין, טען כי מינויו של השופט מזוז לקדנציה של שמונה שנים בראש הוועדה, אינו חוקי ואינו קביל משפטית, משום שמדובר בממשלת מעבר שאינה רשאית לכפות מינוי כזה על הממשלה הבאה.
שופטי העליון ביטלו מינוי קבע של מי אשר היה קולגה שלהם בבית משפט עליון, עד לפני חודשים ספורים בלבד. השופטים סולברג, וילנר ורונן קבעו כי מינויו של השופט מזוז לתקופה של שמונה שנים אינו עולה בקנה אחד עם הנחיית היועמ"ש הקבועה שהתקבלה כמדיניות משפטית, לפיה בתקופת בחירות אין לבצע מינויי-קבע אלא במקרים חריגים ביותר, כאשר אין פתרון סביר אחר.
השופטים מתחו בפסק הדין ביקורת על היועמ"שית בהרב מיארה, אשר סירבה לפתרון חלופי שהציעו לה גם אחרי הוצאת צו על תנאי.
השופט סולברג הציע כי השופט בדימוס מזוז ימונה אד-הוק, נקודתית, לוועדה האמורה לאשר את מינויו של הרמטכ"ל המיועד הרצי הלוי, ולאחר מכן הממשלה הבאה תחליט האם להאריך את המינוי של השופט מזוז לקדנציה מלאה של שמונה שנים כמקובל.
היועמ"שית בהרב מיארה סירבה להצעה, עקב התנגדותו של מזוז. בית המשפט העליון מתח ביקורת על בהרב מיארה גם משום שלא התייעצה עם הממשלה בטרם הודיעה לבית המשפט על סירובה להצעה. "במצב דברים זה, ברור כי נדרש היה להביא את הערות בית המשפט והצעתו לפני הגורם המוסמך – הלוא היא הממשלה", העיר השופט סולברג.
השופט סולברג קבע: "אף שבמישור העקרוני… ישנה אפשרות להורות על מינוי קבוע גם בתקופת בחירות, יש לזכור כי נקודת המוצא בהקשר זה היא הימנעות ככל האפשר מעשיית מינויים, וגם כשנוצר צורך ספציפי במינוי הכרחי, יש להעדיף מינוי זמני על-פני מינוי קבוע".
השופט סולברג הוסיף כי "משיבי הממשלה" קרי היועמ"שית, "הפכו את החריג לכלל ואת הכלל לחריג… תוך יִשׂוּם שגוי של הכללים המשפטיים שנקבעו לתקופת בחירות".
לפי פסק הדין, אליו הצטרפו כאמור השופטות רונן ו-וילנר , "מינויו של מזוז נבחן בדרך שגויה", על ידי בהרב מיארה, "תוך סטייה ממערכת הדינים שנקבעה לגבי מינויים בתקופת בחירות, ואין מנוס מלהורות על ביטול החלטת הממשלה, המורה על מינויו של המשיב (מזוז) לשמש כיו"ר הוועדה לתקופת כהונה מלאה בת שמונה שנים".
