בתגובה להודעה הדרמטית של שר המשפטים יריב לוין, על כוונתו לפתוח על אתר במהפכה המשפטית המתוכננת שלו – שינוי הרכב הוועדה למינוי שופטים, חוק ההתגברות, ועוד – יו"ר לשכת עורכי הדין אבי חימי הוציא הודעה נחרצת נגד המדיניות הטוטליטרית שהממשלה החדשה הולכת ומקדמת על רקע האפשרות שאריה דרעי ייפסל מלכהן כשר בממשלה.
תגובת עו"ד חימי: "יצא המרצע מן השק. הממשלה החדשה רוצה כוח ללא גבולות, ללא פיקוח וללא רסן ולהפוך את מדינת ישראל ממדינה יהודית, דמוקרטית וליברלית למדינה חשוכה. עיתוי הודעת שר המשפטים הנכנס, ערב דיונים בבג"ץ, בוודאי אינו מקרי והוא מהלך אנטי דמוקרטי לכשעצמו, שנועד להלך אימים על שופטי בית המשפט העליון ולפגוע בעצמאותם להחליט כמיטב שיפוטם. ככל הנראה מדובר בשיעור ששר המשפטים למד מארדואן, וחבל שכך. אנו לא נאפשר פגיעה בעצמאות בית המשפט, לא נאפשר פוליטיזציה של בית המשפט ולא נאפשר את עריצות הממשלה. נעשה כל שביכולתנו על מנת למנוע מהלכי בזק פסולים וחמורים המאיימים על צביונה של המדינה, לרבות יציאה לרחובות (לפני שזה יהיה אסור על-פי חוק)".
היועמ"שית: "מינוי דרעי לשר חורג באופן קיצוני ממתחם הסבירות"
היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, מסרה את עמדתה לבית המשפט העליון (בג"ץ) בעתירות העוסקות במינוי ח"כ אריה דרעי (ש"ס) לשר הפנים ושר הבריאות בממשלת ישראל ה-37, ובתיקון סעיף הכשירות בחוק יסוד: הממשלה, ששינה את המצב המשפטי, כך שכעת יו"ר ועדת הבחירות מוסמך לבחון אם הרשעת אדם פוסלת את כשירותו רק אם נגזר עליו עונש של מאסר בפועל.
העתירות הוגשו על ידי התנועה למען איכות השלטון, התנועה לטוהר המידות ואילן שיינפלד ואחרים.
בעמדת היועמ"שית צוין כי "עתירות אלה מעוררות סוגיות כבדות משקל, בנושאים מהחשובים שניתן להעלות על הדעת – סמכותה של כנסת ישראל לחוקק ולתקן חוקי יסוד; לצד אמות המידה והשיקולים הרלוונטיים למינוי שר בממשלת ישראל".
בעניין סבירות מינויו של דרעי לתפקיד שר הפנים ושר הבריאות, עמדת היועמ"שית היא כי "לפי פסיקת בית המשפט העליון, המסקנה הברורה בנסיבות העניין היא כי מינוי דרעי לשר חורג באופן קיצוני ממתחם הסבירות ודינו בטלות".
כך, היועמ"שית המשיכה וכתבה כי "ב-2015 וב-2016 בית המשפט העליון כבר קבע שמינוי דרעי לשר מצוי על גבול מתחם הסבירות, למרות שחלפו 13 שנים מההרשעה האחרונה אז. כעת, ההרשעה הנוספת בביצוע שתי עבירות פליליות, בחודש פברואר 2022, מביאה את המינוי לכזה שחוצה את מתחם הסבירות – וזאת נקודת ההתחלה של הדיון המשפטי.
"לצד נתון זה, הובאו בחשבון נתונים חשובים נוספים, ביניהם העמדה של היועצת כי דבק קלון במעשיו של דרעי, ונסיבות התיקון של הוראת הכשירות בחוק היסוד שנועדו לייתר את הצורך לבחון את סוגיית הקלון נוכח הרשעתו של דרעי בפלילים כתנאי למינויו לשר".
עוד נכתב כי בעמדת היועצת "נלקח בחשבון הזמן הרב שחלף מאז בוצעו עבירות השחיתות השלטונית, ולכן ניתן להן משקל נמוך. מצד שני, ניתן משקל לכך שאין מדובר ב'מעידה חד-פעמית', אלא בדפוס חוזר של ביצוע עבירות, רובן במהלך כהונה בתפקיד ציבורי או בסמוך לחזרתו של דרעי לחיים הפוליטיים, באופן המלמד על יחסו לשלטון החוק".
"בשורה התחתונה", סיכמה בהרב-מיארה את דעתה על המינוי, "ההחלטה למנות את דרעי לשר אינה נותנת משקל לחומרה של מצב שבו חבר כנסת עובר פעם נוספת עבירות שיש עמן קלון, ואינה מבטאת את משקלם הכבד של שיקולי טוהר מידות ושלטון החוק של האוחזים בהגה השלטון". היועמ"שית חתמה ואמרה: "לפיכך, היא חורגת באופן קיצוני ממתחם הסבירות".
מנגד, עמדת היועצת המשפטית לממשלה היא שיש לדחות את העתירות בעניין תיקון החקיקה, "שכן האופן שבו פותחה בפסיקה האפשרות המשפטית לפסול חוקי יסוד בשל שימוש לרעה בסמכות של הכנסת לחוקק חוקי יסוד, אינה מאפשרת לבית המשפט להתערב בתיקון חוק היסוד".
עם זאת, בעמדת היועצת נמסר כי התיקון לא נועד לפתור בעיה כללית, אלא לשנות את התוצאות החוקיות של הרשעה פלילית על כהונה של שר, ולאפשר לחבר כנסת מסוים שהורשע בדין להתמנות לתפקיד שר, מבלי שתיבחן שאלת הקלון על ידי יו"ר ועדת הבחירות.
בהמשך, הבהירה כי סמכות הכנסת לחוקק חוקי יסוד לא נועדה להסדיר עניינים פרטניים של חברי כנסת, וכי הקושי מתעצם מפני שמדובר בסוגיות רגישות וערכיות של טוהר מידות, תוך שינוי "כללי המשחק" לאחר הבחירות.
תשובת המדינה הוגשה באמצעות מנהל מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, עו"ד הנר הלמן, ועורכי הדין מוריה פרימן, מתן שטיינבוך ונטע אורן ממחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה.
את התנועה לאיכות השלטון מייצג עו"ד ד"ר אליעד שרגא, את התנועה לטוהר המידות עו"ד בועז ארד. אילן שיינפלד ואחרים באמצעות עו"ד דפנה הולץ-לכנר.
אבי חימי היה אדם נערץ שהפך למלקק פינכה שמאלני
אבי חיימי מכר את נשמתו לשטנים והחל ללקק ללוציפר