על פי תקנה 4 (ה) לתקנות הנוטריונים התשל"ז-1977 (להלן: "תקנות הנוטריונים"), נוטריון לא יתן אישור על עשיית פעולה בפניו אם המבקש לבצע את הפעולה מאושפז בבית חולים או מרותק למיטתו, כל עוד לא הוצגה בפניו תעודה רפואית שהוצאה ביום עשיית הפעולה. כאמור, לטענת עו"ד ש. לא היה כל צורך בתעודה רפואית, שכן המנוחה לא הייתה מרותקת למיטתה והוא צפה בה מתהלכת בביתה. מנגד, ב"כ המתנגד מפנה לפסיקה ממנה עולה כי אין לפרש את המונח "מרותק למיטתו" באופן מילולי ומצומצם, אלא הכוונה גם לאדם שאינו יכול להתהלך ללא עזרה או לצאת מביתו כדי להגיע למשרד הנוטריון מחמת קושי פיזי להתהלך. כך למשל נקבע במסגרת ת"ע (ת"א) 55650-05-13 ר' נ' י' (פורסם בנבו, 24.07.14):
"את המילים "מרותק למיטתו" שמצוינות בתקנה אין לפרש באופן המילולי והמצומצם. אין הכוונה שרק אדם שלא יכול לשבת כלל יוגדר כמי שמרותק למיטתו. אדם שלא יכול ללכת בביתו ללא עזרה, או אדם שלא יכול לצאת מביתו למשרד עורך דינו לצורך עריכת צוואה, מחמת שהוא זקוק לעזרה בהליכה ומתקשה בירידת מדרגות, יש להגדירו כמי שמרותק למיטתו".
כב' השופט שוחט, הרחיב באריכות בספרו "פגמים בצוואות" וציין (הוצאת “סדן”) בעמוד 106, ישנם דברים היפים לענייננו: “יש חשיבות לצירוף תעודת רופא, המשקפת את מצבו הרפואי של המצווה ביום עשיית הצוואה. התעודה הרפואית יכולה לסייע, בהסרת כל ספק, בדבר גמירת דעתו של המצווה, שהמסמך ישמש כצוואה, מאחר שמטרת התקנה היא לברר את גמירות הדעת של המצווה ולהבטיח את חופש רצונו, יש ליתן פרשנות מרחיבה למונח “מאושפז בבית חולים” בתקנה”.
הפסיקה, כאמור קבעה, בנושא התנגדות לצוואה נוטריונית שיש להרחיב את פירוש המונח מרותק למיטתו ולכלול בו גם אנשים הסובלים מקשיי התניידות, נזקקים לעזרת הזולת בפעולותיהם היומיומיות, או מתקשים לצאת מביתם בשל מחלתם או גילם או שניהם יחד.
החובה להצטייד בתעודה רפואית במקרה של צוואה נוטריונית
תקנה 4(ה) לתקנות הנוטריונים קובעת כך לא יתן נוטריון אישור על עשיית פעולה בפניו אם המבקש לבצע את הפעולה מאושפז בבית חולים או מרותק למיטתו, כל עוד לא הוצגה בפניו תעודה רפואית לפי טופס שבתוספת הראשונה שהוצאה ביום עשיית הפעולה; התעודה הרפואית תצורף לעותק האישור שיישמר בידי הנוטריון"
תקנה 8 לתקנות הנוטריונים קובעת כך: "ניצב לפני נוטריון לשם אימות חתימה, קבלת תצהיר או הצהרה אחרת או עריכת מסמך לחתימתו אדם שהוא אילם, חרש או עיוור, יציין הנוטריון באישורו את עובדה זו וכן את הדרך שבה השתכנע שאותו אדם אמנם הבין את משמעותה של הפעולה; שוכנע נוטריון שהניצב לפניו אינו יודע לחתום את שמו, יבוא, לענין תקנות אלה, במקום החתימה – טביעת האצבע שלו".
תקנה 23 לתקנות הנוטריונים קובעת כך: (א) נעשתה צוואה בפני נוטריון לפי סעיף 22 לחוק הירושה, תשכ"ה,1965- ימסור הנוטריון את מקור הצוואה לידי המצווה; סירב המצווה לקבלה, תופקד הצוואה על חשבונו של המצווה, אצל רשם לעניני ירושה שבאזור פעולתו נעשתה. (ב) נוטריון ינהל פנקס צוואות וירשום בו את מועד עריכת הצוואה, שם המצווה, המספר הסידורי של האישור הנוטריוני, אזור הפעולה ושם הרשם לעניני ירושה שאצלו הופקדה הצוואה ומועד הפקדתה; לכל רישום יהא מספר סידורי שוטף, לפי מועד הפקדתה של הצוואה או מועד מסירתה לידי המצווה, לפי הענין. (ג) הופקדה צוואה שתקנה זו חלה עליה, יצרף הנוטריון לעותק האישור על עריכת הצוואה שישמור בידיו, את אישור הרשם לעניני ירושה על הפקדתה וימציא למצווה, לפי דרישתו, העתק מאושר ממנו. מחייבת את הנוטריון למסור את מקור הצוואה שנעשתה בפניו לידי המצווה ואם סירב זה לקבלה, להפקידה על חשבונו של המצווה אצל הרשם לענייני ירושה שבאזור פעולתו היא נעשתה.
