בני זוג מאשדוד שניהלו חברות טלמרקטינג ושתי מוכרניות שלהם עקצו כמיליון שקל מקשישה ערירית חשוכת ילדים ודמנטית, שחצתה את גיל 80.
הנאשמים הוציאו מהקשישה הון באופן סדרתי, במהלך ארבע שנים, באמצעות מצגי שווא. תחילה מכרו לה בשיחות מכירה מוצרים בעשרות אלפי שקלים, תחת שמות בדויים. לאחר שהבחינו שהיא קלה לניצול ועם ירידה מנטלית, הפעילו אחרים שהתחזו לעובדי מערכת ההוצאה לפועל ואיימו על הקשישה הערירית בעיקולים ומאסר, עקב "חובות" לא קיימים.
הקשישה המבוהלת משכה מאות אלפי שקלים מחשבונותיה בבנק ומסרה לנאשמים, פעם אחר פעם. היום (8 באפריל) בית משפט השלום בתל אביב גזר את דינם של הארבעה: קאטי גז (47) ובעלה אמיר גז מאשדוד, שניהלו את חברות השיווק: קלוריד, סמארט ביי וקואץ' אנד-מארקט.
הפקידות הטלפוניות ענבל אביטן (39) ומרגלית חמו (41) מאשדוד, שעבדו תחתם.
בכתב האישום המקורי יוחסו לאנשי החברה עבירות הונאה בסכום של 1.5 מיליון שקל. במסגרת הסדר טיעון, תוקן כתב האישום לעבירות של כמיליון שקל – קבלת דבר במרמה בצוותא.
מכתב האישום עולה, כי מנהלי החברה ושתי העובדות לא בחלו בכל שיטה ובאיומים, כדי לגרום לקשישה בעלת הנכסים למסור לידיהם כספים.
לאחר שמכרו לקשישה מוצרים רבים, הם ביקשו ממנה הלוואה להשקעה בחברת הטלמרקטינג, מבלי שסיפרו לה כי החברה מצויה בהליכי פשיטת רגל.
בהמשך, הם טענו בפני הקשישה כי מספר צ'קים שמסרה עבור רכישת מוצרים לא כובדו על ידי הבנק וככל שלא תשלם את חובה – יעוקלו נכסיה.
נוכח מצגי שווא רבים, הקשישה משכה מחשבונה סכום של 700 אלף שקל במזומן בשבע משיכות והעבירה אותו לאנשי החברה.
הטלפניות בעצמן, או באמצעות מתחזים שונים, התקשרו לקשישה, אמרו כי נפתחו נגדה תיקי הוצאה לפועל והיא חייבת סכומים שונים – כאשר מדובר בחובות בדויים. על בסיס מצגי השווא, העבירה הקשישה לנאשמות 250 אלף שקל נוספים.
גם לאחר שהקשישה בת ה-85 כבר הוכרה כדמנטית באופן רשמי ומונתה לה אפוטרופסית, אנשי חברת הטלמרקטינג ניסו להוציא ממנה כספים נוספים, על בסיס טענה להלוואה שלא שולמה.
אדם ששיתף פעולה עם הנאשמים פנה אל הקשישה והאפוטרופסית שלה, טען שהלווה לה בעבר 60 אלף שקל ודרש "החזר". למעשה רק מינוי האפוטרופוסית עצר העברת כספים נוספים מידי הקשישה לנאשמים.
הסנגורים עו"ד נס בן נתן ועו"ד רויטל בן שבת, עו"ד אהוד בן יהודה ועו"ד עדן פוליטקין הובילו לכתב אישום מתוקן, שהפחית את סך העוקץ המיוחס לכמיליון שקל – אך לא נקבע עונש מוסכם.
פרקליטות מחוז תל אביב באמצעות עו"ד יונתן טל דרשה עונשים מפליגים:
על קאטי גז, מנהלת חברת הטלמרקטינג, ביקשה המדינה לגזור 52 חודשי מאסר בפועל ועל בעלה אמיר גז ביקשה 23 חודשי מאסר.
על אשת המכירות אביטן התבקש בית המשפט לגזור 96 חודשי מאסר ועל אשת המכירות חמו 102 חודשי מאסר, שהם מעל שמונה שנים. כל אחד, בהתאם לחלק המיוחס לו בפרשה. קאטי ואמיר גז אמנם היו המנהלים של "נשות המכירה" חמו ואביטן, אך את החלק הפעיל יותר של השיחות עם הקשישה ערכו הפקידות.
הפרקליטות העידה לעניין העונש המבוקש את אחיינה ואת בת דודתה של הקשישה, שכבר הגיעה לגיל 90.
כתב האישום המתוקן לא קובע באיזה אופן התחלק הכסף שנגזל, בין מנהלי החברה לפקידות – ולפיכך כולם טענו שקיבלו את החלק הקטן יותר.
עו"ד בן נתן ועו"ד בן שבת המייצגים את הפקידה אביטן טענו, כי היא כאשת מכירות קיבלה "בונוס" בלבד מהעוקץ והחלק העיקרי הלך למנהלים. הם טענו ההיפך.
הסנגורים ביקשו לתת משקל לנסיבות החיים הקשות של הנאשמות ולהעדיף את שיקומן. הם הדגישו כי לפקידות אין הרשעות קודמות; מאז ביצוע העבירות חלף זמן רב וכתב האישום הוגש בשיהוי, שלוש שנים אחרי שהסתיימה החקירה.
עוד טענו, כי לא ידעו שהקשישה לוקה מנטלית ואת רוב העבירות ביצעו לפני שמונתה לה אפוטרופסית על ידי הרשויות ולפני שנקבע כי כושר השיפוט שלה לקוי.
עבריינות שנבעה ממצוקה
מתסקירי שירות המבחן עולה, כי כל הנאשמים שקועים בחובות ועקצו את חשבון הקשישה הערירית, כדי לשפר את מצבם.
מנהלי חברת הטלמרקטינג, אמיר וקאטי גז, פשטו רגל מספר פעמים בכמה חברות והסתבכו בשוק האפור.
אמיר גז הורשע בעבירות מרמה כבר לפני עשור, לאחר שכחייב מוגבל באמצעים ומנהל בחברות משפחתיות זייף צ'קים של לקוחות וניכה אותם בצ'יינג', כדי לקבל תמורה כספית או להקטין חובות.
גם הפקידות אביטן וחמו תיארו קשיים כלכליים במשפחתן. הן הודו כי לקחו כספים מהקשישה כדי להגדיל שכר וכדי להציל את החברה מסגירה ופעלו "באופן הישרדותי ובחוסר שיקול דעת" .
בסופו של דבר, העונשים שהטיל השופט ירון גת על הנאשמות והנאשם, רחוקים מאוד מעתירת הפרקליטות שביקשה לגזור עליהם שנות מאסר רבות.
השופט התרשם מהליכים טיפוליים שהחלו כל הנאשמים לעבור במסגרת שירות המבחן ומהתסקירים של קציני וקצינות המבחן ששיבחו את שיתוף הפעולה שלהם.
השופט גת ציין אמנם שעל ביצוע עבירות פליליות נגד קשישים מוטלים עונשים חמורים, מאחר שהמעשים "מעידים על תכנון, תחכום ותעוזה עבריינית, לצד ניצול מחפיר".
עם זאת, השופט קבע שיש לשקול לקולה ולהתחשב בכך שהנאשמים עצמם היו שקועים במצוקות כלכליות, אישיות ומשפחתיות ונסיבות חייהם קשות. כמו כן, יש לשקול לחיוב את הודאתם.
בסופו של דבר, החליט בית המשפט לגזור עונשים מקלים גם בשל מחדלי הפרקליטות. השופט קיבל את טענת ההגנה שההליכים נוהלו בשיהוי ניכר והפרקליטות לא נתנה לכך הסבר מניח את הדעת. מעת סיום ביצוע העבירות חלפו שש-שבע שנים.
השופט גת כתב: "אני סבור כי שיהוי ניכר זה פגע בפועל בנאשמים, ששינו את מצבם בחלוף השנים, לא שבו לבצע עבירות והמשיכו בחיים נורמטיביים ואין חולק כי הם עוברים הליכי שיקום חיוביים ומוצלחים דרך שירות המבחן… סבורני, כי זה מבין אותם מקרים חריגים, נדירים וייחודיים, בהם השיהוי הניכר בהגשת כתב האישום… הנו משמעותי עד כי יש בכוחו להצדיק סטייה לקולה ממתחם העונש ההולם מטעמי צדק".
ואלו העונשים שנגזרו בשורה התחתונה:
מנהלת החברה קאטי גז – שנה (12 חודשי מאסר) בפועל ופיצוי על סך 200 אלף שקל לקשישה.
בן זוגה אמיר גז – תשעה חודשי עבודות שירות ופיצוי של 30 אלף שקל לנפגעת העבירה.
על הפקידות אביטן וחמו, שבאו במגע ישיר עם הקשישה, נגזרו עונשים מעט חמורים יותר: 18 חודשי מאסר בפועל, וכל אחת מהן תפצה את הקשישה בסכום של 280 אלף שקל.
השופט אישר את בקשת הסניגורים לעכב את ביצוע עונש המאסר, לצורך בחינת אפשרות להגיש ערעור על עונשי המאסר.
בתיק יש גם נאשמת חמישית: לורן עג'מי (39) מחולון, אשר הודתה כי עקצה מאותה קשישה 154 אלף שקל נוספים בסיוע אדם שהציג עצמו כנציג הוצאה לפועל וטען בפני הקשישה, כי זקופים לחובתה חובות ועליה לשלם, אחרת ינקטו הליכים. בהתבסס על מצגי השווא, העבירה הקשישה מחשבון הבנק שלה לחשבון הבנק של לורן סכום של 154 אלף שקל בארבע העברות בנקאיות. גזר דין זה יינתן בנפרד.
