810 אלף יחידות דיור בישראל מוגדרות כ"טעונות חיזוק" משום שלא נבנו לפי "תקן 413" לעמידות בפני רעידות אדמה.
כך עולה מדוח מבקר המדינה שהותר היום לפרסום (22 יולי).
בפרק בדוח הבודק את טיפול הרשויות במבנים מסוכנים, המבקר מתניהו אנגלמן חושף כי רק עשרה אחוז מהדירות שאינן עומדות בתקן נמצאות בתוך פרויקטים של התחדשות עירונית – כלומר בוודאות יעברו שדרוג שיבטיח את התאמתן למצב חירום.
המבקר אנגלמן כותב כי 1,342 מבנים נפגעו במהלך מלחמת חרבות ברזל.
45 רשויות מקומיות כלל לא התקינו חוק עזר למבנים מסוכנים. מדובר ב-17 אחוז מכל הרשויות המקומיות במדינה.
בבת ים, שם התמקדה הביקורת בין השאר, גילה המבקר ש-53 מבנים שהופיעו ברשימת המבנים המסוכנים באתר העירייה, כלל לא היו אמורים להופיע ברשימה הזאת.
המבקר מגלה כי לרשויות המקומיות אין נוהל מסודר ומוגדר לבדיקת ליקויים במבנים מסוכנים. על הנושא הזה הוא כבר התריע בעבר, וכעת הוא ביצע מעקב. התברר לו שלא נעשה הרבה.
"בביקורת הקודמת נמצא כי יש שונות בין הרשויות המקומיות בכל הנוגע לפעולותיהן לבדיקת תיקון הליקויים, וכי אין להן נוהל לבחינת תיקון הליקויים בשטח המבנה לאחר קבלת הצהרת בעלי הדירות. בביקורת המעקב נמצא כי הליקוי לא תוקן", כותב המבקר.
כל מה שחדש בהתחדשות העירונית >>>
מה קורה בוועדות לתכנון ובנייה >>>
מה חדש בנדל"ן בארץ >>>
המבקר ממשיך ומותח ביקורת על מספר משרדי ממשלה בהקשר לטיפול בנושא החשוב: "אף על פי שמשרד ראש הממשלה זיהה כבר בשנת 2021 את הריק (ואקום) השורר בטיפול בנושא, ולמרות הדיון בוועדה לביקורת המדינה של הכנסת, ובצל המלחמה שגרמה לנזקים רבים למבנים, חלקם עד כדי צורך להורסם, לא התקדם הטיפול בנושא".
"כך, בחלוף הזמן מפרסום הדוח הקודם, משרד ראש הממשלה, משרד הפנים בשיתוף משרד השיכון, אף לא השלימו את הצעד הראשון וההכרחי של ניסוח הגדרה ארצית ומחייבת הקובעת מהו מבנה מסוכן, ואף לא קיימו דיון בנושא או קידמו פעילות עם גורמי מקצוע לגבי ניסוח ההגדרה המתבקשת, כל שכן הקצו תקציבים לנושא.
"זאת ועוד, משרד הפנים המשיך להתנער מאחריותו להסדרת הנושא בשלטון המקומי, חרף המלצות משרד מבקר המדינה והערותיו", כותב המבקר.
תגובות משרדי הממשלה יתפרסמו לכשיתקבלו.
