נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה, השופט ד"ר רון שפירא, אמר בכנס המשפט של אוניברסיטת חיפה: "מדברים על מצוקת כליאה? אתן לכם ספוילר, לפני חמש שנים הוצב שלט ליד צומת מגידו, היה כתוב בו: 'כאן ייבנה מתקן כליאה לאומי לאלפי אסירים'. הספוילר: מתקן הכליאה הזה לא יקום גם השנה, בינתיים הדבר היחיד שעשו בשטח הוא שלושה טקסי הקמת אבן פינה, בכל פעם שנכנס שר חדש לביטחון פנים עורכים טקס חדש".
הסרבול בהקמת בתי סוהר חדשים, והעלויות העצומות, מובילים את השופט שפירא לנושא החביב עליו: "בואו נדבר על חלופות הכליאה ועל חלופת האזיק האלקטרוני", הוא הציע מעל דוכן הנואמים. "בישראל אימצו את האזיק האלקטרוני החדש בפיגור של 15 שנים אחרי העולם. אנחנו נשארנו עם האזיק האלקטרוני הישן והמפגר ביותר, שמתריע רק אם האסיר מתרחק מדירת המעצר. העולם כבר עובד עם אזיק GPS שיכול לנטר בכל רגע, כל מקום בו נמצא האסיר. אצלנו האזיק האלקטרוני גם משמש רק כחלופת מעצר, אין אצלנו אפשרות לאזיק אלקטרוני כחלופה לעונש המאסר עצמו, שקיים מזמן במדינות אחרות.
"אין סיבה שעברייני מסים ועבריינים כלכליים לא ירצו את עונשם במאסר עם אזיק אלקטרוני, אותו עונש מתאים גם לאסיר שהורשע בגרימת מוות ברשלנות. באמצעות שימוש בכלים טכנולוגיים, וחלופות של טיפולים שיקומיים – גם זה לא כל כך קיים – אפשר לפתור את משבר הכליאה אפילו בלי בינוי (בתי סוהר חדשים), כי לא בטוח שהכלא במגידו יקום גם בעוד ארבע שנים. "דווקא בדקתי גם הבוקר, קיימת מסה של 266 אזיקים אלקטרוניים פנויים שלא מנוצלים. למה לא מרחיבים את השימוש בהם? זה עניין של קיבעון בלבד, ואם יורשה לי להוסיף, גם גרירת רגליים של המחוקק אשר עוסק בנושאים אחרים".
פרופ' אורן גזל אייל, ראש הפקולטה למשפטים באוניברסיטה, הנחה את הפאנל בנושא משבר הכליאה והזכיר כי מועד הסיום ליישום הפעימה השנייה שקבע בג"ץ להרחבת שטח המחיה – עד 4.5 מ"ר לכל אסיר – מגיע בעוד שבועיים, בסוף דצמבר 2022.
"קבלו סקופ, זה לא עומד לקרות", אמר אייל, "4.5 מ"ר זהו מרחב המחיה המינימלי שנקבע לפי הדין הבינלאומי, פחות ממנו נחשב כענישה אכזרית".
בג"ץ אמור לדון בכישלון שב"ס בעניין והשלכותיו, בסוף החודש. מספר האסירים והעצורים כיום עומד על 15,200 – 1,100 מעל תקן הכליאה, והמספר עלה דרמטית בשנה האחרונה, בין היתר בעקבות המעצרים בחברה הערבית, ועוד לפני כניסתו של השר בן גביר לתפקיד.
הסנגורית הציבורית הארצית, עו"ד ענת מיסד כנען, הוסיפה: "אנשים מוחזקים בבתי הסוהר בתנאים שאסור להחזיק אותם. הסנגוריה הציבורית ביקרה ב-19 מתקני כליאה (לדוח שנתי) והמציאות שמצאנו מתחת לכל ביקורת, רחוק מאוד מהתנאים של בג"ץ שטח המחיה".
עו"ד מיסד כנען סיפרה שהשופט אליקים רובינשטיין שכתב את פסק דין שטח המחיה, וכבר נמצא בגמלאות, פנה אליה בעקבות דוח הסנגוריה על בתי הסוהר וחלק איתה את הזעזוע שלו. לדבריה, יש להמיר מאסרים קצרים בחלופות כמו מאסרי בית עם אזיק, כפי שהציע השופט שפירא. "גם העובדה ש-40 אחוז מהכלואים הם נאשמים שטרם הורשעו (עצורים עד תום ההליכים) צריכה להטריד אותנו", אמרה מיסד כנען.
שופט בית המשפט העליון, פרופ' אלכס שטיין, אשר מונה ביוזמת שרת המשפטים איילת שקד, הופיע בכנס והביע עמדה נוקשה יחסית. "אין דרך לשנות את מדיניות הענישה בגלל משבר הכליאה", אמר השופט שטיין, "התפקיד הבסיסי של בית המשפט הוא לתת עונש נכון. אדם שלא אמור להיות במאסר – לא נשלח לכלא. נניח אדם שעסקו כשל, הסתבך כלכלית ולכן פתח מעבדת קנאביס בביתו – אדם כזה לא צריך ללכת לכלא אם זו עבורו פעם ראשונה. יחד עם כך, חרף התנאים הקשים בכלא, מי שאמור להיות בכלא – יהיה שם”.
השופט שטיין הדגיש את ההחמרה בחקיקה ובענישה בעבירות נשק: "כשמדובר בנשק לא יהיו פשרות, אין דרך להתחשב בשיקולי שיקום כאשר הרחובות מדממים, ולא תמיד הדבר הופנם (על ידי הערכאות הנמוכות) ובית משפט העליון נאלץ לקבוע מתחם ענישה".
"הוא הדין ביחס לעבירות מין, בהן קבע המחוקק עונשי מינימום", קובע השופט שטיין. "עמדתי היא שככל שחומרת העבירה מתקרבת לקצה, חומרת העונש צריכה להתקרב לעונש המירבי שקבע המחוקק, למרות משבר הכליאה, וצריך לחתוך את מספר האסירים מלמטה, בעבירות שבהן מסוכנות פחותה, ולא מלמעלה".
